חצי - תמונה אווירית של ת"א מהים.

[down und]

זמני התגובה יתקצרו ואז במקום שתי שניות כשהנהג/ת לא

להפך יותר פקקים כי הנסיעות יוזלו ויהיו נגישות גם לחסרי רכב\ו
ורשיון.

זמני התגובה יתקצרו ואז במקום שתי שניות כשהנהג/ת לא
מביט בסמרטפון זה ירד לרבע של עשירית השניה, קרי 1:40 שניה (25 אלפיות השניה)
זה חוסך ים של זמן.
מכונית 23 בנתיב מהרמזור, כלומר מכונית שיש לפניה באותו נתיב 22 מכוניות,
איך שידלק הירוק, טראח שלאק המכונית ה-23 תתחיל לנסוע תוך פחות משניה.
כיום אם אף אחד מהנהגים לא מתעסק בנייד שלו (והרבה מאוד כן מתעסקים)
המכונית ה-23 בנתיב מתחילה לנסוע רק כעבור כמעט 15 שניות או לעתים 20 שניות
מרגע הדלק האור הירוק.

מכונית אוטונומית לא סוטה לפתע מהנתיב לנתיב המקביל דבר שבפועל
מחייב את המכונית בנתיב המקביל להאט בפתאומיות עד כדי כמעט בלימה.

כל המומחים וגם זה מסתדר עם ההגיון שלי אומרים שאו שלא יהיו פקקים או שהם
יקטנו בין 70 ל-90 אחוז פחות ממה שיש כיום.
אני מעדיף להקשיב להם ולא לתחזית שלך.

אבל אני לא כזה ראה וקדש, הסברתי גם אני מדוע והבאתי שתי דוגמאות.

בסדר, אביא לך דוגמא שלישית שמגדילה את זמן התגובה כיום ותורמת לפקקים.
נהג מסיט מבטו לרדיו או לטלפון או לילד הקטן במושב האחורי ולכן הוא קצת מאט.
ברכב אוטונומי אין את השטויות הללו. המכונית תמשיך לנסוע בדיוק אבל בדיוק יוק יוק וגם לחלוטי חלוטין טין טין טין על אותה מהירות בה משייטת התנועה.

 

[darkshadow1]

שוב- אתה מדבר על מצב שפשוט לא קיים.

זמני התגובה יתקצרו ואז במקום שתי שניות כשהנהג/ת לא
מביט בסמרטפון זה ירד לרבע של עשירית השניה, קרי 1:40 שניה (25 אלפיות השניה)
זה חוסך ים של זמן.
מכונית 23 בנתיב מהרמזור, כלומר מכונית שיש לפניה באותו נתיב 22 מכוניות,
איך שידלק הירוק, טראח שלאק המכונית ה-23 תתחיל לנסוע תוך פחות משניה.
כיום אם אף אחד מהנהגים לא מתעסק בנייד שלו (והרבה מאוד כן מתעסקים)
המכונית ה-23 בנתיב מתחילה לנסוע רק כעבור כמעט 15 שניות או לעתים 20 שניות
מרגע הדלק האור הירוק.

מכונית אוטונומית לא סוטה לפתע מהנתיב לנתיב המקביל דבר שבפועל
מחייב את המכונית בנתיב המקביל להאט בפתאומיות עד כדי כמעט בלימה.

כל המומחים וגם זה מסתדר עם ההגיון שלי אומרים שאו שלא יהיו פקקים או שהם
יקטנו בין 70 ל-90 אחוז פחות ממה שיש כיום.
אני מעדיף להקשיב להם ולא לתחזית שלך.

אבל אני לא כזה ראה וקדש, הסברתי גם אני מדוע והבאתי שתי דוגמאות.

בסדר, אביא לך דוגמא שלישית שמגדילה את זמן התגובה כיום ותורמת לפקקים.
נהג מסיט מבטו לרדיו או לטלפון או לילד הקטן במושב האחורי ולכן הוא קצת מאט.
ברכב אוטונומי אין את השטויות הללו. המכונית תמשיך לנסוע בדיוק אבל בדיוק יוק יוק וגם לחלוטי חלוטין טין טין טין על אותה מהירות בה משייטת התנועה.

