זאת לא המלצה
אלא הבעת דיעה אישית. בתור בחורה שקוראת מאז שהיא זוכרת את עצמה, רציתי לשתף אותכם "בבעיה" שמציקה לי לאחרונה. יש לי חסך עצום בספרות ישראלית. יש לי בחדר ספרייה שמונה כ- 1500 ספרים ומתוכם רק 50 ישראלים. זה לא נובע מתוך התנשאות או זלזול ליצירה בארץ, באמת שלא. אני מודעת לזה שיש הרבה ספרות טובה בארץ שאני בטח מפספסת. הבעייה שלי היא עם כזאת: ספרים הם הדרך שלי לברוח. לברוח מהמציאות, לברוח מהעבודה, הלימודים, הבית...פשוט להתנתק. וזה לא משנה אם אני קוראת ספרי פנטסיה, מדע בדיוני, קלאסיקה, היסטוריה או המאה ה-19. זה גם לא משנה אם הסופר רוסי, צ´כי, גרמני תורכי או יפני. העיקר שזה משהו שלא מוכר לי. קשה לי לקרוא ספרות ישראלית כי אין לי לאן לברוח. אם אני קוראת על מלחמות, דתיים חילוניים, שב"כ, החיים התל- אביביים או על ירושלים- אני מרגישה שמחזירים אותי בכוח למציאות שגם ככה אני חיה כל יום. בקיצור, רציתי לדעת מה דעתכם ואם יש לכם פתרון בשבילי?
אלא הבעת דיעה אישית. בתור בחורה שקוראת מאז שהיא זוכרת את עצמה, רציתי לשתף אותכם "בבעיה" שמציקה לי לאחרונה. יש לי חסך עצום בספרות ישראלית. יש לי בחדר ספרייה שמונה כ- 1500 ספרים ומתוכם רק 50 ישראלים. זה לא נובע מתוך התנשאות או זלזול ליצירה בארץ, באמת שלא. אני מודעת לזה שיש הרבה ספרות טובה בארץ שאני בטח מפספסת. הבעייה שלי היא עם כזאת: ספרים הם הדרך שלי לברוח. לברוח מהמציאות, לברוח מהעבודה, הלימודים, הבית...פשוט להתנתק. וזה לא משנה אם אני קוראת ספרי פנטסיה, מדע בדיוני, קלאסיקה, היסטוריה או המאה ה-19. זה גם לא משנה אם הסופר רוסי, צ´כי, גרמני תורכי או יפני. העיקר שזה משהו שלא מוכר לי. קשה לי לקרוא ספרות ישראלית כי אין לי לאן לברוח. אם אני קוראת על מלחמות, דתיים חילוניים, שב"כ, החיים התל- אביביים או על ירושלים- אני מרגישה שמחזירים אותי בכוח למציאות שגם ככה אני חיה כל יום. בקיצור, רציתי לדעת מה דעתכם ואם יש לכם פתרון בשבילי?