טכניקות שחרור מנעילות ובריחים - הבדל בין שיטות

הי אמיר,

אין לי סטטיסטיקה
. אם זאת, בכל בוקר כשאני קורא חדשות: אני מגלה במדינתנו הקטנה בממוצע שני מקרי דקירה
קשים שארעו ביממה...
כך שלא המחקר ההסתברותי מדאיג אותי, כמו הסיכוי שייצא לי משהוא בחמת זעם מהרכב או בתור לאן שהוא וינסה להפתיע אותי בדקירה.
חוששני כי הסיכוי לכך גדול מהסיכוי ללכת "סתם" מכות. התרשמות סובייקטיבית שלי.

אגב: סכינאי מיומן לא חייב להיות ארניסדור. הוא יכל להיות אדם שהתנסה בקטטות דקירה רבות: יודע להסליק את הנשק, להתגנב בהפתעה, להסיט את תשומת לב הקורבן במכות - עד שנוצר עבורו מנח דקירה (דקירות מרובות בדרך כלל). המיומנות הזו קיימת גם ברחובות שלנו. אמת שלרוב: היא אינה מופנה לעוברי אורח תמימים ומוכלת יותר, בתוך בחצר הפלילית. לרוב... וכאלו שזה מרגיע אותם - בדר"כ אינם פונים אלי...

יובל.
 

amir_aikido

New member
בספק רב אם הנתונים תואמים את תחושותיך

בספק רב אם אירוע של דקירה, ובפרט דקירה במהלך קטטה, יסתיים ללא משטרה. בשונה מקטטה רגילה. ואירוע של דקירה קשה יגיע לחדשות (ואני לא רואה שניים כאלה ביממה, קרוב יותר לשניים בחודש), להבדיל לקטטה, בספק אם המשטרה תדווח ותגיע. אם הסכינאי היה מיומן וגרם נזק בקטטה - הוא כנראה גם יואשם...
&nbsp
לכן, אני בספק גדול ביחס למספר הסכינאים המיומנים, באופן מסודר או שלא, ולאיום שלהם על בטחונו של האזרח המצוי. זה דומה מדי לאיום הטילים של חמאס, שנשמע מפחיד מאוד, אבל סכנתו הייתה נמוכה בהרבה מהסכנה הממשית של תאונות דרכים למשל.
&nbsp
אמיר
&nbsp
 
וואלה
...

אז עשיתי בדיקה ממש זרירה
ובלי מאמץ מצאתי למעלה מעשרים מקרי דקירה בעשרה ימים האחרונים (14.5.-06.06) - שזה ממוצע של שני מקרים ליממה, כפי שהערכתי. זה כלל הכל: פח"ע, אלימות משפחה ופלילים. מעריך שעל נקלה הייתי מוצא עוד אבל לפרוש לך כאן את הנתונים המספריים אינו משהוא שמאוד חשוב לי.

מה שבטוח שדקירות: לצערי יש כאן - ים
.
 
יש לי קצת בעיה עם סעיף 3


ש', אתה כותב - ואצטט
ברשותך: "הבעיה היא שרוב השיטות (בעיקר אלה העוסקות בספורט-לחימה, ולא באמנות-לחימה) מנווטות את התלמידים לשדה העימות הפיזי, ומקדשות היבט זה בלחימה, תוך התעלמות ואולי אף זלזול בפרקים/בחלקים הלא-פיזיים" ...

מנסיוני - רוב בתי הספר המכובדים אינם כאלו.
מי שמקדש / מנתב לתלמידים לעימות פיזי מחוץ למזרן הוא בריון ותו לא.
לא "ספורטאי לחימה" (שהוא אמן לחימה לכל דבר) ולא "אמן לחימה" (שהוא אינו בהכרח ספורטאי לחימה). סתם בריון
.
 

ש מים

New member
אני לא רואה את הסתירה.

אתה מדבר - ככל הנראה - על כאלה העוסקים באמנות לחימה...
 
כנראה. התוכל
לתת לי את הגדרתך האישית ...

באשר למהיא "אומנות" לחימה - בהשוואה ל"אמנות" לחימה
 
זה הסעיף שהתמיהה אותי...

שכן אני מפרש אותו ההיפך ממה שכתבתי לך בנוגע לדעתי.

אני מוצא כל דיספלינה דידקטית המלמדת לחימה ושיש בה איזו שהיא תרבות ארגונית מזוהה המאפיינת אותה: כאמנות לחימה.

"אומנות" היא הביטוי האישי המאפיין תוצרו של האינבידואל המתרגל את ה"אמנות" - קרי המיומנות שהמורה שלו מעביר לו. ואחת היא אם כן / לא מתחרים, יש / אין קאטות, מה לובשים ובאיזו שפה הוגים את המושגים הנלמדים.

אבל - אם אנחנו מסכימים...
.
 

ש מים

New member
כן. נראה שיש בעיית תקשורת

אני התייחסתי לפסקה הבאה שכתבת:

ברשותך: "הבעיה היא שרוב השיטות (בעיקר אלה העוסקות בספורט-לחימה, ולא באמנות-לחימה) מנווטות את התלמידים לשדה העימות הפיזי, ומקדשות היבט זה בלחימה, תוך התעלמות ואולי אף זלזול בפרקים/בחלקים הלא-פיזיים" ...

מנסיוני - רוב בתי הספר המכובדים אינם כאלו.


ולהבנת ההקשר (ומדוע סברתי שאין סתירה והבדלי דיעה ביננו) יש לקרא את הפוסט שלי, שעליו ענית.
 
למעלה