התלבטות - מעבר בית ספר??

mykal

New member
מותר לך, לא להסכים.

אני גם שמחה שיש לך הכח לתת ציונים גורפים על פשיטת רגל.
בחיים יש מסגרות, בהם נכנסים רוב בני האדם,
גם אם יש כלפיהם ביקורת.
אם לילד יש בעית קשב, או בעיה אחרת (בלי קשר לשואלת)
כשיגיע לאוניברסיטה שם לא תהיה התחשבות במגבלה שלו.
יש אנשים שבבנין שלהם רבים כל הזמן עם כל השכנים,אז האם
לפוצץ את הבנין או שיעבור הוא לבית בודד.
אחרים חיים באותו בנין בסבירות של-- יש עם אחדים קשר חברי ו
אחרים סתם "שלום, שלום"

וגם אם לא היה לו טוב שם, לא ביה"ס גרם לו לקושי, לא התאים לו,
מאחר ו--28 אחרים מסתדרים--השאלה היא לגביו.
וכיון שהוא צעיר, וכרגע היא מנסה להרגיע,ובצדק, שווה לחשוב על המחר,
לצבא, לאוניברסיטה, לנישואים, לעבודה, למה לא לבדוק ולעזור?
וזה לא קשור לביה"ס, זה קשור אליו. זו לא בושה, זה לא אסון, אבל
יש היום מספיק כלים לתמוך ולטפל בקשיים. וכדאי לנצל אותם.
 

פריZמה

New member
גם לצבא הוא ילך בבוא היום

אז למה שלא יתאמן בירי כבר עכשיו?
אני מקווה שאת לא אשת חינוך.
בבעיות צריך לטפל, אין ספק. אבל קודם צריך לברר אם יש בעיה ומה היא.
ואם ילד מתקשה למצוא את עצמו במסגרת ש 35 ילדים אחרים כן מצליחים ( ואני סקפטית. הם סובלים בשקט רובם) זה לא הופך אותו לילד בעייתי. זה מגדיר אותו כילד בעייתי במסגרת מסויימת בגיל מסויים.
את משליכה מגיל 9 לגיל אוניברסיטה????
לפי זה למעלה ממחצית חברי היו אמורים להיות הומלסים או מאחורי סורגים
 

mykal

New member
אי מקוה שאת לא אשת חינוך. יום טוב.

איזה כיף לנהל דיון בתקיפה אישית
עוד יותר בהתנצחות.
לי זה פחות מתאים.
אז כל טוב לך--לא מוכרחים להסכים על כלום.
 
מסכימה מאד עם פריזמה

בשנים האחרונות אני נתקלת ביותר ויותר אנשים שמאד לא הסתדרו בבתי הספר (אני מדברת גם על בני 50 ואף יותר מזה), והפכו למבוגרים מצליחים ומוצלחים.
אנשים שלא עשו בגרות, שהיו ״מופרעים״, אלה שכל הזמן נענשו,
ובשנות העשרים לחייהם - השלימו בגרות, למדו באוניברסיטה (חלקם גם יותר מתואר אחד).
הם לא ״מופרעים״, לא ״היפים״. חלקם מהנדסים, מורים, רופאים,... מקצועות שהבחלט דורשים שכל ואף ישבן.

אבל מה לעשות - השיטה הנוקשה של בית הספר לא מתאימה לכולם.

דווקא באוניברסיטה יש יותר חירות. יש יותר בחירה של שיעורים. יש אפשרות לפעמים לא להגיע לשיעור. אפילו הדבר הקטן שמותר להיכנס לשיעור עם כוס קפה, לשרבט במחברת או לגלוש בטלפון בזמן השיעור. מבני 7 אנחנו דורשים יותר משמעת והתאפקות ממה שאנחנו דורשים מסטודנטים בני 25 ....


לגבי התאמה למסגרת - נכון להיום, בית הספר לא מכין למסגרת האמיתית.

