זיכרונות מביקור בישראל
לפני כ20 שנה טיילנו בנחל כזיב. במהלך הטיול נפלתי לבריכת מים עומדים. בימים שאחרי כן קיבלתי חום גבוה, דלקת גרון חזקה ועוד כמה תסמינים. בעקבות ידיעה בעיתון מלפני זמן, אני משער שזו הייתה עכברת. אז ידעתי רק על התסמינים.
בשבת בערב חיפשתי אחרי התייעצות עם ההומאופתית תרופה.
האישה התקשרה לסופר פארם שפתוח במוצאי שבת ושאלה אם יש להם תרופות הומאופתיות.
ודאי!
האם יש לכם את תרופה א'? לא!
את תרופה ב'? לא!
את ג'? לא!
אז מה יש לכם הומאופתי?
יש לנו המון תרופות על בסיס צמחי.
זו לא הומאופתיה.
רגע, אעביר אותך לרוקח.
אנחנו זקוקים לתרופה הומאופתית.
אין לנו!
מדוע היא אמרה שיש?
כי אין לה מושג.
(לזכותה של העובדת, אפשר לציין שזה היה לפני שחברות התרופות נצלו את הפרסום בלנצ'ט כדי להגביר את המודעות להומאופתיה)
למה נזכרתי בזה.
הבוקר בדרך לעבודה נכנסתי לבית מרקחת כדי לקנות תחבושת צינור אלסטית לתמיכת ברך כשאני נוסע באופניים.
שלום, אני זקוק לתחבושת צינור אלסטית.
העובדת לא שאלה לשם מה, נגשה לאחת המגירות והוציאה קופסה קטנה.
חזרה אלי ושאלה לשם מה.
לתמיכת הברך, אבל איני יודע לאיזה גודל אני זקוק.
כתוב כאן 4 מ'
אני סבור שהיקף הברך שלי קטן יותר
כתוב כאן, תחבושת אלסטית...
- - ---------------
סוף סיפור 1
חיפשנו מטפל/ת בהומאופתיה, האישה התקשרה, המטפלת הנחמדה אמרה שיש לה את התרופה במלאי, האישה נסעה אליה וקיבלה כמה כדורי סוכר. ללא תשלום, במוצאי שבת!
סוף סיפור 2
אני חסר סבלנות לטמטום. אם היא לא מתמצאת שתקרא לרוקח.
אמרתי שאחפש בית מרקחת מקצועי שבו מתמצאים במוצרים ויצאתי החוצה.
--------------------
יש אולי מי שסבור שבגרמניה מקצועיים יותר.