והרי לו לא היו מחטטים ומשיאים עיצות
היית חושבת שלא איכפת להם. אנשים קרובים מודאגים אם יש מצבים מדאיגים בחיים של האהובים שלהם, וחס וחלילה אם לא היה לך מישהו שידאג ויהיה איכפת לו.
אין ספק שאת רגישה יותר מרוב האמהות הצעירות בגלל המצב המיוחד, אבל אם תחשבי על הכל באובייקטיביות כנראה שתגלי שהם נוהגים בצורה דומה גם עם אחים שלך, או שנהגו כך איתך גם לפני בוא הילד.
במקום להרגיש שאת מותקפת ושמסתכלים על הילד בתור מקולקל, נסי להסתכל על הכל בצורה שכלתנית. תקשיבי לעיצות. אם הן מטופשות בעינייך, תגידי כן כן. אבל מדי פעם את יכולה לקבל עיצות מעולות. הרי אין אף אחד שיודע הכל. גם המשפחה שלי נוטה להתערב אבל קיבלתי מהם המון עיצות נהדרות במהלך השנים שחלקן עזרו לי מאוד. המשפחה של בעלי לא מתערבת, לא נותנת עיצות, לא מתעניינים במיוחד, לא שואלים שאלות מעבר לשאלות המנומסות, הכל אנמי. כתוצאה מכך הם לא ממש חלק מהחיים שלנו.
תחשבי על השיר - חופשי זה לגמרי לבד. את יכולה לקבל את החופש מהתערבות, אבל זה אומר שאת נשארת לבד, אין לך משפחה תומכת שבאמת איכפת לה.