אני מקווה שהילדים של כולנו יעבדו במסגרות בהן הם לא יצטרכו רשות ללכת לשירותים,....
 

mykal

New member
אתחיל מהסוף

בשום מסגרת בחיים אין "חופש" מוחלט.
כדי ללכת לשירותים, גם רופאים בקופ"ח--לא יכולים ללכת לשירותים
באמצע קבלת קהל.
גם בכיתה מי שמבקש לצאת יכול לצאת.
אפילו ילדים בני 3 לא הולכים כל הזמן לשירותים, יש זמנים שגם הגוף מורגל להם.
בגלל זה בי"ס הוא מסגרת נוקשה? קצת מוגזם.

לא טענתי שבי"ס מושלם ונהדר ואין בו בעיות,
אבל לומר שיש חופש בחירה באוניברסיטה ממש לא כך,
אתה בוחר מסלול, ומחויב בו לפי המבנה שלו, ויש מספיק שעורים משעממים,
ומיגעים ולא נוחים. אבל ברור שגם אם התקשית במסגרת בכיתה ב' כשתהיה בגיל בוגר תעשה מאמץ ותתגבר ותשתדל מכורח המציאות והצורך.

גם יהלום שפתחה את השרשור, לא כתבה שהילד מתקשה בלימודים, והוא לא אלים, ולו המסגרת לא מתאימה--אז בחרה לשנות --מצוין,
מה נורא שהצעתי לה בכ"ז לעשות אבחון, כי עובדה שרע לו--
ואולי יש משהו בכלל לא רציני וקצת כלים יקלו עליו? מה נורא באמירה הזו?
לא הבנתי את ההתנפלות, אבל... מותר לכל אחת לעשות מאחורי המקלדת מה שבא לה כנראה.
 
ההליכה לשירותים היתה רק דוגמא

לא רק בגלל השירותים זו מסגרת נוקשה.

לא התנפלתי על אף אחד. לא התייחסתי בגלל להודעה הראשונית.

התייחסתי לרק לאמירה שבית הספר הוא מסגרת מאד נוקשה, ולא דומה למסגרות שמחכות לילדים שלנו אחרי בית הספר.
 

mykal

New member
המציאות בחוץ

יש בה הרבה נוקשות, בכל מערכת יש נוקשות,
בתחום אחר, בצורה אחרת,מהלעשות, יש כללים יש תקנונים,
אם זו הדוגמא--כבר מזמן בעית השירותים נפתרה במערכת.
לא אמרתי שביה"ס במתכונתו הרגילה מעולה, ושהוא חף מביקורת,
אבל הוא הממוצע המקובל במציאות חיינו,
ואני בהחלט רואה ערך חשוב בהתאמה של תלמיד למסגרת הנכונה לו
אם רק אפשר.
ואם מישהו מזהה אצל ילדיו קושי בהתאמה, יעשה שני דברים--לטעמי--
1)יבחר את המסגרת האלטרנטיבית ההולמת לילדו.
2)יבדוק מה גרם לילד קושי--אז יטפל בקושי הזה.כדי לעזור לו.

(צודקת לא את התנפלת, אחרת התנפלה, וברצף הארועים כאן
לא שמתי לב--מתנצלת.)
 

bananagoy

New member
לגבי השירותים

הילדים מבקשים רשות לצאת לשירותים כדי שיהיה מעקב ובקרה, תתארי לעצמך מצב שיוצאים בו זמנית 5-6 ילדים, משתוללים בחוץ או חלילה פוגעים בילד אחר או אחד בשני, בגלל זה הילדים צריכים לבקש רשות. הילדים זקוקים לגבולות ברורים שבית ספר בתור מסגרת מקנה להם, שהורים רבים מתקשים להקנות.
 

gpa3

New member
ומה מיקל כתבה? שצריך להמשיך באבחון, כי אם יש קושי

לא תמיד רק מעבר יעזור. האם זה לא נכון? ישנם ילדים שמתקשים במסגרת כבר בגיל הגן, ושם אין כזאת משמעת.
בתקופה שלנו לא היו אבחונים של הפרעות קשב וריכוז וברור שישנם הרבה סיפורים של בוגרים שהצליחו בהמשך החיים, אבל ישנם גם סיפורים על כאלה שלא. לפעמים זה תלוי אולי במידת האינטואיציות של ההורים, אולי היו מורים בסביבה. גם סטודנט בן 25, אם ינהג בניגוד לחוקים מסוימים לא ימשיך את הלימודים.
 

אגוזים1

New member
שיהיה בהצלחה!

