שביב של תקווה
נואשת יקרה.
קראתי את המילים הכאובות שלך, אני שומעת את העצב העצום ואת תחושת חוסר האונים שאת מרגישה כרגע ובעיקר את התחושה שאין לאן לך לפנות ואין לך על מי להשען.
אני שומעת עד כמה את מרגישה שאין פתרון חוץ מלפגוע בגוף כדי שהכאב בנשמה לא יכאב כל כך...וזה נשמע כמו מקום נורא בודד וחסר תקווה.
ובאותה נשימה אני גם שומעת את הזעקה שלך לעזרה שעולה מתוך המערבולת שעוטפת אותך עכשיו, ואת הרצון שלך לבוא ולחלוק איתנו את מה שעובר עליך בתקווה אולי למצוא מעט הקלה...
יקירה, אני רוצה לעודד אותך להמשיך לשתף אותנו במה שעובר עליך, להמשיך ולמצוא את שברירי הכח לחלוק איתנו את מה שמציק ושורף לך בלב,
אנחנו כאן מחכים ושולחים לך חיבוק חם עוטף,
שלך,
מתנדבת סה"ר