זאת לא המלצה

חורפית

New member
זאת לא המלצה

אלא הבעת דיעה אישית. בתור בחורה שקוראת מאז שהיא זוכרת את עצמה, רציתי לשתף אותכם "בבעיה" שמציקה לי לאחרונה. יש לי חסך עצום בספרות ישראלית. יש לי בחדר ספרייה שמונה כ- 1500 ספרים ומתוכם רק 50 ישראלים. זה לא נובע מתוך התנשאות או זלזול ליצירה בארץ, באמת שלא. אני מודעת לזה שיש הרבה ספרות טובה בארץ שאני בטח מפספסת. הבעייה שלי היא עם כזאת: ספרים הם הדרך שלי לברוח. לברוח מהמציאות, לברוח מהעבודה, הלימודים, הבית...פשוט להתנתק. וזה לא משנה אם אני קוראת ספרי פנטסיה, מדע בדיוני, קלאסיקה, היסטוריה או המאה ה-19. זה גם לא משנה אם הסופר רוסי, צ´כי, גרמני תורכי או יפני. העיקר שזה משהו שלא מוכר לי. קשה לי לקרוא ספרות ישראלית כי אין לי לאן לברוח. אם אני קוראת על מלחמות, דתיים חילוניים, שב"כ, החיים התל- אביביים או על ירושלים- אני מרגישה שמחזירים אותי בכוח למציאות שגם ככה אני חיה כל יום. בקיצור, רציתי לדעת מה דעתכם ואם יש לכם פתרון בשבילי?
 

piggy

New member
שבוע טוב

האמת שיש לי את אותה בעיה אני קרואת גם באנגלית כי זאת השפת אם שלי אבל את לא צריכה להרגיש רע כל כך ספרות עברית אני אוהבת וקורה מידי פעם אבל זה כמו סרטים או סדרות בטלביזיה אני לא מסוגלת לראות סרט או סדרה ישראלית מה לעשות שיהיה לך שבוע מקסים פיגי
 

byron

New member
../images/Emo107.gif

אני בהחלט מבין אותך אני קורא המון מד"ב פנטזיה ואימה אז אין הרבה ספרים בעיברית שמתאימים ולפי הסגנונות שאני קורא ניתן לראות שגם אני בורח אבל הספרים של מאיר שליו (רומן רוסי עשיו ובביתו במדבר) נהדרים וגם מהוים בריחה מסוימת מהמציאות שתיארת למציאות שנמצאת רגע מכאן.
 

galahead

New member
אני בהחלט מבין ומזדהה איתך

ואני רק רוצה להוסיף: חלק נכבד מהסופרים הישראלים אוהבים להשתמש באותו גימיק או נרטיב סיפורי כמו סופרים אחרים ולעיתים מתעצלים לתת איזו הברקה שתתפוס אותך לספר, גם אם הוא לא ספר מוחבר במיוחד. ראויים לציון בהחלט מאיר שלו שיש לו סגנון מעניין וכן "בריחתי מהמציאות" (אף על פי שאני לא אוהב לקרוא אותו... סתם, העדפה אישית). אין לי פיתרון בשבילך, פשוט תסתכלי על זה ככה: אהבת סיפרות היא לא מפעל ציוני ו/או אידיאולוגי... אין לך שום מחוייבות לקרוא דווקא סופרים ישראלים, או יהודים. ספרות היא ספרות בכל מקום שעושים אותה ואם את אוהבת סגנון מסויים של סופר או סיפור, אז מה באמת משנה לך המיקום הגיאוגרפי או הלאומיות? :) אה, וחוץ מזה, קריאת ספרים מתורגמים היא גם סוג של קריאת "סופר" ישראלי - המתרגם גם הוא מוסיף משהו ליצירה (רק חבל שאין מספיק מתרגמים על רמה בארץ...). ושוב, כמו תמיד, כל מה שנאמר כאן צריך להילקח בעירבון מוגבל מאוד, כי הרי זו סה"כ דעתי ותו לא...:) יאללה ביי, גל
 

