הרעיון ה"גאוני" של בחינת מחוננים חוזרת במעבר לחטיבה

מצב
הנושא נעול.
לא הבנתי מה זה "אצלנו לימודי הנגינה".

אשריכם
אצלנו לימודי הנגינה במחיר כפול מכל חוג.
לגבי איזה שאלות אפשר להכניס לכל מבחן, קטונתי. אני ממש לא מומחה לכתיבת מבחנים אבל כן הכרתי כמה ילדים בגיל 6 וחלקם שלטו פחות בתורת הקבוצות ובלוגיקה מתמטית באותו גיל.
אני לא רואה שום בעיה לתת שאלות עם פסוקים של "או" "וגם" , למשל, ברמה שמתאימה לגיל הנבחן. לא צריך "לדבר איתו" כדי שהנבחן יבין את השאלות וילד עם תפישה טובה של "נתנו לו חומרים" יוכל להצליח יפה, להבדיל מילד שלא יודע מה זה שליש ושואלים אותו על שברים.
אם את מדברת על הפער בין מי שהכינו אותו למי שלא, זה נושא אחר והוא קיים בכל סוג מבחן. הנושא כאן הוא אם אפשר לבדוק בגיל צעיר תפיסה מתמטית ובעיני בהחלט כן.
לא הבנתי מה זה "אצלנו לימודי הנגינה".
יש לכם לימודי נגינה בבית הספר? או שאתה מדבר על שיעור פרטי?
לגבי מה שכתבת על תפיסה מתמטית בסוף, איבדתי אותך לגמרי, אז לא חשוב. בכל מקרה, אני לא מדברת על הכנה ספציפית למבחן, אלא על ההבדל בין החומרים שהילד נחשף אליהם בבית בלי קשר. בכיתה ו' יש לכולם כבר בסיס שאפשר לשאול עליו שאלות, ומה שמבדיל ביניהם הוא פחות מי למד מה בבית.
 

tomi32

New member
אצלנו זה לימודים של הקוהסרבטוריום בשיתוף בית הספר

לא הבנתי מה זה "אצלנו לימודי הנגינה".
יש לכם לימודי נגינה בבית הספר? או שאתה מדבר על שיעור פרטי?
לגבי מה שכתבת על תפיסה מתמטית בסוף, איבדתי אותך לגמרי, אז לא חשוב. בכל מקרה, אני לא מדברת על הכנה ספציפית למבחן, אלא על ההבדל בין החומרים שהילד נחשף אליהם בבית בלי קשר. בכיתה ו' יש לכולם כבר בסיס שאפשר לשאול עליו שאלות, ומה שמבדיל ביניהם הוא פחות מי למד מה בבית.
אצלנו זה לימודים של הקוהסרבטוריום בשיתוף בית הספר
במימון מלא של ההורים. זה לא חלק מהמערכת הציבורית בעיני.
לגבי תפיסה מתמטית, הנקודה היא שלא צריך בסיס מבית הספר כדי לשאול שאלות שעל בסיסן ניתן להבחין בין רמות התפיסה של הילדים.
 
מה זה "מימון מלא"? כמה זה עולה?

אצלנו זה לימודים של הקוהסרבטוריום בשיתוף בית הספר
במימון מלא של ההורים. זה לא חלק מהמערכת הציבורית בעיני.
לגבי תפיסה מתמטית, הנקודה היא שלא צריך בסיס מבית הספר כדי לשאול שאלות שעל בסיסן ניתן להבחין בין רמות התפיסה של הילדים.
מה זה "מימון מלא"? כמה זה עולה?
והאם מדובר בשיעורים פרטיים או קבוצתיים?
 

tomi32

New member
שיעור זוגי או בשלשה + תזמורת וארועים של הקונסר'

מה זה "מימון מלא"? כמה זה עולה?
והאם מדובר בשיעורים פרטיים או קבוצתיים?
שיעור זוגי או בשלשה + תזמורת וארועים של הקונסר'
עולה בערך 300 ש"ח לחודש.
מי שחשוב לו להתקדם בנגינה לא לומד בשיעור שאינו פרטי, כך שמי שחשוב לו הנושא עובר באופן מלא לקונסרבטוריום עם הזמן.
 
אצלנו זה פחות מ-200, למיטב זכרוני.

