ושוב כשלון של מערכת החינוך והפעם, מבחני פיז"ה הבינ"ל.

[נתנאל6589881]

מה הקשר בין יכולת לשגיאות כתיב ?

אני דיסלקט ויש לי מנת משכל מעל 160 והתחלתי תואר במתמטיקה בגיל 15, וכו ואני עדיין כותב עם שגיאות כתיב, אני לא רואה קשר בין שגיאות כתיב לבין אנטלגנציה, ואני לא אומר שכל מי שלא יודע לכתוב הוא דיסלקט, אבל בעיני זה לא הפרמטר לחכמה או ידע, אני קורא המון ספרים, רוב הזמן אני קורא ,ועדיין אני כותב עם הרבה שגיאות ואי דיוקים ,החשיבה שלי מפוזרת וזו בעיה, זה אומר שאני אידיוט ?, אני לא רואה שום קשר, כי כמה שאני קורא ואני קורא הרבה ואת היצירות הכי חשבות החל מספרות ושירה עד הגות, עדיין אני לא מסוגל לכתוב הודעה אחת ממש כמו שצריך ,זה עושה אותי טיפש בעינך ? בעיני לא, ואני לא מחשיב את עצמי לחכם, סקרן כן, אבל בטח שאני לא טיפש כי אני כותב עם שגיאות...

 

[יורה נחושתן]

דיסלקציה? ידוע, ולא למצב זה הכוונה.

אף אחד לא בא וטוען שדיסלקטים אינם אינטיליגנטים, לא זה נאמר אז כדאי שלא נכנס לנושא זה כלל וכלל. כוונתי היתה שנהוג לפטור מחוננים רבים בתואנה שהם יודעים ממילא כך שלדרוש מהם לכתוב זה מיותר. כשהם מגיעים לאוניברסיטה ואין להם כל איבחון שהוא המגדיר אותם כבעלי קשיים אלו או אחרים אלא, סתם מטעמי נוחות או שיעמום לא מצאו לנכון לתרגל כתיבה - ואייני מדבר דווקא על שגיאות כתיב אלא, אוצר מילים מצומצם מאוד, יכולת ניסוח עלובה ביותר (הן בכתב והן בע"פ) ומכאן, הדרך להגשת תרגילים שנכתבו בשפה שאינה מספקת לצורך העבודה ובניסוח שאף אחר אינו יכול להבין. לזו הכוונה. הכרתי דיסלקטים רבים שמבחינת יכולת הניסוח שלהם בע"פ הם היו הרבה מעל הממוצע ואוצר הילים שלהם היה עשיר ביותר. אז נא לא להוציא דברים מהקשרם.

 

[נתנאל6589881]

אני לא הגבתי אליך

אלא לזאת שטענה שיש קשר בין שגיאות כתיב בפוסטים ברשת לבין אנטלגנציה, היא לא צינה כלום ממה שאתה טוען, ולכן הגבתי כפי שהגבתי .

 

[נתנאל6589881]

ולא אמרתי שאמרתם שדיסלקטים לא אנטלגנטים

כנראה הניסוח שלי לא טוב, הכוונה שלי הייתה שגיאות כתיב לא מיעדות על יכולת שכלית נמוכה, כי ממה שהבנתי ממנה היא חושבת שהשגיאות כתיב בפוסטים מעידים על יכולת שכלית נמוכה, אז זהו שלא, וגם צינתי במפורש שזה שאתה כותב עם שגיאות כתיב זה לא בהכרח כי אתה דיסלקט ,אמרתי מפורשות,בנוגע לכל מה שאמרת אני מסכים, אבל לא על זה דברתי .

 

[חייבתלהגיב]

אגב, הטיעון עם זוכי פרס-נובל

הוא טיפשי בעיניי (זו לא ביקורת על נחושתן כי זה הפך כבר לטיעון כללי גנרי שכזה). אני זוכרת איך לפני שזכינו בפרסי נובל למדע נתנו כל מיני הסברים ללמה היהודים בישראל לא זוכים בפרסי נובל, בניגוד ליהודי העולם, וכו'. וברגע שכן זכינו - פתאום החינוך נהדר וזה תוצאה של החינוך, וכו'. בשני המקרים זה נראה לי קשקוש, והאנשים הספורים שזכו לא אומרים דבר לא לצד זה ולא לצד זה.
אבל מה שכן, קראת את הכתבה הטיפשית הזאת? http://travel.walla.co.il/item/3020305 אם זה נכון, זה באמת מקור לגאווה.
ובאופן כללי, ישראל כן מובילה במדע ובטכנולוגיה, ולא באמת נראה לי שיש סיבה לחשוש בפן הזה. המצטיינים עדיין מצטיינים - ואם יש למי לדאוג, זה דווקא לחלשים (וקודם כל, באמת, לדאוג שלכולם תהיה גישה למחשב ולאינטרנט...).