שלושת ילדי למדו (לומדים) בבית ספר דמוקרטי.
הגדולה (כבר חיילת) עברה לשם בכיתה ב׳ (אחרי שהייתה בבית ספר רגיל), הייתה שם עד התיכון ועברה שוב בתיכון לתיכון רגיל (כי התיכון הדמוקרטי היה עדיין קטן מאוד ולא מאורגן אצלנו). שני הקטנים התחילו מהגן וכיום הם בחטיבה ובתיכון (של הדמוקרטי).
&nbsp
עבורנו בית הספר היה ועודנו מאוד מאוד מתאים, כל ילד וסיבותיו הוא.
 

יהלום29

New member
בדיוק כמוך חיפשתי

איך היה המעבר לתיכון רגיל?
אני חוששת קצת שאולי בגלל שאני מעבירה לבית ספר ללא דגש על לימודים
בסוף לא יצליח לעבור לבית ספר רגיל ולעשות בגרויות..
 
לגבי מעבר לתיכון רגיל -

(אנחנו לא שלחנו לדמוקרטי, אבל התעניינו, ואנחנו מכירים אנשים שכן שולחים)

מצד אחד, היו כמה שאמרו לנו שאין בעיה. עוברים לחטיבה או תיכון רגילים בלי בעיה.

מצד שני - בן של חברים רצה להתקבל למגמה ריאלית מצטיינת (בוגר כיתה ח). הרמה של המתמטיקה שהוא היה בה לא היתה מספקת, והוא לקח שיעורים פרטיים כדי לעבור את מבחן הקבלה.
אבל ההורים שלו אמרו לנו שזה בסדר מבחינתם. לילד היה טוב בדמוקרטי, והם יצאו מנקודת הנחה שיהיו מעט תחומים שאולי הוא יצטרך להשלים בכוחות עצמו.
 

אגוזים1

New member
אצלנו זה עבר חלק לגמרי

אכן, גם אנחנו חששנו מהמעבר, מהעובדה שלא רגילים להיבחן, ללמוד בדרך ״רגילה״, חשבנו שהיא ״לא למדה כלום״ בדמוקרטי (מלבד הדברים שעיניינו אותה), חששנו ממקצועות שהיא לא בחרה ללמוד ולכן לא נגעה בהם בכלל בכל שנות היסודי וכו׳...
&nbsp
בסופו של דבר כאמור המעבר היה חלק לגמרי. לא נרשמו שום בעיות, לא מבחינה חברתית ולא מבחינה לימודית. הרמה שלה במתמטיקה ובאנגלית הייתה מסתבר גבוהה יותר מהרמה של שאר הילדים בכיתה (היא הרי למדה בקצב שלה בדמוקרטי) אז בכלל לא הייתה בעיה במקצועות האלו. במפתיע גם במקצועות שהיא בחיים לא נגעה בהם לא הייתה שום בעיה. את הבגרויות אגב, היא סיימה עם ממוצע מדהים.
&nbsp
&nbsp
 

ליאת של עדי

New member
מנהל
שמחה על החלטתך


ברור לי שהיא לא פשוטה. אין יותר קל מלפזר שלושה ילדים במקום אחד, והפיצול הזה מוסיף קושי למה שגם ככה קשה לנו במרדף היומיומי.

להפוך לימודים לתהליך חוויתי חיובי זה מהלך כמעט בלתי אפשרי והיוזמה שלקחת פה למרות הקושי, מבחינתי מציבה אותך צעד אחד קדימה בתור הורה.


גם אם אנשים מוצלחים סבלו בתור ילדים בבית ספר, זה לא אומר שהם לא נושאים חסכים מתהליך לקוי שעברו בילדות, ולא תמיד ניראה לעין איפה החסך הזה בא לידי ביטוי.

אנחנו בתור אמהות עושות מה שאנחנו יכולות כדי לספק סביבה טובה יותר לילדים שלנו. לא תמיד זה מצליח ולא תמיד אנחנו שמות לב שצריך לעשות שינוי. אבל אם כבר אנחנו רואות שמשהו לא מתאים, הגדולה היא לעשות את השינוי שצריך ולהילחם בכוחות הקושי.

בהצלחה
 
למעלה