שוב- אתה מדבר על מצב שפשוט לא קיים.
לפני קצת יותר מ-4 שנים אנשים בנו הרים של הבטחות על הדפסת תלת מימד, רק שבסופו של דבר גילו שלא ברור מתי הטכנולוגיה תבשיל לשימוש רחב יותר והתחום די נעלם מתחת לרדאר מאז.
כמובן שההשקעות בתחום הרכבים האוטונומיים גדולות בהרבה, וכנראה יצא ממנו משהו יותר משמעותי- אבל בין לטעון שמחשב יחליף בן אנוש לבין לטעון לזמני תגובה של 0.025 שנייה המרחק גדול.
בכל מקרה, גם ב-best case scenario הטכנולוגיה תבשיל בתחילת העשור הבא, תוכנס לרכבי יוקרה בצורה מוגבלת, יעברו כמה שנים עד שיאושר חוקית לנהוג בלי להסתכל על הרכב בכבישים מהירים, רק אחר כך יאשרו גם לנהוג בתוך הערים ורק אז יתחילו להכניס אותה לרכבים "עממיים" וגם אז יעבור כעשור עד שהנהגים האנושיים יהיו בסכנת הכחדה.

 

[darkshadow1]

לפי ההיגיון הזה- אין צורך להשקיע כלל בתח"צ.

אדוני שוכח את המכונית האוטונומית
הערכות בעולם מדברות על תוך בין 4 שנים לבין 10 שנים מקסימום ובקושי
יהיו מכוניות רגילות.
ברגע שכל המכוניות (או מעל ל-95%) הן אוטונומיות כמעט ואין או בכלל אין פקקים.

לפי ההיגיון הזה- אין צורך להשקיע כלל בתח"צ.
אני מכיר את הטענות לגבי הירידה בעומס בכבישים שיכולה להתרחש בזכות הקטנת זמני התגובה של רכבים אוטונומיים לעומת רכבים עם נהגים אנושיים, מה שיכול לשפר מאוד את זרימת התנועה. אבל אני לא חושב שתכנון כלשהו יכול להתבסס על יכולות תיאורטיות של טכנולוגיה שנמצאת כיום בחיתוליה, ואפילו לא מצליחה לגמרי להגיע ליכולות של נהג אנושי, שלא לדבר על להתעלות עליהן.

 

[Ccyclist]

בלב הערים יצטרכו תחבורת המונים.

אדוני שוכח את המכונית האוטונומית
הערכות בעולם מדברות על תוך בין 4 שנים לבין 10 שנים מקסימום ובקושי
יהיו מכוניות רגילות.
ברגע שכל המכוניות (או מעל ל-95%) הן אוטונומיות כמעט ואין או בכלל אין פקקים.

בלב הערים יצטרכו תחבורת המונים.
היתרון הגדול של הרכב האוטונומי יהיה במרחב הפרברי והבין-פרברי, במקומות שאי אפשר להפעיל בהם קווים סדירים בתדירות טובה. בלב הערים גם רכבים שניתן פשוט לצאת מהם ולתת להם להמשיך בדרכם ייצרו פקקים אם הם יכנסו במספרים גדולים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[ניצן חזר הבייתה]

בלב הערים יצטרכו תחבורת המונים.
היתרון הגדול של הרכב האוטונומי יהיה במרחב הפרברי והבין-פרברי, במקומות שאי אפשר להפעיל בהם קווים סדירים בתדירות טובה. בלב הערים גם רכבים שניתן פשוט לצאת מהם ולתת להם להמשיך בדרכם ייצרו פקקים אם הם יכנסו במספרים גדולים.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[raminec]

שים לך תזכורת ביומן לעוד 10 שנים

אדוני שוכח את המכונית האוטונומית
הערכות בעולם מדברות על תוך בין 4 שנים לבין 10 שנים מקסימום ובקושי
יהיו מכוניות רגילות.
ברגע שכל המכוניות (או מעל ל-95%) הן אוטונומיות כמעט ואין או בכלל אין פקקים.

שים לך תזכורת ביומן לעוד 10 שנים
ותקרא את ההודעה הזו. יש לי הרגשה שאז תצליח להבין כמה נאיביות ההערכות על הרכבים האוטונומיים.
אני זוכר שדיברו בטלוויזיה על מערכות עזר לבטיחות שמתריעות על התקרבות לרכב מלפנים ומאחור לפני יותר מ- 20 שנים. רק עכשיו זה הופך להיות טכנולוגיה זמינה ועממית בכל רכב שנמכר.
הטמעה של טכנולוגיה כמו רכבים אוטונומיים לא תיכנס כל כך מהר ל- 95% מהרכבים שנוסעים על הכביש. לא תוך 10 שנים ובוודאי שלא תוך 4 שנים.
נהגי תחבורה ציבורית יעשו לא מעט בלאגן אם הם יראו שהמשרות שלהם הולכות להתפוגג כמו המשרות של מדליקי פנסי הרחוב... לא שיש לי בעיה באופן אישי עם זה שהם יהפכו להיסטוריה. אני מחכה בכיליון עיניים שהרכבות יהיה אוטונומיות לחלוטין, כמו שראיתי לפני מספר שנים בתחתית של מילאנו. בלי נהגים שעושים רייסים על המסילה, או שביתות איטלקיות כדי להראות לכולם מי הבוס.

