תודה
כן.. חושבת שאם היה ילד אז היה קל יותר.. זה ברור..
אחרי שיהיה אחד.. אני מאמינה שאלחם פחות.
בקשר להריון מחוץ לרחם- קיבלתי טיפול שזו זריקה כימיוטרפית ולכן כבר במצב שכיבה למעלה משבוע, כרגע עושים מעקבי בטא לראות שזה יורד.. עד שיגיע ל-0 .
טיפולי פוריות- האמת שגם הרופא שלי המליץ לי.. כדי שיהיו יותר סיכויים וינסו לפחות לבטל חלק מהסיכונים של הישנות הבעיות שחויתי. והאמת שאני גם רוצה.. ההתעסקות הזאת כבר קשה לי.. אני רוצה שיקחו ממני את השליטה, יבחרו את הביצית הכי טובה ואת הזרע הכי טוב ואז יחזירו את זה לרחם כשהוא במצב האופטימאלי. אני משום מה יותר אופטימית בדרך הזו מאשר להמשיך לנסות טבעי ולראות מה הטבע "יחולל" לי בפעם הבאה.
בכל מקרה.. עכשיו שלושה חודשים לא יכולה להיכנס להריון בגלל הטיפול.. אז בינתיים נעשה בדיקות וכל מה שצריך לקראת הפריות. יש משהו שאת ממליצה?
אני אנסה לאתר את "לראות את האור", אולי תוכל לעודד אותי קצת
.
בהיבט הנפשי... אנחנו בסדר.. משתדלים... יום נשברים.. יום מתחזקים.. הוא הצד האופטימי ותומך בכל מה שאחליט.. שלפחות זה עוזר. אפילו שלפעמים הייתי רוצה שהוא יעבור את זה קצת במקומי להבין מה התחושה השורפת מבפנים שרק מי שעבר את זה יוכל להסביר.
חיבוקים ותודה