חסר מוטיבציה - חסרת אונים
תמיד קיבלתי מכן עצות טובות עד כדי כך שלפעמים הצלתן אותי ובזכותכם ידעתי לבחור היטב ובדיעבד כל אותן החלטות היו לעניין.
על זה מודה לכן ועוד
כיום אני שוב זקוקה לעצותיכן...
אתמול הייתה אסיפת הורים וחלוקת גליון ציונים, בני הבכור בן 8 שנים בכיתה ג' לא בקלות הבאנו אותו לעולם ומאז הפך להיות כל עולמי...
הוא חכם ואת זה אני יודעת כל יום מדרך החשיבה שלו מההתנהגות שלו מקשירת הדברים שקורים מסביבו....פשוט זה ברור.
גם דברי המורים שלו וגם הציונים הגבוהים שיש לו הן אינדיקציה לכך.
אבל שם באסיפה בישיבה עם המחנכת שלו היא זרקה לי משפט וכאילו דבר של מה בכך אבל אני מאותו משפט לא ישנתי עד עכשיו אינספור מחקרים קראתי אינספור ספרים קניתי בכל זאת אי שקט חוגג לו בתוך תוכי...זה קורה ביני לבין עצמי הילד לא יודע מזה כלום ואני נשמעת אולי הסטירית ולחוצה מכל דבר אכן זו אני לכן אני פונה אליכן אבל זה שוב בתוך תוכי..כי עם הילדים אני האמא הכי קולית.
"הילד חסר מוטיבציה"
מה זאת אומרת, איך למה מדוע את חושבת כך???
ענתה לי המחנכת כי "הוא מפונק כזה" "לא ממש אוהב לעשות"
עניתי מפונק מה... ולעשות מה... מה זה קשור למוטיבציה....
צריך "להעלות לו המוטיבציה" כך היא ענתה
מאז אני מבולבלת איך זה קורה ואני לא יודעת מזה כלוום
איך הוא חסר מוטיבציה מה אין לו מטרות בחיים הוא כל הזמן דיבר על זה שיהיה כך ויעשה כך כשיגדל
מפונק ולא אוהב לעשות דברים אין להן קשר למוטיבציה...
אבל אולי היא צודקת...
הבן שלי באמת אחרי הרבה מאוד קריאות עושה שיעורי בית או מתכונן למבחנים או מכין שיעורים למחרת.
כן הוא ממעיט לזכור דברים למשל פעילות שמתקיימת בבית ספר הוא שוכח להגיד לי ואני יודעת זאת מקבות הוטסאפ של הכיתה...הוא לא איכפתי כזה אבל גם חסר מוטיבציה אני באמת מבולבלת איך זה קורה לו מה ניתן לעשות איך לשפר אצלו המוטיבציה
אני כזו דכאונית מפספסת דברים אצלו למרות כל המאמצים אני מרגישה אבודה כי מלבד הוא יש לי שלושה שגם צריכים טיפול והקשבה ולחץ העבודה והמצב הכלכלי הקשה בעל שלא נותן עזרה הוא מנסה אבל זה לא מסתדר...
איך ניתן לעשות סדר בדברים איך באמת מאבחנים מוטיבציה ואיך מעלים אותה יש לכן עצות בבקשה בבקשה
תודה
תמיד קיבלתי מכן עצות טובות עד כדי כך שלפעמים הצלתן אותי ובזכותכם ידעתי לבחור היטב ובדיעבד כל אותן החלטות היו לעניין.
על זה מודה לכן ועוד
כיום אני שוב זקוקה לעצותיכן...
אתמול הייתה אסיפת הורים וחלוקת גליון ציונים, בני הבכור בן 8 שנים בכיתה ג' לא בקלות הבאנו אותו לעולם ומאז הפך להיות כל עולמי...
הוא חכם ואת זה אני יודעת כל יום מדרך החשיבה שלו מההתנהגות שלו מקשירת הדברים שקורים מסביבו....פשוט זה ברור.
גם דברי המורים שלו וגם הציונים הגבוהים שיש לו הן אינדיקציה לכך.
אבל שם באסיפה בישיבה עם המחנכת שלו היא זרקה לי משפט וכאילו דבר של מה בכך אבל אני מאותו משפט לא ישנתי עד עכשיו אינספור מחקרים קראתי אינספור ספרים קניתי בכל זאת אי שקט חוגג לו בתוך תוכי...זה קורה ביני לבין עצמי הילד לא יודע מזה כלום ואני נשמעת אולי הסטירית ולחוצה מכל דבר אכן זו אני לכן אני פונה אליכן אבל זה שוב בתוך תוכי..כי עם הילדים אני האמא הכי קולית.
"הילד חסר מוטיבציה"
מה זאת אומרת, איך למה מדוע את חושבת כך???
ענתה לי המחנכת כי "הוא מפונק כזה" "לא ממש אוהב לעשות"
עניתי מפונק מה... ולעשות מה... מה זה קשור למוטיבציה....
צריך "להעלות לו המוטיבציה" כך היא ענתה
מאז אני מבולבלת איך זה קורה ואני לא יודעת מזה כלוום
איך הוא חסר מוטיבציה מה אין לו מטרות בחיים הוא כל הזמן דיבר על זה שיהיה כך ויעשה כך כשיגדל
מפונק ולא אוהב לעשות דברים אין להן קשר למוטיבציה...
אבל אולי היא צודקת...
הבן שלי באמת אחרי הרבה מאוד קריאות עושה שיעורי בית או מתכונן למבחנים או מכין שיעורים למחרת.
כן הוא ממעיט לזכור דברים למשל פעילות שמתקיימת בבית ספר הוא שוכח להגיד לי ואני יודעת זאת מקבות הוטסאפ של הכיתה...הוא לא איכפתי כזה אבל גם חסר מוטיבציה אני באמת מבולבלת איך זה קורה לו מה ניתן לעשות איך לשפר אצלו המוטיבציה
אני כזו דכאונית מפספסת דברים אצלו למרות כל המאמצים אני מרגישה אבודה כי מלבד הוא יש לי שלושה שגם צריכים טיפול והקשבה ולחץ העבודה והמצב הכלכלי הקשה בעל שלא נותן עזרה הוא מנסה אבל זה לא מסתדר...
איך ניתן לעשות סדר בדברים איך באמת מאבחנים מוטיבציה ואיך מעלים אותה יש לכן עצות בבקשה בבקשה
תודה