 

[down und]

בנמלי התעופה של רומא וציריך נסעתי כבר ברכבות כאלו

שים לך תזכורת ביומן לעוד 10 שנים
ותקרא את ההודעה הזו. יש לי הרגשה שאז תצליח להבין כמה נאיביות ההערכות על הרכבים האוטונומיים.
אני זוכר שדיברו בטלוויזיה על מערכות עזר לבטיחות שמתריעות על התקרבות לרכב מלפנים ומאחור לפני יותר מ- 20 שנים. רק עכשיו זה הופך להיות טכנולוגיה זמינה ועממית בכל רכב שנמכר.
הטמעה של טכנולוגיה כמו רכבים אוטונומיים לא תיכנס כל כך מהר ל- 95% מהרכבים שנוסעים על הכביש. לא תוך 10 שנים ובוודאי שלא תוך 4 שנים.
נהגי תחבורה ציבורית יעשו לא מעט בלאגן אם הם יראו שהמשרות שלהם הולכות להתפוגג כמו המשרות של מדליקי פנסי הרחוב... לא שיש לי בעיה באופן אישי עם זה שהם יהפכו להיסטוריה. אני מחכה בכיליון עיניים שהרכבות יהיה אוטונומיות לחלוטין, כמו שראיתי לפני מספר שנים בתחתית של מילאנו. בלי נהגים שעושים רייסים על המסילה, או שביתות איטלקיות כדי להראות לכולם מי הבוס.

בנמלי התעופה של רומא וציריך נסעתי כבר ברכבות כאלו
ברומא בשנת 2001 ובציריך ב-2016.
רכבות שמקשרות בין שני טרמינלים סמוכים (נסיעה של כ-1 עד 3 ק"מ).

 

[raminec]

גם אני נסעתי ברכבות אוטונומיות

בנמלי התעופה של רומא וציריך נסעתי כבר ברכבות כאלו
ברומא בשנת 2001 ובציריך ב-2016.
רכבות שמקשרות בין שני טרמינלים סמוכים (נסיעה של כ-1 עד 3 ק"מ).

גם אני נסעתי ברכבות אוטונומיות
אבל יש הבדל בין רכבת אוטונומית שנוסעת על מסלול בלעדי לבין מליוני רכבים פרטיים שצריכים להשתלב בינם לבין עצמם ועם רוכבי אופניים, הולכי רגל ועוד חיות שונות ומשונות על הכביש שלעיתים משובש או בכלל אינו סלול.
זה שרכבות אוטונומיות קיימות כבר לא מעט שנים אבל מכוניות אוטונומיות לא נוסעות בכביש למעט פיילוטים בודדים צריך לתת לך רמז שההבדל בטכנולוגיה הנדרשת משמעותי ביותר.
בדרך כלל רכבות אוטונומיות מוקמות כתשתית אינטגרלית מיומה הראשון ולא קו רכבת קיים שמוסב לאוטונומי.

 

[alantan]

אז יתמלא... מה זה משנה - גם אם תוסיף עוד ארבעה נתיבים הם

זה יכול להיות פתרון זמני בלבד.
המחלף מתמלא בצווארי בקבוק- לדעתי תוך שנים ספורות המצב במחלף השלום יהיה קטסטרופה, עם הנת"צ או בלעדיו. כבר היום התשתית שם לא מצליחה להתמודד עם היקף כלי הרכב והולכי הרגל, וכל האזור פקוק מ-7 בבוקר עד 7 בערב.

אז יתמלא... מה זה משנה - גם אם תוסיף עוד ארבעה נתיבים הם
יתמלאו. העיקר שיהיה תחליף עבור נוסעי התחבורה הציבורית.

 

[darkshadow1]

לדעתי הרכבים הפרטיים יחסמו את הנת"צים מחוסר ברירה.

אז יתמלא... מה זה משנה - גם אם תוסיף עוד ארבעה נתיבים הם
יתמלאו. העיקר שיהיה תחליף עבור נוסעי התחבורה הציבורית.

