לצערי התגובה של מיכל מאוד רלוונטית
לא סתם ציירת סמיילי עצוב ליד המשפט
"העדפנו לבנות מפלס אחד על אף
שלצערנו זה בא על חשבון הגינה". אני הייתי מוסיפה עוד כמה
.
כי באמת מאז שאני מנהלת את הפורום לא ניתקלתי בבית פרטי שלא משאיר שום שטח גינה אפקטיבי, אפילו לא קצת להנאתכם האישית, בשביל הנשמה. אז למה באמת לגור בבית פרטי?
אבל האבסורד הגדול הנוסף בבית שלכם הוא
שיש בו שני מפלסים! מפלס הסלון 0.00 ומפלס החדרים הגבוה ממנו ב-50 ס"מ. אבל רציתם מפלס אחד!! בשביל זה יצרתם את הבית הזה והרגתם את הגינה. אז למה בסוף תכננתם בית שיש בו שלוש מדרגות מרגיזות שתקועות באמצע בין האגף הציבורי ואגף החדרים? מה הרווחתם בכך? חשבתי שאולי אתם נאלצים מסיבות שלא תלויות בכם לתכנן בית בעל מפלס אחד (מחלה, נכות חו"ח) אבל אז באו השלוש מדרגות באמצע והוכיחו לי שלא כך הדבר ושהסיבה ל"מפלס האחד" היא העדפה אישית שלכם. ההעדפה הזו שלכם היא למעשה טעות מוחלטת, שהובילה אתכם לתכנון המאוד בעייתי והצפוף הזה ושבגללו-
"שכרכם יצא בהפסדכם"- הפסדתם גם את הגינה וגם את הבית.
לצערי ההתעלמות שלכם מהמגרש מתבטאת לא רק בכך שהותרתם שבילים (ולא גינה) סביב ביתכם אלא גם התכנון הפנימי מתעלם מהחוץ לחלוטין. למשל פינת האוכל ממוקמת ככה שהיא חוסמת את פתח היציאה אל הרחבה הקטנטונת שהיא אזור הישיבה ה"גדול" בגינתכם. את חדרי השינה של הילדים מיקמתם כך שהם משקיפים על שביל הכניסה לבית, כלומר כל מי שנכנס לבית זוכה להציץ לתוכם- דהיינו אפס פרטיות, דווקא בחדרי השינה (אגב, יש טעות או במיקום שער הכניסה או במיקום שביל הכניסה). אם הייתם ממקמים את החדרים לאורך החזית הדרומית למשל הם גם היו זוכים ליותר פרטיות ואולי אפשר היה לתכנן עבור אחד מהחדרים חלון לחזית הצפון-מערבית, כך שהוא היה זוכה לשני כיווני אוויר.
מהסלון ניתן להשקיף לעבר שביל ברוחב... 2.77 מטרים-זוהי החזית האחורית שלכם. לרוב אני ממליצה לאנשים למקם את הריהוט בסלון כך שניתן יהיה להתבונן ממנו לעבר הגינה. במקרה שלכם אני חושבת שזה מיותר כי כאמור- אין לכם גינה.
תכנון הפנים גם הוא בעייתי- למשל הסלון מאוד ארוך וצר. המתכנן שלכם מיקם בשרטוט ריהוט שאיננו בקנה מידה אמיתי כך שאתם לא באמת יכולים להתרשם מהאופן בו תשבו בו יחד, כל המשפחה.
הכניסה לחדר השינה ממש בלתי אפשרית. כדי להגיע לחדר השינה אתם צריכים ללכת לאורך הפרוזדור ואז לעשות "פניית פרסה", לעבור בכניסה הצרה דרך חדר המקלחת ורק אז להכנס לחדרכם שיחסית ליתר חדרי הבית הוא גדול בצורה לא פרופורציונלית. אני מניחה שהכניסה לחדר תוכננה כך כי רציתם פרטיות לעצמכם, אבל עדיין היה אפשר לתכנן זאת בצורה נוחה יותר ופחות מסורבלת עבורכם.
גם הפרוזדור מאוד מאוד ארוך ומפותל- שוב תכנון לא מוצלח.
אני לא יודעת אם באמת תשנו משהו בתכנון שהרי אתם עומדים רגע לפני ההגשה. אבל האמת היא שהחסד הגדול ביותר שתוכלו לעשות עם עצמכם הוא לנטוש את מה שעשיתם עד עכשיו ולתכנן בית בן שתי קומות (אם אתם מוטרדים משאלת העליה במדרגות אפשר תמיד לתכנן מעלון בנוסף...). או לכל הפחות תוותרו על המפלס המיותר של חצי המטר בתוך הבית.