חלק ד'
לפחות המשתתפים יכלו להתנחם בעובדה שהיו באירוע האמיתי, יותר ממה שהיה אפשר להגיד על המתאבקים שהיו בקרב הפתיחה בתכנית הפריוויו. בניגוד למגוון הדמויות שהשתתפו בקרב ההדחות המאוחר יותר, הקרב החינמי כלל רק גימיקים מיושנים ומתאבקים שהתמודדו עם גימיקים עבשים. הבייביפייסים ג'סי ג'יימס, אלדו מונטויה, בוב הולי ובארט גאן נלחמו מול הסולטן, ג'סטין 'הוק' בראדשו, סלבטורה סינסיר, ובילי גאן, ובדרכים רבות הקרב סימל את הניגוד למה שה-WWF ייצגה. האירוניה הייתה שרוב אלו שהיו מעורבים הפכו לדמויות מפתח באטיטיוד ארה לאחר שחיסלו את הדמויות המצוירות שלהם.
בריאן 'ג'סי ג'יימס' ג'יימס, בנו של המתאבק הוותיק והאייג'נט ב-WCW ג'וזף 'בולט בוב ארמסטרונג' ג'יימס, עבד עבור ה-WWF כמה פעמים מאז 1994. בהתחלה הופיע כרודי, גימיק מנג'ר הילי שבו היה נער המגבות של 'דאבל ג'יי' ג'ף ג'ארט. התכניות לפני שנה וחצי היו שהרודי יעזוב את ג'ארט ושהשניים יעבדו בפיוד ביחד, אבל העזיבה של ג'ארט את טיטאן גמרה את התכניות הללו.
לא בעיני וינס מקמהן. למרות שג'ארט התאבק עכשיו ב-WCW, ולא היה פייאוף לפיוד, הוא המשיך עם הפיוד בכל מקרה. וינס לא נרתע, וכתב את ג'יימס כדאבל ג'יי "האמיתי", חיקוי מוחלט שקודם בתור האיש שהיה אחראי להצלחה של ג'ארט. המעריצים לא קנו את זה, וראו את ג'סי ג'יימס כחיקוי של הדמות שנהנו לצפות בה. זה היה כמו דיזל ורייזור ראמון השניים, וקיבל את אותה התגובה האפטית.
הייתה זאת תגובה שאחד מיריביו, מונטי 'בילי גאן' סופ, התרגל אליה מאוד. לאחר שהיה חלק מהצמד הבייביפייסי, הסמוקינג גאנס, כבר שלוש שנים וביצע את כל מה שיכול היה במחלקה החלשה, הפך סופ לאחרונה להיל וקיבל תגובה פושרת. בגלל מבנה גופו, שהיה בגובה מטר תשעים ושלוש, יכולתו האתלטית המרשימה והשיער הבלונדיני המהמם שלו, היו כאלה שחשבו שסופ הוא כוכב עתידי. אבל בזירה הוא לא הפגין פוטנציאל. אחרי סרבייבור סירייס, נכנסו סופ וג'יימס לפיוד שנקטל בעיני המבקרים במשך רוב 1997, והיו על סף שחרור מה-WWF. ניתן להם סיכוי אחד אחרון לצאת אובר כשהפכו לצמד מוזר, אחד שנדמה היה שנועד לכישלון.
באופן דומה לאיך שהאדישות של ההנהלה גרמה לסטיב אוסטין לבצע דברים בעצמו לפני שריסק את תקרת הזכוכית, ניתן לניו אייג' אאוטלוז הרבה חופש יצירתי. ההנחיה שלהם הייתה רק, "צאו ותהיו אובר", והחופש הזה הרשה לאישיות הדמויות המרדניות שלהם להתבלט. להפתעת כולם, הזוג הצליח לעבוד בגלל הכימיה שלהם ביחד והגימיק החדש. הם הפכו לבסוף לאלופי זוגות כמה פעמים ואחד מהצמדים הכי טובים בתעשייה. האאוטלוז הפכו לכל כך אובר במהירות כזאת, עד שב-1998 ניתן להם מקום בקבוצה הכי גדולה של ה-WWF באטיטיוד ארה, דג'נריישן אקס, לצד פול לבק ושון וולטמן החוזר.