לדעתי הרכבים הפרטיים יחסמו את הנת"צים מחוסר ברירה.
בהנחה שזה יהיה נת"צ ימני- הוא ישתלב עם הפניות ימינה שיש לרכבים פרטיים במחלף השלום, ולכן לא נראה לי שתהיה בו יותר מדי תועלת. נת"צ שמאלי יכול להיות אפקטיבי יותר, אבל אני לא בטוח שההשפעה של הפקעת יותר מנתיב (לכל כיוון) מהרכבים הפרטיים תהיה סבירה.

 

[alantan]

היום הפקק משתרך אחורה בדרך השלום עד למשה דיין...

לדעתי הרכבים הפרטיים יחסמו את הנת"צים מחוסר ברירה.
בהנחה שזה יהיה נת"צ ימני- הוא ישתלב עם הפניות ימינה שיש לרכבים פרטיים במחלף השלום, ולכן לא נראה לי שתהיה בו יותר מדי תועלת. נת"צ שמאלי יכול להיות אפקטיבי יותר, אבל אני לא בטוח שההשפעה של הפקעת יותר מנתיב (לכל כיוון) מהרכבים הפרטיים תהיה סבירה.

היום הפקק משתרך אחורה בדרך השלום עד למשה דיין...
גם תקיעה של 3-2 דקות לפני הירידה לאיילון צפון היא מחיר סביר לעומת המצב כיום.

 

[darkshadow1]

כמו שכתבתי- לדעתי זה לא יכול להוות פתרון ארוך טווח.

היום הפקק משתרך אחורה בדרך השלום עד למשה דיין...
גם תקיעה של 3-2 דקות לפני הירידה לאיילון צפון היא מחיר סביר לעומת המצב כיום.

כמו שכתבתי- לדעתי זה לא יכול להוות פתרון ארוך טווח.
כאמור- אני מסכים שאם יסמנו נת"צ כלשהו היום כנראה יהיה שיפור, אבל לדעתי בטווח הבינוני המצב שם יהיה קטסטרופה עם הנת"צ או בלעדיו. חבל שכל מחלף השלום נבנה טלאי על טלאי- ועכשיו, עם הקמת הטרמינל הדרומי, לא יוכלו להרחיב בצורה משמעותית את הכביש גם אם ירצו.

 

[alantan]

לא צריך להרחיב את הכביש, צריך להצר אותו

כמו שכתבתי- לדעתי זה לא יכול להוות פתרון ארוך טווח.
כאמור- אני מסכים שאם יסמנו נת"צ כלשהו היום כנראה יהיה שיפור, אבל לדעתי בטווח הבינוני המצב שם יהיה קטסטרופה עם הנת"צ או בלעדיו. חבל שכל מחלף השלום נבנה טלאי על טלאי- ועכשיו, עם הקמת הטרמינל הדרומי, לא יוכלו להרחיב בצורה משמעותית את הכביש גם אם ירצו.

לא צריך להרחיב את הכביש, צריך להצר אותו
נתיבים של 3.5 מ' הם לא הכרח, וגם רצוי להוריד את מספרם. מרכז העסקים של ישראל אמור להיות מרכז עיר שוקק, שאנשים מסתובבים ברחוב, לא מסלול המראה בלב העיר...

 

[darkshadow1]

אני מסכים- אבל להרבה אנשים אין אלטרנטיבה.

לא צריך להרחיב את הכביש, צריך להצר אותו
נתיבים של 3.5 מ' הם לא הכרח, וגם רצוי להוריד את מספרם. מרכז העסקים של ישראל אמור להיות מרכז עיר שוקק, שאנשים מסתובבים ברחוב, לא מסלול המראה בלב העיר...

אני מסכים- אבל להרבה אנשים אין אלטרנטיבה.
אף אחד לא אוהב לנסוע שעה וחצי לכיוון לעבודה ולעמוד בפקק הרגיל של נתיבי איילון והעליות/ירידות בתל אביב- אבל הרבה אנשים נאלצים לעשות זאת. למה? כי התחבורה הציבורית בגוש דן ברובה מפגרת. לאנשים שלא גרים בסמוך לתחנת רכבת (או לא כ"כ בסמוך אבל יש בתחנה חניה) או בסמוך לדרך היסטורית שיש בה תחבורה ציבורית נורמלית- קשה מאוד להתנייד בגוש דן ללא רכב.
אם המהלך שאתה מציע (הרחבת המדרכות, הסבת נתיב לנת"צ...) יבוצע במקביל למהלך רחב לשיפור התח"צ בגוש דן- אז טוב ויפה. אבל לדעתי, מהלך כזה שיבוצע באופן נקודתי יגרום ליותר נזק מתועלת.

