טורינו וליגוריה - שבועיים באיטליה בחצי השני של ספטמבר 2015
15 יום נטו לטיול, שני מקומות לינה, שבוע ושבוע, כדי להימנע מתזוזות מיותרות, התאימו לי בדיוק.
החלוקה היתה שבוע לטורינו, עם פעילות אינטלקטואלית עניפה, בעיקר אבל לא רק. ושבוע בליגוריה המערבית כדי להנות מהים, מכפרים קטנים, מהליכות בגבעות שמעל הים ואפילו בעומק ההרים.
וכמובן, אוכל. מדובר בשני מטבחים שונים, בטורינו ובפיימונטה בכלל, אוכל בשרי (למשל גרסתם לסטייק טרטר), יותר חמאה מאשר שמן זית (לא סתם יש גבול עם צרפת). תרבות אפריטיבו, כלומר, בערב באים, מזמינים שתיה - יין פיימונטזי משובח, למשל - ואיתו מתכבדים בבופה עשיר, ולי זו היתה ארוחה נהדרת. כמובן, אגוזי לוז בכל מקום (לא מקרה שנוטלה נולדה בפיימונטה) - ממרחים נהדרים וגלידת נוצ'ולה בכל פינה.
ליגוריה יושבת על הים אז בהתאם הרבה מאוד דגה, גם ירקות, פירות ועשבי תיבול שגדלים על הגבעות ובהרים - ריחן, גרעיני חומוס, פירות הדר, אפרסק, ארטישוק, כמובן זיתים.
מזונות שונים זולגים מפה לשם, אחרי הכל מדובר בשתי פרובינציות שגובלות זו בזו.
15 יום נטו לטיול, שני מקומות לינה, שבוע ושבוע, כדי להימנע מתזוזות מיותרות, התאימו לי בדיוק.
החלוקה היתה שבוע לטורינו, עם פעילות אינטלקטואלית עניפה, בעיקר אבל לא רק. ושבוע בליגוריה המערבית כדי להנות מהים, מכפרים קטנים, מהליכות בגבעות שמעל הים ואפילו בעומק ההרים.
וכמובן, אוכל. מדובר בשני מטבחים שונים, בטורינו ובפיימונטה בכלל, אוכל בשרי (למשל גרסתם לסטייק טרטר), יותר חמאה מאשר שמן זית (לא סתם יש גבול עם צרפת). תרבות אפריטיבו, כלומר, בערב באים, מזמינים שתיה - יין פיימונטזי משובח, למשל - ואיתו מתכבדים בבופה עשיר, ולי זו היתה ארוחה נהדרת. כמובן, אגוזי לוז בכל מקום (לא מקרה שנוטלה נולדה בפיימונטה) - ממרחים נהדרים וגלידת נוצ'ולה בכל פינה.
ליגוריה יושבת על הים אז בהתאם הרבה מאוד דגה, גם ירקות, פירות ועשבי תיבול שגדלים על הגבעות ובהרים - ריחן, גרעיני חומוס, פירות הדר, אפרסק, ארטישוק, כמובן זיתים.
מזונות שונים זולגים מפה לשם, אחרי הכל מדובר בשתי פרובינציות שגובלות זו בזו.