שיעור זוגי או בשלשה + תזמורת וארועים של הקונסר'
עולה בערך 300 ש"ח לחודש.
מי שחשוב לו להתקדם בנגינה לא לומד בשיעור שאינו פרטי, כך שמי שחשוב לו הנושא עובר באופן מלא לקונסרבטוריום עם הזמן.
אצלנו זה פחות מ-200, למיטב זכרוני.
ומה זה מי שחשוב לו להתקדם לומד בשיעור פרטי? ברור שמתקדמים מהר יותר בשיעור פרטי. זה נכון לכל מקצוע. הנקודה שאצלנו יש רק ב-ב' וב-ג' שיעור קבוצתי, ואז המוסיקה נגמרת... מי שרוצה ללמוד חייב לעבור לשיעורים פרטיים בשלב הזה פשוט כי אין משהו אחר. אבל אי אפשר להגיד שלא לומדים מוסיקה בבית הספר שלנו או שלומדים רק לשיר. כמעט כל הילדים אצלנו מנגנים על כלי ב-ב' (אני לא בטוחה שמעוטי הכנסה לא מקבלים פטור מתשלום).
 

tomi32

New member
יש הרבה חוגים בתשלום

אצלנו זה פחות מ-200, למיטב זכרוני.
ומה זה מי שחשוב לו להתקדם לומד בשיעור פרטי? ברור שמתקדמים מהר יותר בשיעור פרטי. זה נכון לכל מקצוע. הנקודה שאצלנו יש רק ב-ב' וב-ג' שיעור קבוצתי, ואז המוסיקה נגמרת... מי שרוצה ללמוד חייב לעבור לשיעורים פרטיים בשלב הזה פשוט כי אין משהו אחר. אבל אי אפשר להגיד שלא לומדים מוסיקה בבית הספר שלנו או שלומדים רק לשיר. כמעט כל הילדים אצלנו מנגנים על כלי ב-ב' (אני לא בטוחה שמעוטי הכנסה לא מקבלים פטור מתשלום).
יש הרבה חוגים בתשלום
העובדה שהם במשך שנתיים בזמן בית הספר לא הופכת אותם למשהו אחר.
 

tomi32

New member
נגעת בחסרון העיקרי של כיתת מחוננים

נכון. והם שמים את הדגש על מחוננות מאוד ספציפית
אצלינו כל מי שהיה ביום שליפה לא עבר את המבחן. והיה להם קורס הכנה....
כי המבחנים שונים.
וכנראה המדיניות היא להעצים מחוננים ריאליים ולתת ימי שליפה בלבד למחוננויות בשאר התחומים, כך שמבחן בכיתה ו מאוד תואם למדיניות הזו.
יש הבדל ענק בין יום שליפה שנותן העשרה בלבד לבין כיתת מחוננים שמועשרים בתכנים נוספים אבל בשורה התחתונה טסים בחומר גם בשאר המקצועות.
נגעת בחסרון העיקרי של כיתת מחוננים
ההקבלה הגלויה והסמויה שנוצרת לפיה ילד חכם מאד = ילד שמצויין ואוהב מקצועות ריאליים. כפי שחייבתלהגיב כתבה, ההקבלה הזו עושה עוול לילדים מסויימים וגורמת לילדים אחרים ללכת למסלול שפחות מתאים להם.
בכיתה שלי בתיכון אולי 3 ילדים הגבירו מקצועות הומניים, חצי כיתה עשתה בגרות מוקדמת במתמטיקה וכמעט כולם הגבירו פיסיקה. גם אני ראיתי אנשים שהולכים למקצועות שפחות מתאימים להם בגלל ההסללה הזו.
 
מסכימה מאוד.