 

[alantan]

על אילו קווים אלכסוניים בלתי נסבלים אתה מדבר?

מבחינת תח"צ גריד של 500 מטר זה מצויין.
המרחקים בין תחנות התחתית במרכז לונדון הם בדרך כלל 500-800 מטר (יש יוצאים מן הכלל של 300 מטר) ואם יעדך נמצא באמצע גוש כלשהו בין תחנות התחתית אפשר לקחת אוטובוס משלים אם שווה להמתין לקפיצה של כמה מאות מטרים בציר ראשי או ללכת ברגל.
&nbsp
יעד בלב גוש כזה אינו יותר מ 250-400 מטר בקו אווירי מתחנת התחתית הקרובה.
&nbsp
במקרה של תל אביב הגעה באחד מקווי הרוחב תאפשר החלפה לקו הירוק או לאוטובוס עירוני תדיר משלים באחד מקווי האורך האחרים (איילון, דיזינגוף וכו'). זו תהיה בדרך כלל נסיעה משלימה קצרה של כמה דקות מהציר הרוחבי. אדגיש שבעיניי צריכים להיות שירותי אורך בכל עבר הירקון וכן קווים מכל פרבר למספר קווי אורך שונים בלב העיר כך שלא יהיה מצב שפרבר כלשהו משועבד לקו רוחב יחיד.
&nbsp
מה שבלתי נסבל בעיניי הוא תיכנון הקווים האלכסוניים בלב תל אביב, דבר שמאריך את הנסיעה לכלל הנוסעים בקווים השונים ופוגע באמינות השירות בכל גוש דן.

על אילו קווים אלכסוניים בלתי נסבלים אתה מדבר?
רוב הקווים הללו מסיימים די קרוב למרכז (קרי 18, 24, 48, וכו'), או עוברים בציר ראשי (1, 40, וכו'). מה לעשות שהאלכסון הזה הוא הציר הראשי...
&nbsp
מצד שני יש לך קווי L כמו 204, 61 או 66 שמשלבים קו רוחב עם קו אורך, דבר שאפילו ג'ארט וולקר ממליץ עליו, וזה בוודאי מוצדק בעיר חוף כמו תל אביב.
&nbsp
ויש גם קווי רוחב כמו 63.
&nbsp
הקו היחיד שאולי בעייתי במובן הזה הוא 25/125, רק כי הוא מאריך את ההגעה מבת ים לשכונות הצפון והאוניברסיטה, אבל הוא מחבר כל כך הרבה מוקדים בקו די ישר שגם הוא מאוד הגיוני. חוץ מזה, אפשר להשתמש בקו 1 או 40 ומעבר לקווי 7X, שלא לדבר על הרכבת שעושה את זה טוב יותר.

 

[Ccyclist]

פתחתי את המפה שלך, והנה העקרון שלי על גביה

על אילו קווים אלכסוניים בלתי נסבלים אתה מדבר?
רוב הקווים הללו מסיימים די קרוב למרכז (קרי 18, 24, 48, וכו'), או עוברים בציר ראשי (1, 40, וכו'). מה לעשות שהאלכסון הזה הוא הציר הראשי...
&nbsp
מצד שני יש לך קווי L כמו 204, 61 או 66 שמשלבים קו רוחב עם קו אורך, דבר שאפילו ג'ארט וולקר ממליץ עליו, וזה בוודאי מוצדק בעיר חוף כמו תל אביב.
&nbsp
ויש גם קווי רוחב כמו 63.
&nbsp
הקו היחיד שאולי בעייתי במובן הזה הוא 25/125, רק כי הוא מאריך את ההגעה מבת ים לשכונות הצפון והאוניברסיטה, אבל הוא מחבר כל כך הרבה מוקדים בקו די ישר שגם הוא מאוד הגיוני. חוץ מזה, אפשר להשתמש בקו 1 או 40 ומעבר לקווי 7X, שלא לדבר על הרכבת שעושה את זה טוב יותר.

