חרדה אחרי אירוע רפואי חריג
בלילה שבין חמישי לשישי היה לי התקף אלרגיה
אושפזתי ליום אחד שוחררתי כמה שעות אחרי שבדיקות הדם ובדיקת האקג חזרו לעצמן.עם המון תרופות.
אני חלשה עדיין , בוכה לסרוגין אבל הבכי לא בכי טוב ומשחרר כי אין לי מספיק אוויר בשביל זה...
שבת ובחוץ השכנים עושים אוכל לא שאני בדרך כלל מצטרפת אבל עכשיו סגרנו את כל החלונות רק בגללי , אני בת 28 וההורים שלי מעבירים את השבת בלשמור עלי כי אני עלולה לעשות עוד התקף ב-72 השעות שאחרי התקף ללא סיבה נוספת.. וזה עלול להיות גרוע יותר מההתקף המקורי.
הפסקתי טיול (עבודה) באמצע הבוס שלי היה הראשון לדעת שקרה משהו והראשון להגיע לבית החולים ,אחר כך הגיע ידיד מהצבא ואז אבא. כולם באמת היו מדהימים אבל אני פשוט מרגישה במצוקה מעבר למצוקה הפיזית הברורה.
אני מרגישה בהיסטריה ובעיקר מרגישה טיפשה זה היה מהאוכל מהצדנית שלי הפעם חדר האוכל הוכרז מזמן כמחוץ לתחום , מהארוחות נטולות החלב אני יכולה להיכנס לברר אם יש חמגשיות לאלרגיים או ירקות שלמים שאפשר לקחת אבל להיכנס ולצאת לא לשבת שם.
ההתקף הפעם לא עצר גם אחרי שמדא הוסיפו עוד אדרנלין מעבר לאפיפן שאני הזרקתי לקח שעות עד שהאקג שלי חזר לעצמו.
יש לי פשוט קטע שלם שאני לא זוכרת ממנו כמעט כלום,
אני בבית מישהי סוגרת את השבת במקומי .. ויקח לי כמה שבועות לחזור לשגרה מלאה אמרו לי שאני אעשה יומיות תקופה(בניגוד לרגיל וכן העבודה שלי נשמעת קצת כמו המשך של הצבא במובן הזה .. ואני מרגישה רע לגבי זה שמישהי סוגרת במקומי).
אני חייבת להירגע ולא יודעת איך לא יודעת מה לעשות , זה היה הפעם מאוד מסוכן אני מבינה את זה ,אני גם יודעת שלא יכולתי למנוע את זה עשיתי את כל כללי הזהירות האפשריים. אבל התסכול ענק .. וגם תחושת הסכנה .. וזה סכנה מאוכל זה לא שאני יכולה פשוט להפסיק לאכול ויהיה בסדר .. גם כשאוכלים לידי זאת בעיה..
אם מישהו נמצא פה בשבת בצהורים בבקשה תעשו סימן אני מרגישה שאני מתחרפנת ...
בלילה שבין חמישי לשישי היה לי התקף אלרגיה
אושפזתי ליום אחד שוחררתי כמה שעות אחרי שבדיקות הדם ובדיקת האקג חזרו לעצמן.עם המון תרופות.
אני חלשה עדיין , בוכה לסרוגין אבל הבכי לא בכי טוב ומשחרר כי אין לי מספיק אוויר בשביל זה...
שבת ובחוץ השכנים עושים אוכל לא שאני בדרך כלל מצטרפת אבל עכשיו סגרנו את כל החלונות רק בגללי , אני בת 28 וההורים שלי מעבירים את השבת בלשמור עלי כי אני עלולה לעשות עוד התקף ב-72 השעות שאחרי התקף ללא סיבה נוספת.. וזה עלול להיות גרוע יותר מההתקף המקורי.
הפסקתי טיול (עבודה) באמצע הבוס שלי היה הראשון לדעת שקרה משהו והראשון להגיע לבית החולים ,אחר כך הגיע ידיד מהצבא ואז אבא. כולם באמת היו מדהימים אבל אני פשוט מרגישה במצוקה מעבר למצוקה הפיזית הברורה.
אני מרגישה בהיסטריה ובעיקר מרגישה טיפשה זה היה מהאוכל מהצדנית שלי הפעם חדר האוכל הוכרז מזמן כמחוץ לתחום , מהארוחות נטולות החלב אני יכולה להיכנס לברר אם יש חמגשיות לאלרגיים או ירקות שלמים שאפשר לקחת אבל להיכנס ולצאת לא לשבת שם.
ההתקף הפעם לא עצר גם אחרי שמדא הוסיפו עוד אדרנלין מעבר לאפיפן שאני הזרקתי לקח שעות עד שהאקג שלי חזר לעצמו.
יש לי פשוט קטע שלם שאני לא זוכרת ממנו כמעט כלום,
אני בבית מישהי סוגרת את השבת במקומי .. ויקח לי כמה שבועות לחזור לשגרה מלאה אמרו לי שאני אעשה יומיות תקופה(בניגוד לרגיל וכן העבודה שלי נשמעת קצת כמו המשך של הצבא במובן הזה .. ואני מרגישה רע לגבי זה שמישהי סוגרת במקומי).
אני חייבת להירגע ולא יודעת איך לא יודעת מה לעשות , זה היה הפעם מאוד מסוכן אני מבינה את זה ,אני גם יודעת שלא יכולתי למנוע את זה עשיתי את כל כללי הזהירות האפשריים. אבל התסכול ענק .. וגם תחושת הסכנה .. וזה סכנה מאוכל זה לא שאני יכולה פשוט להפסיק לאכול ויהיה בסדר .. גם כשאוכלים לידי זאת בעיה..
אם מישהו נמצא פה בשבת בצהורים בבקשה תעשו סימן אני מרגישה שאני מתחרפנת ...