 

[הייתיאביבקיץ]

לכולם, בגדול, יש גישה לאינטרנט. אבל מה הם עושים שם?

אל תדאגי, רוב אלה שנכשלו במבחן - הם על האינטרנט כל היום.
שולחים סלפי ורואים סרטונים נורא מצחיקים ביו טיוב.

גם כשהם יושבים בכיתה הם באינטרנט, אגב.

 

[חייבתלהגיב]

לצערי זה לא נכון.

לא לכולם יש גישה לאינטרנט.
ואגב, סרטונים ביו-טיוב זה מצוין - כך בת ה-3 שלי למדה אנגלית. לרכוש אנגלית זה כבר משהו שפעם היה יתרון של השכבות החזקות והיום נגיש לכולם - ועוד פתח לרכישת המון ידע נוסף.

 

[יורה נחושתן]

פרסי נובל

זכיה בפרס נובל מהווה איזה שהוא קצה של פירמידה כשהבסיס הוא, מערכת חינוך מתקדמת מצד אחד, ותלמידים המגלים סקרנות ורצון לדעת ולהבין. כל הנקודות הנ"ל ניבנות לאט ובהתמדה וזה בהחלט לוקח שנים עד שהתוצאות באות לידי ביטוי. אז נכון שבזמנו היו הסברים ותירוצים מכיוון שטבועה בנו כחברה, התחושה של "כאן ועכשיו" ונקודות המבט שלנו לא נמצאות יותר מאשר קצה האף שלנו. מערכות החינוך האיכותיות בסינגפור, ביפן, בפינלנד ובמקומות נוספים שונים, ניבנו במשך שנים ארוכות עם ראייה לטווח הרחוק ובהתאם לכך, הדברים התבססו ונוצר בסיס מוצק המאפשר המשכיות ניבנית. אצלינו לצערי, זה לא כך.

 

[יורה נחושתן]

אז והיום

כשאני, מלמד בבית ספר (יסודי) הנחשב (ע"פ כל הפרמטרים) ונמצא בעשירון הארצי העליון - לפי מבחני המיצ"ב - וחוזר מנכ"ל אוסר עלי לתת ציון נכשל (40) מכיוון שזה עלול לפגוע בתלמידים או, שאני יכול לתת מטלות הביתה עד כמות מאוד מסויימת (איכותיות או לא) וכשתלמיד ממוצע בכיתה ד' שואל אותי האם לתרנגולת יש 2 רגליים או 4. אני בהחלט רואה בכך ירידה ושקיעה. כשאני מבחין בדלות הידע האישי של התלמידים (כולל במחוננים ובמצטיינים), ידע הנרכש בדרך כלל בקריאת ספרים (כשאני מדבר על ספרים כתובים ולא על ספרי קומיקס) היוצרת בסיס חזק ומוצק לפיתוח הסקרנות והשאיפה האישית לדעת ולהבין. אייני יכול שלא להזכר ולהשוות שבזמנו קריאת ספרים היתה בגדר הנאה ועוררה עניין ולא חובה כפויה ועשיית "טובה" מצד התלמיד (כשאייני מאשים דווקא אותו) ושבזמנו כשתלמיד נכשל, הוא נכשל וכשהצליח, היתה לזה משמעות שונה משהיא קיימת היום. אני רואה וחש את השקיעה משנתון לשנתון וזה בהחלט מעורר חרדות מפני הבאות. כשאני פוגש ידידים שלי המלמדים במוסדות האקדמים וכשהם מתלוננים על דלות יכולת הביטוי של סטודנטים רבים, הן בכתיבה והן בע"פ והשאלה שנשאלת תמיד היא, "מה אתם עושים במערכת כדי למנוע זאת וכדי להחזיר את הגלגל אחורה, מכיוון שבזמנו המצב היה הרבה יותר טוב" אז לצערי, אין בידי תשובות. כך שכן, ישנה ירידה באופן כללי וזאת ביחס למדינות המערב (ומבחינתי, סינגפור ויפן נכללות במסגרת המערב). והחשש שלי הוא שהירידה תאיץ את עצמה ובסופו של דבר, תהיה זאת משימה בלתי אפשרית לתקן זאת.