אז זהו טמבל, יש סיבה שבחרתי להשתמש דווקא בראיס כי
ראיס היא לא מילה נרדפת לראש ממשלה . והמושחת מבלפור כבר מזמן לא מנהיג אלא מתנהג כמו ראיס שרואה את המדינה כשייכת לו וכשאדם הופך לראיס, תהליכי קבלת ההחלטות שלו משתנים. ראיס מפסיק לשאול את עצמו "ומה אם אני טועה?". כראיס החליף המושחת את כל היועצים הטובים והביקורתיים שלו ומינה במקומם בני משפחה ומקורבים. כי לא הכישרון והחשיבה העצמאית הם שקובעים מי יתמנה לתפקידי מפתח במדינת ראיס, אלא דבר אחר לגמרי – הנאמנות לראיס.
ישראל מוקפת מדינות ראיס: מצרים, סוריה, טורקיה, ירדן, איראן. רוב ארצות האסלאם הן מדינות ראיס. יש גם מעצמות ראיס – רוסיה וסין. בכל המדינות האלה יש בחירות, וממשלות, ופרלמנט, ועיתונות, וערוצי מדיה, ורשתות חברתיות, וגם מערכת משפט. ממש כמו אצלנו. אבל מעל כל אלה עומד אדם אחד, שטובתו וטובת המדינה הפכו להיות אותו הדבר.
הראיס מקבל החלטות גורליות בלי להתייעץ עם הממשלה והדרג המקצועי במדינה.
אף אחד לא מצפה שראיס ייתן דוגמה אישית באורחות חייו. להפך – הפאר שבו הוא חי רק מוסיף ליוקרה של המדינה שלו בעולם. גם המחשבה שמערכת המשפט יכולה להושיב את הראיס על ספסל הנאשמים כאילו היה סתם אזרח – היא מחשבה מוזרה, מקוממת, אפילו בוגדנית.
אם הייתה לך טיפת שכל במוח הביביסטי שלך היית מבחין בשינוי שחל בו ובסכנה שהוא מהווה למדינת ישראל.