עוד היל, הסולטן, גולם בידי הסמואי השמנמן ואלוף הזוגות לשעבר, סולופה פאטו, והיה דמות ששורשיה בשנות השבעים. הרעיון של הגימיק היה שהסולטן היה ממש שאה, שליט של אימפריה מזרח תיכונית עתיקה (בפרסומים של טיטאן, נאמר לעתים קרובות שהסולטן הוא מנהיג האימפריה הפרסית המפורסמת, שושלת שנקטעה בשנות השבעים. בדרכים רבות, זה היה הגיוני, כי הגימיק היה מהעשור הזה.) שויתר על המלוכה והחליף את מעמדו עבור קריירה בשבירת עצמות. כשהוא כיסה את פניו כדי להימנע מכך שמעריצים חד עין יזהו אותו כפאטו, הסיפור שהפרשנים סיפרו היה שלשונו של הסולטן נחתכה ושפניו צולקו. זה לא היה בכלל הגיוני, אבל זה היה המיטב שהצוות היצירתי העמוס יכול היה להמציא כדי להסביר.
בנוסף, הביאו טיטאן שני אלופי WWF לשעבר מהתקופה לפני האלקמניה להיות משמר הכבוד של הסולטן. הראשון היה המתאבק האולימפי לשעבר ושומר ראשו האמיתי של השאה, חוסיין קוזרו עלי ואזירי, שנודע כאיירון שיק. היה זה תפקידו הראשון בפדרצייה מזה כמעט חמש שנים, מאז ששירת לצד סרג'נט סלוטר כתומך עיראקי שנוי במחלוקת. לצידו היה יריבו לשעבר בוב באקלנד, אלוף ה-WWF עם הכהונה השנייה הכי ארוכה בהיסטוריה. הוא היה ההיל שומר המוסר, שהתנגד למתאבקי הפדרצייה שחשב שהם מנוונים. כיוון שהסולטן בא מרקע שמרני דומה, הוא היה המועמד האידיאלי לטיפול באלה שבאקלנד החליט שחטאו.
למרות שמקמהן נתן לו פוש התחלתי די חזק שהיה אמור להוציא אותו אובר כהיל מסוכן, למעריצים הייתה מעט סבלנות לדמות כל כך מיושנת. בתקופה של אנגלים ודמויות הרבה יותר מציאותיים, הסולטן מתח את גבולות האמינות יותר מכל דמות אחרת ברוסטר. למרות זאת, מקמהן התעקש ונתן לפאטו קרב על התואר הבין יבשתי ברסלמניה יחד עם עוד מתאבק מתקשה, בן דודו האמיתי דוויין 'רוקי מאיביה' ג'ונסון.
הסולטן איבד מומנטום במהירות כשאפילו מקמהן הבין שהוא לא יוצא אובר, ופאטו עזב את הארגון לשנתיים כדי לרענן ולחדש את דמותו. הוא חזר בסוף 1999 כריקישי, ללא מסכה, כבד יותר ועם שיער מחומצן. כשהוא מגלם רקדן שלבש מוואשי - די דומהלבן דודו יוקוזונה - פאטו סופסוף השיג כוכבות מיין איבנט. (ריקישי הפך לדמות המוצלחת ביותר שסולופה פאטו גילם. בתור ריקישי, פאטו אף צורף להיכל התהילה ב-2015.) בפעם הבאה שהוא וג'ונסון נפגשו בקרב יחידים באירוע, זה היה כשליש ממיין איבנט משולש בסרבייבור סירייס 2000.
רוברט הווארד חלק עם פאטו את הזעם כשקיבל גימיק ללא תקווה. בתפקידו כנהג מכוניות המירוץ הצבעוני בוב הולי, הוא סימל עידן שה-WWF החדשה התקשתה להתרחק ממנו. כמו פאטו, הוא עבר שינוי אישיות משמעותי לפני שהצליח בהיאבקות המודרנית. אבל קודם הוא נאלץ לסבול את אחד מהרעיונות הידועים לשמצה של וינס מקמהן, כשצוות עם שותפו לשעבר של מונטי סופ, מייק 'בארט גאן' פולצ'לופק במידנייט אקספרס החדשים.