נגעת בחסרון העיקרי של כיתת מחוננים
ההקבלה הגלויה והסמויה שנוצרת לפיה ילד חכם מאד = ילד שמצויין ואוהב מקצועות ריאליים. כפי שחייבתלהגיב כתבה, ההקבלה הזו עושה עוול לילדים מסויימים וגורמת לילדים אחרים ללכת למסלול שפחות מתאים להם.
בכיתה שלי בתיכון אולי 3 ילדים הגבירו מקצועות הומניים, חצי כיתה עשתה בגרות מוקדמת במתמטיקה וכמעט כולם הגבירו פיסיקה. גם אני ראיתי אנשים שהולכים למקצועות שפחות מתאימים להם בגלל ההסללה הזו.
מסכימה מאוד.
אבל כאן כנראה נכנס השיקול של המדינה במי ״ שווה״ להשקיע ומי יתחלק בתקציב הזעיר ממילא. ואם זה אכן מה שרובץ
בין השורות, חבל שאין מי שיהיה אמיץ מספיק לומר זאת בריש גלי.
ימי שליפה הם העשרה לילדים מוכשרים בתחומים רבים וכיתות מחוננים מיועדות לילדים עם יכולות גבוהות מאוד בתחום הריאלי....
הכרזה כזו תאפשר גם לנפות ילדים שאינם מתאימים לאג’נדה של כיתת מחוננים ריאלית ביסודי על סמך הערכות שוטפות ותייתר את המבחן החד פעמי בכיתה ו...
 
מה שהיה לפני כ20 שנים ומעלה לא מייצג את המצב כיום

נגעת בחסרון העיקרי של כיתת מחוננים
ההקבלה הגלויה והסמויה שנוצרת לפיה ילד חכם מאד = ילד שמצויין ואוהב מקצועות ריאליים. כפי שחייבתלהגיב כתבה, ההקבלה הזו עושה עוול לילדים מסויימים וגורמת לילדים אחרים ללכת למסלול שפחות מתאים להם.
בכיתה שלי בתיכון אולי 3 ילדים הגבירו מקצועות הומניים, חצי כיתה עשתה בגרות מוקדמת במתמטיקה וכמעט כולם הגבירו פיסיקה. גם אני ראיתי אנשים שהולכים למקצועות שפחות מתאימים להם בגלל ההסללה הזו.
מה שהיה לפני כ20 שנים ומעלה לא מייצג את המצב כיום
לא בבתי הספר, בתיכונים, בצבא ובשוק העבודה. היו שינויים גדולים בדרישות אשר משפיעים על כל התפיסות.
לכן, פחות רלוונטי לנתח את המצב כיום על פי העבר.גם להסתמך על הנשרות ועזיבות שהן לא עיניין וודאי קבוע,
כדי לאפשר מקומות בחטיבת ביניים לא יהיה מקצועי( בכל מרכז הכמות עלולה להיות שונה בעוד שגודל בה כיתות בחטיבה הוא קבוע). גם התחושה שלי היתה שקרני מבוסס יותר על כישרון מתמטי ותפיסת לת מימד בעוד שסאלד מתבסס יותר על אוצר מילים וכישורים ורבליים. מהניסיון, יש הבדלים מאד גדולים גם בהשגים של הרבה ילדים בין גיל 7 ל 12.
בעוד שבגיל 7 יכולת ורבלית ואוצר מילים עדיין מאד מסתמכת על הסביבה המעשירה הביתית וגם מבחינת התפיסה המתמטית יותר קל גם לילד שזו לא נטייתו הטבעית להצטיין,הרי שבגיל 12 יותר כישורים ויכולות כבר צריכים לבוא לידי ביטוי בכדי להצטיין.ומכאן גם חשיבות המבחן הנוסף ( פחות לסינון ויותר לניתור היכולות).
לגבי הסללה ריאלית, לפחות ביישובים בהם יש כיתת מופת למיניה( מופת, נחשון, סייבר , מדעית וכו) אילו הן הכיתות אליהן מופנים ילדים מצטיינים בעלי ממוצע קרוב ל100 במתמטיקה , אנגלית ומדעים , אשר עוברים בהצטיינות גם מבחני מכינה קצרה במקצועות ריאליים.גם ילדים אילו נהנים מיום שליפה כיתתי מרוכז ילדי כיתת המחוננים בחטיבה דווקא פחות מואצים במקצועות הללו מילדי כיתות מופת.
לכן על פניו מי שעובר קרני לחטיבה ובוחר בכיתת המחוננים דווקא מקבל העשרה כוללת ולא רק מתמטית.
לסיכום. טוב שעלה הדיון, חשוב שההורים יהיו מודעים להמשך המסלול, למכשולים וההזדמנויות שבו ויוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי המקום המתאים לילד .וחבל, מאד, שהמכונים מספקים רק תשובה של עבר או לא עבר ואין באמת הבנה של פוטנציאל הילד ומכאן בחירת הכלים הנכונים
 
