לאחר שתי שנות הקורונה, ראשי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית מתריעים כי חלה החמרה במצוקות נפשיות בקרב הילדים והנוער, ומבקשים שמערך הבריאות הנפשית בבתי הספר יתוגבר: "אל תפקירו את התלמידים - הילדים שנמצאו בסיכון גבוה כבר נשרו מהלימודים", כתבו ראשי הפורום
תמר טרבלסי חדד|09:30
"גם אם נראה שהקורונה מאחורינו, הילדים והנוער נמצאים בלא פחות ממצב חירום נפשי": כך התריעו ראשי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית במכתב בהול ששיגרו לראש הממשלה, לשרת החינוך ולשר האוצר. ראשי הפורום הזהירו כי מערך הבריאות הנפשית בבתי הספר לא תוגבר לאחר שתי שנות הקורונה, שהביאו להחמרה במצוקות הנפשיות שחווים
תלמידים רבים, ומתבטאת בין היתר בנשירה מוגברת מהלימודים. "אנו קוראים לכם - אל תפקירו את הילדים ובני הנוער שלנו. זו העת לשקם את נפשם ולסייע להם להתגבר על מצוקות השנתיים האחרונות", כתבו.
ראשי הפורום, בהם יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים יורם שליאר ויו"ר חטיבת הפסיכולוגים ד"ר יובל הירש, ציינו במכתבם כי הם עדים ל
מצוקות רבות שעולות מקרב התלמידים בשטח, שמפגינים קשיים רגשיים, חברתיים ומשפחתיים. לדבריהם, העלייה במצוקתם הנפשית של הילדים ובני הנוער ניכרת מדי יום, ומתבטאת במצבים רבים, בהם עיכוב ונסיגה התפתחותית, פגיעה עצמית, מחשבות וניסיונות אובדניים, הפרעות אכילה, ושימוש בחומרים ממכרים.
עלייה משמעותית בפניות תלמידים לפסיכולוגים חינוכיים. ד"ר נעם יצחקי
(צילום: יובל יצחקי)
ד"ר נעם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית ואחת מראשי הפורום, תיארה כי בנוסף לפערים הלימודיים שהביאה עמה הלמידה מרחוק, תלמידים רבים מדווחים כי הם חווים תחושות שליליות רבות, בהן מתח, בדידות וקושי ביצירת קשרים חברתיים. עוד אמרה יצחקי כי לנוכח בעיות אלו, נרשמה גם עלייה משמעותית בפניות תלמידים לפסיכולוגים החינוכיים. "בנוסף", אמרה יצחקי, "התלמידים שנמצאים בסיכון גבוה למעשה כבר נשרו מהלימודים, הן באופן גלוי והן באופן סמוי".
לרוב, התלמידים שנשרו ממערכת החינוך באופן גלוי התמודדו עם קשיים עוד בטרם תקופת הקורונה, ולא הצליחו לחזור לשגרת הלימודים. "מצבם החמיר במהלך המגפה לעיתים עד כדי מצוקות נפשיות קשות, כמו דיכאון וחרדה", סיפרה יצחקי. מנגד, אותם תלמידים שנשרו מהלימודים באופן סמוי אמנם ממשיכים להגיע לבתי הספר, אך לא לוקחים חלק פעיל בלמידה. "הם מרבים להיעדר מהלימודים, ולעיתים גם מפגינים בעיות התנהגות, מעורבים בתקריות אלימות, ומשתמשים בחומרים אסורים וממכרים כמו אלכוהול וסמים".
ראשי הפורום התריעו במכתבם כי למרות החרפת המצב במהלך שתי שנות הקורונה, לא חל שינוי במספר הפסיכולוגים במוסדות החינוך. כיום, 30% מהתקנים אינם מאוישים, ומערכת התמיכה הנפשית בבתי הספר עובדת בתנאי חסר משמעותיים, כאשר ישנו בממוצע פסיכולוג חינוכי אחד על כל אלף תלמידים. בתנאים אלו, הפסיכולוגים מתקשים לתת מענה ראוי למצוקות הרבות של התלמידים, וכן מתקשים ללוות ולהדריך את
אנשי ההוראה.
על פי דוח של הפורום לשנת 2021, 80% מהפסיכולוגים החינוכיים דיווחו על עלייה ניכרת במספר הפניות לקבלת טיפול מהשירות הפסיכולוגי החינוכי. בנוסף, לפי מחקר של משרד החינוך, כשני שליש מהתלמידים בישראל סובלים מתסמיני דיכאון, ובשנה האחרונה חלה עלייה של כ-43% במספר התלמידים האובדניים. לנוכח נתונים אלו, משרדי הבריאות, החינוך והרווחה הכריזו לפני כמה חודשים על תוכנית חירום לאומית לבריאות הפנש בקרב ילדים ובני נוער. עם זאת, ציינו ראשי הפורום, לתוכנית עדיין לא הוקצה תקציב.
יו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית ואחת מראשי הפורום אלית מרדו קראה למשרד האוצר לתקצב את התוכנית כפי שהובטח. "אותם צעירים עדיין לא התאוששו מההשלכות של הקורונה, וממשיכים להתמודד עם סיטואציות מורכבות ולא שגרתיות. אי אפשר לעצום עיניים ולחכות שזה יעבור לבד. כדי לדאוג לשיקום וחיזוק דור העתיד, יש לחזק את המענה הפסיכולוגי בשירות הציבורי", אמרה.
.
docs.google.com