המידנייט אקספרס המקוריים נוהלו בידי ג'ים קורנט וכללו זיווגים שונים של דניס קונדרי, בובי איטון, סטן ליין ורנדי רוז, ונחשבו לאחד מהצמדים הכי טובים בשנות השמונים, שהצליחו ב-NWA ובטריטוריות האזוריות. מקמהן ניסה להחתים את הצמד של איטון וליין, יחד עם קורנט בתקופת ההאלקמניה, אבל סירבו לו אחרי שהציע רק הזדמנות ולא עסקה משתלמת כמו שהצמד כבר הרוויח. ב-1998, הצמד כבר היה רחוק מאור הזרקורים, אז מקמהן החליט להמציא מחדש אותם, ולהפוך אותם ל"גדולים מאי פעם".
הרעיון הגיע כשנסע עם ג'ים קורנט ושמע את המעריצים מתייחסים לצמד כשנתקלו במנג'ר לשעבר בתחנות או בכנסים. מקמהן, שהידע שלו בהיאבקות מחוץ ל-WWF היה מוגבל במקרה הטוב, הסתקרן והחליט לשים את קורנט בטלוויזיה עם גרסה מודרנית של הצמד. הוא פנה להווארד ולפולצ'לופק, ששניהם היו תקועים באנדרקארד, ונתן להם שמות חדשים שיתאימו לטייטס הכחולים וצהובים שלהם. כמו כל דבר בהיאבקות שהיה "חדש", הצמד נכשל והתפרק כמה חודשים לאחר הקמתו. לאחר מכן טען קורנט שהרגיש שכל המקרה היה מתיחה, שנועדה ללמד אותו לקח או לפחות למנוע מהמעריצים לשאול על המידנייט אקספרס.
אחרי כישלון המידנייט אקספרס החדשים, הווארד הלך לאיבוד עוד שנה לפני שהמציא את עצמו מחדש כהארדקור הולי. בתפקיד הוא החליף את הגימיק של אידיוט מגוחך שנטה להפסיד באחד קשוח מאוד שהשתמש בנשק. הדמות הצליחה, והוא שרד עוד שלוש עשרה שנים בארגון, עד שפוטר לבסוף ב-2009.
חברו של הווארד מהמידנייט אקספרס, פולצ'לופק, היה במצב זהה לזה של שותפו לשעבר לסמוקינג גאנס, מונטי סופ, כשסרבייבור סירייס באה, כשהוא מתקשה לעבור לקרבות יחידים לאחר פיצול הצמד. הוא נשאר קצת זמן עם מעט הצלחה, ואז אחרי שהפסיד לסופ ביוני הוא נעלם לחצי שנה לפני התקופה של המידנייט אקספרס עם הווארד. נדמה היה שפולצ'לופק מתחיל להתניע את הקריירה שלו כשהפגין את קשיחותו האמיתית וניצח בטורניר הנוראי של ה-WWF, שקיבל השראה מ-MMA והיה כמעט אמיתי לגמרי, הברול פור אול, ב-1998. לרוע מזלו, בכך הוא גם הצליח להכעיס את ראש מחלקת משאבי אנוש של ה-WWF, ג'ים רוס.
הכוונה בטורניר הזה הייתה שישמש ככלי כדי לקדם את הבכורה של אחד מהחברים הטובים של רוס, 'ד"ר מוות' סטיב ויליאמס, כוכב פוטבול מכללות לשעבר באוניברסיטת אוקלהומה, שרוס תמך בו. ויליאמס היה ידוע כקשוח בתעשיית ההיאבקות שהייתה מלאה בקשוחים, ונחשב למאיים מאוד. רוס היה נחוש לתת לוויליאמס פוש מיידי לפסגת הקארד לפיוד מול סטיב אוסטין, וטורניר הברול פור אול נוצר עם האמונה שהמתאבק החדש יחסל את כל המתחרים בקלות. מה שאף אחד לא לקח בחשבון היה שויליאמס היה רחוק מכושר טוב. הוא הגיע לתחרות עם הרבה פציעות, כתוצאה משנים של קרבות קשים ביפן. הטבע הלא מזויף של הטורניר אמר שה-WWF לא שלטו בתוצאה שלו, וכשויליאמס נלחם מול פולצ'לופק - זוכה תחרות האיש הקשוח לשעבר - הוא קרע את מיתר הברך שלו באמצע הקרב לפני שעולף במכת סנוקרת שמאלית אכזרית.