טיפים לקראת שאיבה?

טיפים לקראת שאיבה?

היי כולן,
אני לקראת שאיבה באסותא..
אשמח לטיפים/עצות.
מה לקחת איתי? איך להתכונן? משהו מיוחד לבקש? מה לאכול לפני ואחרי?
החל מדברים קונקרטים ועד לאמונות תפלות.. הכל יתקבל בברכה

וגם - כיצד זה מתנהל? תוך כמה זמן משתחררים?
תודה!!
 

PAND76

New member
צריך כמובן לצום 6 שעות לפני המועד בו הזמינו אותך

מתעוררים מוקדם ואוכלים פחמימה טובה עם חלבון (אני תמיד אוכלת כריך עם חביתה ועגבניה ושותה קפה). אחר כך מתמלאים במים, עד השעה שצריך להפסיק. מסירים כל תכשיט שיש ובאים בלי שום דבר.
לוקחים תיק עם פדים היגייניים ומשככי כאבים (כי לפעמים יש דימום והתכווצויות אחרי) שבו אפשר לשים את הבגדים שמורידים לטובת חלוק מסוג תחתבחוץ וגם כפכפים/נעלי אצבע שאפשר להסתובב עמם במחלקה וכמובן גרביים (קר בחדר הניתוח לפעמים). אם בא לך משהו טעים שימי לך גם בתיק (במחלקה נותנים משקה חם ומשהו קטן לאכול, אחרי שחוזרים להתאוששות). עוברים קבלה במשרד, מקבלים מיטה, מתלבשים בחלוק וממתינים. פוגשים מרדים, אומרים לו אם יש מחלות/אלרגיות מיוחדות ואז מחכים שיקראו לפרוצדורה.
בחדר ניתוח מחברים לאינפוזיה ובודקים מדדים ואז נומי נומי.
אחרי עשרים דקות בערך של שינה מתוקה, חוזרים מסטולים לנמנם עוד קצת מחוברים למכשירים שבודקים לחץ דם, וזה עד שפגה השפעת ההרדמה (אני עד אז מדברת שטויות בכמויות, שבעלי אוהב לתעד ואז לשלוח בתפוצת נאט"ו לכל מי שהוא יכול).

כשמתעוררים לגמרי באה אחות להוריד אינפוזיה ונשארים בערך שעתיים, להיות בטוחים שאין גירוי יתר, כאבים מיוחדים, סחרחורות וכו'. אם מרגישים טוב אפשר להתלבש ואז פוגשים רופא (או אחות), מקבלים הנחיות להמשך טיפול תרופתי עד שיש בע"ה הפרייה (נרות וכדורים) ואז סיכום מחלה והבייתה (לא לנהוג 12 שעות אחרי! צריך מלווה/מונית ספיישל, כדי להגיע למנוחה בבית). ואז נחים בבית ולמחרת או אפילו באותו ערב בד"כ (תלוי כמה שאבו), אפשר להמשיך כרגיל.
בהצלחה ובידיים מלאות!
 
אנחנו לקחנו את היום באיזי

קמנו מאוחר, יצאנו מוקדם יותר והסתובבנו בקניון קצת לקניות
במיוחד לגרביים שוות לשאיבה עצמה :)
&nbsp
אם אני לא טועה - ביקשו ממני לצום מהבוקר- כך שלא הייתה לי אפשרות לאכול. קניתי בקניון אוכל לאחרי, אבל בדיעבד היתה לי כזאת בחילה שלא אכלתי כלום.
&nbsp
&nbsp
 

טובה89

New member
בהצלחה :)