פתחתי את המפה שלך, והנה העקרון שלי על גביה
חילקתי את מסלולי הקווים הקיימים בלב ת"א לפרוזדורי האורך העיקריים בכחול (מבנה מאד אלכסוני שנובע מנקודה בסביבות ת"א דרום והכביש לירושלים) ולפרוזדורי רוחב עיקריים בצהוב. (בחירה מכוונת שמתחשבת בעיוורון צבעים). לא הדגשתי את כל הפרוזדורים האפשריים כי אני רוצה להתרכז בעיקרון.
&nbsp
אני מקווה שהשימוש בשקיפות בסימון שלי מאפשר לעקוב אחרי הקווים על המפה ולראות איך הם מזגזגים, קופצים מציר אחד למשנהו, יוצרים מצבים שבהם נוסעים משכונות עבר הירקון צריכים להמתין לקו שמוצאו מרדינג בהגנה או לקו שמוצאו מהכרמלית בת"א מרכז.
&nbsp
ברור לי שאי אפשר לבנות גריד מושלם ושקווי האורך מעצם טבעם יהיו עירוניים ובעלי מסלול ארוך בלב תל אביב. מה שלא ברור לי הוא למה קווי הרוחב צריכים להתבסס על אלכסונים וטיולים הכוללים מסלולים של 6 ק"מ (61 מת"א מרכז, 104, 204 מההגנה) או מדוע רחוב המסגר צריך קו כמו 63 שעושה טיול הזוי בעבר הירקון עד לת"א מרכז במקום לחצות בת"א השלום שהינו המשך ישיר יותר של המסלול מהפרברים לעיר.
&nbsp
המסלול של קו 5 בצפון הישן בכלל הזוי בעיניי ויתכן שהוא מסביר מדוע כדי להגיע מת"א מרכז לדיזינגוף אני זוכר שעברתי פעם באוטובוס דרך כיכר המדינה.
&nbsp
&nbsp

 

[Bus Nerd]

התבלבלת בין הירקון לאיילון בתוכן התגובה שלך

פתחתי את המפה שלך, והנה העקרון שלי על גביה
חילקתי את מסלולי הקווים הקיימים בלב ת"א לפרוזדורי האורך העיקריים בכחול (מבנה מאד אלכסוני שנובע מנקודה בסביבות ת"א דרום והכביש לירושלים) ולפרוזדורי רוחב עיקריים בצהוב. (בחירה מכוונת שמתחשבת בעיוורון צבעים). לא הדגשתי את כל הפרוזדורים האפשריים כי אני רוצה להתרכז בעיקרון.
&nbsp
אני מקווה שהשימוש בשקיפות בסימון שלי מאפשר לעקוב אחרי הקווים על המפה ולראות איך הם מזגזגים, קופצים מציר אחד למשנהו, יוצרים מצבים שבהם נוסעים משכונות עבר הירקון צריכים להמתין לקו שמוצאו מרדינג בהגנה או לקו שמוצאו מהכרמלית בת"א מרכז.
&nbsp
ברור לי שאי אפשר לבנות גריד מושלם ושקווי האורך מעצם טבעם יהיו עירוניים ובעלי מסלול ארוך בלב תל אביב. מה שלא ברור לי הוא למה קווי הרוחב צריכים להתבסס על אלכסונים וטיולים הכוללים מסלולים של 6 ק"מ (61 מת"א מרכז, 104, 204 מההגנה) או מדוע רחוב המסגר צריך קו כמו 63 שעושה טיול הזוי בעבר הירקון עד לת"א מרכז במקום לחצות בת"א השלום שהינו המשך ישיר יותר של המסלול מהפרברים לעיר.
&nbsp
המסלול של קו 5 בצפון הישן בכלל הזוי בעיניי ויתכן שהוא מסביר מדוע כדי להגיע מת"א מרכז לדיזינגוף אני זוכר שעברתי פעם באוטובוס דרך כיכר המדינה.
&nbsp
&nbsp

התבלבלת בין הירקון לאיילון בתוכן התגובה שלך

 

[Ccyclist]

אכן, הכוונה לעבר האיילון.

התבלבלת בין הירקון לאיילון בתוכן התגובה שלך

אכן, הכוונה לעבר האיילון.

 

[alantan]