אושר מ

New member
זה שאת ישראלית לא אומר שעליך לקרוא

בעיקר ספרות מקור. המציאות הישראלית היא זו שעליה כותבים בספרים בדיוק כמו שבספרות הרוסית תמצאי קומוניזם. אי אפשר המציא אצ העולם מחדש. גם במד"ב אין המצאה חדשה. טבע האדם נשאר על כנו. הרגשות עדיין קיימים. ההבדל הוא בטכנולוגיה. אי אפשר לכתוב מחדש, אפשר לתת לזה תחפושת אחרת. באשר לספרות הישראלית, אני דווקא לא מתה על סמי מיכאל ועל א.ב.ג.ד. אבל יש לא מעט ספרים ישראלים מצויינים. אני אישית ממליצה כרגע על גבריאלה אביגור רותם עם "חמסין וציפורים משוגעות". ספר על הוויה ישראלית, שכתוב בצורה שעושה חשק לקרוא עוד. קראתי אותו פעמיים משום שאיך שהוא היה כתוב בכלל לא קלטתי את העלילה עצמה. אז חזרתי אליה. ולדעתי לקורא ספרות או לעשות כל דבר "תרבותי" אחר מתוך רגש חובה.
 

ויקי.ש.

New member
נסי את...

"מסע אל תום האלף" של א.ב. יהושוע בכלל לא קשור להוויה הישראלית העכשווית. אני לא אפרט כרגע אלא אעתיק עוד דקה את התקציר מתוך אתר אחר. לי אישית לא מפריעה הזריקה אל המציאות כי למרות הנסיבות הכ"כ מוכרות, במיוחד אם העלילה בירושלים, עיר מגוריי, עדיין הדמויות שונות ואני נהנית מהקריאה. הספרים היחידים שאני לא מסוגלת לקרוא. אלה ספרים השמים דגש על הצד הפוליטי. ויקי
 

ויקי.ש.

New member
תקציר...

"מסע אל תום האלף" הדמיון העשיר של א.ב. יהושע אינו דורך על מקומו. עם התקרב שנת אלפיים הוא לוקח אותנו ברומאן חדש, רחב-יריעה, אל שלהי האלף הקודם, אל סוף שנת 999 לספירה. במרכז הרומאן מסע של סוחר יהודי מצפון -אפריקה בלווית שתי נשותיו , שותפו הערבי, ורב מאנדלוסיה, אל עבר העיירה פאריז, ומשם אל הריינוס, בנסיון לשכנע את אחיינו לחדש את שותפותם המסחרית - לאחר שהאחיין ניתק את קשריו עימו מסיבות שלא נגלה אותן כאן. לאחר ´מר מאני´ ו´השיבה מהודו´ פונה איפוא יהושע ב"כיוון הנגדי", למפגש בין יהודים מזרחיים ומערביים ערב תור-הזהב בספרד ופריחת חוכמת אשכנז על הריין. ©
 

.inbal

New member
ספרות מקור

כמו שלקרוא את שייקספיר באנגלית זו אופרה אחרת, (גם אם קשה) יש ניחוח בספרות עברית כתובה היטב, שמתענגת על השפה ועל ההוויה הישראלית של עכשיו או של פעם, ואת זה לא תמצאי בתרגום. יש כמה סופרים ישראלים שעצם החוויה בספרים שלהם אינה הסיפור, אלא ההתנסחות, ההתייחסות לדברים הקטנים של החיים כחוויה. אני ממליצה בחום על מאיר שלו-רומן רוסי בעיקר, למרות שאחרי שקוראים כמה ספרים שלו הם כבר קצת חוזרים על עצמם. ובעיקר-על הגדול מכולם - ס.יזהר. ואם אין לך סבלנות למשהו ארוך אז "צדדיים" ו"אצל הים" הם ספרים נעימים מאוד שמורכבים מסיפורים קצרים. בילוי נעים.
 
למעלה