היי,
אני עברתי שאיבה ראשונה באסותא רמת החייל ביום שני.
הייתי ממש בלחץ (פעם ראשונה בהרדמה מלאה) והכל עבר ב"ה חלק.
הצוות היה ממש נחמד ונעים.
אספר לך מה עבר עלי (ארוך, סורי):
הגעתי עם בן הזוג בשעה שאמרו לי אחרי צום (האמת שצמתי מהלילה חוץ מקצת מים, כי התפנקתי וקמתי מאוחר
).
הוצאנו מספר לקבלה ושם הביאו לנו מדבקות חדשות, איזשהו טופס וכרטיס מוזל לחניה.
עברנו לחדר המתנה של המחלקה שם ברגע שקראו לנו, ישבנו עם המזכירה והיא ריפרפה על התיק שלנו ושאלה מס' שאלות אדמניסרטיביות והחתימה אותנו על איזה טופס והביאה לבן זוגי מיכל לאיסוף הדגימה שלו.
חזרנו לחדר המתנה וקראו למס' שלנו להגיע לאחות. היא בדקה מדדים כמו חום, לחץ דם ושאלה ממתי התחלתי צום ומתי הזרקתי את האוביטרל/דקפפטיל ושמה לי צמיד של בי"ח.
היא אח"כ הלכה איתנו לחדר שלנו שבו יש על המיטה חלוק (עם סגירה אחורית), כובע ומעין גרביים כאלו חד"פ.
בזמן זה, בן זוגי הלך לתת את הדגימה שלו (האמת שמניחה שאפשר גם אח"כ, כשאני הייתי בחדר ניתוח). בזמן זה החלפתי לחלוק ושמתי את הכובע והגרביים (פשוט לא הבאתי מהבית, לפי סיפורים כאן של הבנות ניתן להישאר עם הגרביים שלך).
אחרי רבע שעה הגיע סניטר ולקח את המיטה שלי למסדרון של חדר ניתוח (ואני הלכתי אחריו). כל הזמן הזה בן הזוג היה איתי.
במסדרון הזה ישבנו על המיטה והגיעה אחות לשים עירוי (פחדתי מהחלק הזה, אבל לא היה מורגש) ושאלה כמה שאלות קטנות והלכה.
אח"כ הגיע המרדים, עבר על התיק ושאל מספר שאלות כמו רגישות לתרופות והאם יש לי שאלות ונכנס פנימה.
אח"כ הגיע הרופא שלי כולו מחייך ונחמד, אמר שבואי נכנס והלכתי אחריו לתוך חדר הניתוח כשבן זוגי יצא מהמסדרון בשלב זה יחד עם המשקפיים שלי.
אז נכנסים לחדר ניתוח ויש שם חלון למעבדה שמבקשים שאזדהה ואגיד שם מלא ות"ז. האחות עזרה לשחרר קצת את החלוק כי צריך להיות לא קשור בשביל הפרוצדורה. אח"כ התיישבתי בכיסא/מיטה עם הרגליים על תושבות כאלה מוגבהות. דיברתי כמה מילים נחמדות עם הרופא (כשאני בקושי רואה אותו).
המרדים הכניס את האינפוזיה ונרדמתי לי...
התעוררתי אח"כ בחדר התאוששות ששם יש שתי אחיות שמשגיחות שהכל בסדר ויש כל מיני מדדים שנלקחים מדי כמה דקות. שם הייתי כחצי שעה עד שהתעוררתי.
אח"כ סניטר לוקח את המיטה חזרה לחדר ואחות באה שואלת מה שלומך ומביאה מים וסנדוויץ. ברגע שצריך לשירותים יש לצלצל ואחות תבוא לעזור ללכת לשירותים (היא מחכה בחוץ). למיטב הבנתי לא משחררים בלי שעושים פיפי.
נחתי לי ובשלב כלשהוא הגיע הרופא ואמר איך הלך וכמה ביציות נשאבו.
כל כמה זמן עברה אחות לוודא שהכל בסדר איתי.
אחרי בערך שעה ורבע (כשכבר הייתי בשירותים אחרי שעה) אחות אמרה שאתלבש ואבוא לחדר שבו משחררים.
האחות מדדה לחץ דם ושאלה איך אני מרגישה ונתנה טפסים עם הוראות לאחרי שאיבה.
זהו. עבר ממש בסדר.
כולם היו ממש נחמדים ועזרו וענו בסבלנות על כל שאלה וחשש שהיה לנו.

וואי, איך חפרתי...


שיהיה המון בהצלחה
 
הרשימה שלי ליום שאיבה

גרבים- מפנקות וחמות. מותר להכנס לחדר ניתוח רק איתן וקפוא שם!
כריך- לאחר כך. למרות שבדרך כלל התעוררתי בלי תיאבון
תה- אני חובבת תה ומביאה תיונים מהבית.
תז- חובה עם ספח
שקית לבגדים- לשים את הבגדים שאת לובשת
שקית לנעלים- לנעלים
קופסת תכשיטים עם אלכוהול- לטבעות, שרשראות ועגילים.
נרתיק נוסף למשקפיים- אם צריך
מכתב רפואי המעיד על מצב רפואי מיוחד- כמובן אם יש
והכי חשוב מצב רוח טוב והרבה סבלנות.

ב ה צ ל ח ה !!
 

נועה312

New member
שאיבה ומיון זרע

למי שזה רלוונטי עבורה..
לי אמרו להתייצב לשאיבה ב2 בצהריים ולהיות בצום מ8 בבוקר.
לבעלי אמרו להתייצב באסותא ראשון ואז בMFC ב8 וחצי בבוקר.. (אנחנו גרים בחיפה).
התלבטנו אם לקחת מלון במרכז ביחד אבל החלטנו שזה לא יהיה כיף. הוא העיר אותי כשהוא יצא עם האוטו, אכלתי משהו קטן וחזרתי לנמנם.
בינתיים הוא נסע לראשון, התייצב באסותא, קיבל את הכוס והמדבקות, נכנס לחדר, ונתן את הדגימה. אז הוא עבר את הכביש עם המדבקות והדגימה, שילם בMFC ונסע לים להעביר את הזמן.
אני השארתי את האוטו השני שלנו ברכבת בחיפה והוא אסף אותי מהתחנת רכבת לקראת 14:00 ונכנסנו ביחד לאסותא.
אחרי השאיבה כשהתעוררתי מההרדמה שתיתי תה והוא היה עסוק בלצלם תמונות מצחיקות שלי.. ביקשתי כרגיל חומר נגד בחילות עם ההרדמה, ואחרי שהשתחררתי נסענו ביחד בחזרה הביתה. את האוטו השני החזרנו הביתה למחרת.
 
היי נועה

מה עשיתם עם הזרע לאחר המיון?
לנו מצפה המתנה ארוכה לאחר מיון הזרע ועד לשאיבה.
מקווה שלא יפגע באיכות הזרע :/
 

נועה312

New member
הזרע היה במיון

המיון לקח שעות וקיבלנו את הדו"ח המסכם עם התוצאות בערב. החברה מהמעבדה בmfc הביאו את הזרעונים הממוינים למעבדה באסותא ראשון כשאנחנו כבר היינו בדרך הביתה או בבית..
לא יצא לנו לעשות מיון בברטוב עדיין אז עוד לא נתקלנו במצב שבו היינו צריכים להסתובב עם הזרע הממוין.
 
למעלה