אני לא חסיד גדול של שתי וערב כשמדובר בצמתים גדולים

פתחתי את המפה שלך, והנה העקרון שלי על גביה
חילקתי את מסלולי הקווים הקיימים בלב ת"א לפרוזדורי האורך העיקריים בכחול (מבנה מאד אלכסוני שנובע מנקודה בסביבות ת"א דרום והכביש לירושלים) ולפרוזדורי רוחב עיקריים בצהוב. (בחירה מכוונת שמתחשבת בעיוורון צבעים). לא הדגשתי את כל הפרוזדורים האפשריים כי אני רוצה להתרכז בעיקרון.
&nbsp
אני מקווה שהשימוש בשקיפות בסימון שלי מאפשר לעקוב אחרי הקווים על המפה ולראות איך הם מזגזגים, קופצים מציר אחד למשנהו, יוצרים מצבים שבהם נוסעים משכונות עבר הירקון צריכים להמתין לקו שמוצאו מרדינג בהגנה או לקו שמוצאו מהכרמלית בת"א מרכז.
&nbsp
ברור לי שאי אפשר לבנות גריד מושלם ושקווי האורך מעצם טבעם יהיו עירוניים ובעלי מסלול ארוך בלב תל אביב. מה שלא ברור לי הוא למה קווי הרוחב צריכים להתבסס על אלכסונים וטיולים הכוללים מסלולים של 6 ק"מ (61 מת"א מרכז, 104, 204 מההגנה) או מדוע רחוב המסגר צריך קו כמו 63 שעושה טיול הזוי בעבר הירקון עד לת"א מרכז במקום לחצות בת"א השלום שהינו המשך ישיר יותר של המסלול מהפרברים לעיר.
&nbsp
המסלול של קו 5 בצפון הישן בכלל הזוי בעיניי ויתכן שהוא מסביר מדוע כדי להגיע מת"א מרכז לדיזינגוף אני זוכר שעברתי פעם באוטובוס דרך כיכר המדינה.
&nbsp
&nbsp

אני לא חסיד גדול של שתי וערב כשמדובר בצמתים גדולים
במקום כמו מנהטן או לונדון זה יכול לעבוד, כי לחצות שם רחוב זה חצייה קצרה אחת או שתיים עם המון צל. בתל אביב כדי לבצע מעבר במקום כמו עזריאלי, צריך שתי חציות ארוכות בשמש הקופחת ועוד הליכה לא קצרה עד לתחנה.
&nbsp
לכן דווקא ראוי שקו 63 יבצע פניה שמאלה לדרך בגין ואז ימינה לחשמונאים. זה לא מאוד פוגע בהיותו קו מזרח-מערב, אבל זה מאפשר מעבר נוח לקווים של בגין שזה פלוס מאוד גדול.
&nbsp
מה שכן, כבר עשור אני טוען שקו 63 צריך לתת שירות לרכבת השלום, מעבר נוח לקו 7, ולעבור במסלול קצר יותר בשני הכיוונים בגבעת התחמושת, שצריך נת"צ כדי שהדבר יהיה יעיל. ולאפשר לתחבורה ציבורית בלבד לפנות שמאלה מגבעת התחמושת ליגאל אלון.

 

[Ccyclist]

ריהוט רחוב זה דבר שנלווה למערכת תח"צ, לא סיבה למנוע אותה.

אני לא חסיד גדול של שתי וערב כשמדובר בצמתים גדולים
במקום כמו מנהטן או לונדון זה יכול לעבוד, כי לחצות שם רחוב זה חצייה קצרה אחת או שתיים עם המון צל. בתל אביב כדי לבצע מעבר במקום כמו עזריאלי, צריך שתי חציות ארוכות בשמש הקופחת ועוד הליכה לא קצרה עד לתחנה.
&nbsp
לכן דווקא ראוי שקו 63 יבצע פניה שמאלה לדרך בגין ואז ימינה לחשמונאים. זה לא מאוד פוגע בהיותו קו מזרח-מערב, אבל זה מאפשר מעבר נוח לקווים של בגין שזה פלוס מאוד גדול.
&nbsp
מה שכן, כבר עשור אני טוען שקו 63 צריך לתת שירות לרכבת השלום, מעבר נוח לקו 7, ולעבור במסלול קצר יותר בשני הכיוונים בגבעת התחמושת, שצריך נת"צ כדי שהדבר יהיה יעיל. ולאפשר לתחבורה ציבורית בלבד לפנות שמאלה מגבעת התחמושת ליגאל אלון.

ריהוט רחוב זה דבר שנלווה למערכת תח"צ, לא סיבה למנוע אותה.
מבחינתי קווי הרוחב הכי חסרים מבחינת השירות הם של ת"א השלום עד בן יהודה וממחלף אלוף שדה לאלנבי (אין קו כלשהו בלינקן, שנקין / בלפור). אין שום הגיון בכך שאזור מוגרבי / האופרה לא יכול להסתמך על ת"א השלום.
&nbsp
לפני 30 שנה עיקר התח"צ לתל אביב היתה לתחנות האוטובוס הבינעירוניות והיה הגיון במערכת המבוססת על התחנה המרכזית ועל מסוף 2000, אך כבר 25 שנה ישנו ציר אורך רכבתי - מסילת האיילון על תחנותיה - וחשיבותו לבאים משאר המדינה רק מתגברת עם תוספת קווים ארציים. גם בתוך גוש דן הפרברים הצפוניים והדרומיים מחוברים לאיילון עם מסילת חולון ובעתיד הקרוב - פתיחת תחנות רעננה.
&nbsp
לגבי קווי עבר האיילון - ככל שהקו נוסע רחוק יותר לעבר האיילון ובייחוד אם הוא מגיע לגהה או חוצה את גהה כך צימצום החשיפה לתנועה בתל אביב חדובה יותר. קו מגבעתיים יפגע פחות כי אין לו את האורך בצד המזרחי שיכול להוביל להצטברות בעיות.
&nbsp
אני יכול להשוות את זה למערכת האוטובוסים במקביל לענף היי בארנט. בכל רחבי מערכת האוטובוסים הלונדונית בונים קווים לפי שיטה דומה. מהווסט אנד יש קו (134 למי שחייב לבדוק עובדות) שמתחיל קילומטר אחד לתוך העיר בטוטנהאם קורט רוד. הקו עובר במקביל לענף עד לתחנת הייגייט שבאזור 3, עושה מסלול פרברי שמקביל איכשהו לקו ומסתיים במסוף אוטובוסים קטן בצפון פינצ'לי שמקביל בקילומטר לתחנת מערב פינצ'לי באזור 4. מתחנת ארצ'ווי (תחנה אחת דרומית להייגייט, גבול אזורים 2/3) יש את קו 390, לשעבר חלק מקו 10 שפוצל בתחילת שנות האלפיים והוא לוקח מסלול כקילומטר ממזרח לענף עד שהוא מגיע לתחנת קינגס קרוס, נוסע ביוסטון רוד (המקבילה הגאוגרפית לאיילון) נכנס לעיר באותו ציר שקו 134 נכנס, ממשיך את כל אוקספורד סטריט ופונה דרך פארק ליין לתחנת ויקטוריה שם הוא מסתיים במסוף. מארצ'ווי יש גם את קו 263 המקביל אף הוא לענף, אך מתחיל בתחנה זו על גבול אזורים 2/3 ונוסע צפונה עד היי בארנט (אזור 5) שבסוף ענף התחתית ואף נכנס לרחוב הראשי של העיירה / שכונה שקו התחתית מסתיים בתחנה למרגלותיה.
&nbsp
בצורה הזו הקו שיוצא את המרכז לגבול אזורים 2/3 עושה נסיעה ארוכה במרכז עצמו, הקו מהמרכז לאזור 4 נחשף לקילומטר אחד בלבד של מסלול ישר במרכז העיר והקו הפרברי בין גבול 2/3 לאזור 5 אינו מושפע מהמרכז או מאזור 2 כהוא זה.
&nbsp
גריד קצר ישפר את השירות בקווים מהסוג שדומה ל134 בדוגמה הזו. בקו אווירי ארצ'ווי נמצאת 5.5 ק"מ מטוטנהאם קורט רוד ו 6 ק"מ מצפון פינצ'לי. זה מיקום במרחק דומה לכביש גהה בהשוואה לכיכר הבימה וכביש 40. קו שאורכו כ13 ק"מ שרק קילומטר אחד ממסלולו נמצא בלב העיר. אם היה צריך להוסיף לו 5 קילומטרים נוספים כפי שקורה עם קווים דומים מתל אביב לפרברים כיום הוא היה סובל מחוסר אמינות וממסלול ארוך מדי.
&nbsp
ברור לי שישנה הצדקה לקווים נוסח 390 לגבעתיים, שכונות עבר האיילון התל-אביביות ואזורים מסויימים ברמת גן. אינני אומר ש 100% מהמערכת צריכה להתבסס על גריד אלא שגריד בקווים ממרחק מסויים ומעלה יגרום לגישה נוחה יותר אל לב העיר ואף למוקדים כמו יפו הן מהפרברים והן ממסילת האיילון.
&nbsp
אם ממשיכים את הדוגמה אז לקו 134 יש קו אחות לסיטי, קו 43, שעושה את אותו מסלול פרברי עד לארצ'ווי ומשם משתמש בציר תחבורתי אחר כדי להגיע לסיטי. תושבי הפרברים המקושרים לעיר בשירות ה 24/7 של זוג הקווים או מי שאינם נוסעים בתחתית מסיבות כלכלה או קלסטרופוביה יכולים לבחור אם להגיע לאזור שמקביל לרוטשילד או לאזור שמקביל לצפון הישן ע"י עלייה על הקו הנכון "מעבר לגהה" וזה עיקרון ההחלפה הפרברית שאני מדבר עליו במעלה הקווים שיגיעו לקווי הרוחב.
&nbsp
&nbsp
&nbsp