תכלס המבחנים האלה לא מדויקים מספיק

מה שהיה לפני כ20 שנים ומעלה לא מייצג את המצב כיום
לא בבתי הספר, בתיכונים, בצבא ובשוק העבודה. היו שינויים גדולים בדרישות אשר משפיעים על כל התפיסות.
לכן, פחות רלוונטי לנתח את המצב כיום על פי העבר.גם להסתמך על הנשרות ועזיבות שהן לא עיניין וודאי קבוע,
כדי לאפשר מקומות בחטיבת ביניים לא יהיה מקצועי( בכל מרכז הכמות עלולה להיות שונה בעוד שגודל בה כיתות בחטיבה הוא קבוע). גם התחושה שלי היתה שקרני מבוסס יותר על כישרון מתמטי ותפיסת לת מימד בעוד שסאלד מתבסס יותר על אוצר מילים וכישורים ורבליים. מהניסיון, יש הבדלים מאד גדולים גם בהשגים של הרבה ילדים בין גיל 7 ל 12.
בעוד שבגיל 7 יכולת ורבלית ואוצר מילים עדיין מאד מסתמכת על הסביבה המעשירה הביתית וגם מבחינת התפיסה המתמטית יותר קל גם לילד שזו לא נטייתו הטבעית להצטיין,הרי שבגיל 12 יותר כישורים ויכולות כבר צריכים לבוא לידי ביטוי בכדי להצטיין.ומכאן גם חשיבות המבחן הנוסף ( פחות לסינון ויותר לניתור היכולות).
לגבי הסללה ריאלית, לפחות ביישובים בהם יש כיתת מופת למיניה( מופת, נחשון, סייבר , מדעית וכו) אילו הן הכיתות אליהן מופנים ילדים מצטיינים בעלי ממוצע קרוב ל100 במתמטיקה , אנגלית ומדעים , אשר עוברים בהצטיינות גם מבחני מכינה קצרה במקצועות ריאליים.גם ילדים אילו נהנים מיום שליפה כיתתי מרוכז ילדי כיתת המחוננים בחטיבה דווקא פחות מואצים במקצועות הללו מילדי כיתות מופת.
לכן על פניו מי שעובר קרני לחטיבה ובוחר בכיתת המחוננים דווקא מקבל העשרה כוללת ולא רק מתמטית.
לסיכום. טוב שעלה הדיון, חשוב שההורים יהיו מודעים להמשך המסלול, למכשולים וההזדמנויות שבו ויוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי המקום המתאים לילד .וחבל, מאד, שהמכונים מספקים רק תשובה של עבר או לא עבר ואין באמת הבנה של פוטנציאל הילד ומכאן בחירת הכלים הנכונים
תכלס המבחנים האלה לא מדויקים מספיק
כדי שיאפשרו "הבנה של פוטנציאל הילד". הם בסך הכל מבחני כניסה למסגרות המחוננים השונות, וכך יש להתייחס אליהם - לא כמבחנים ש"באמת" מגלים מי מחונן, ולא כמבחנים שיכולים להגיד במה כל אחד מחונן.
אגב, בחטיבה שבה אנחנו נמצאים הם טוענים שהם כן מקבלים מקרני גם ציונים של תתי מבחנים (אבל ההורים והילדים לא מקבלים).
 
צודקת לגמרי , וזו הבעיה העיקרית, הסודיות הגדולה סביב המבחנים

תכלס המבחנים האלה לא מדויקים מספיק
כדי שיאפשרו "הבנה של פוטנציאל הילד". הם בסך הכל מבחני כניסה למסגרות המחוננים השונות, וכך יש להתייחס אליהם - לא כמבחנים ש"באמת" מגלים מי מחונן, ולא כמבחנים שיכולים להגיד במה כל אחד מחונן.
אגב, בחטיבה שבה אנחנו נמצאים הם טוענים שהם כן מקבלים מקרני גם ציונים של תתי מבחנים (אבל ההורים והילדים לא מקבלים).
צודקת לגמרי , וזו הבעיה העיקרית, הסודיות הגדולה סביב המבחנים
סביב המבנה, התוצאות, אופן הסקת המסקנות מהתוצאות, השפעה של גורמים נוספים חיצוניים על הקבלה ואי הקבלה לתכניות, ובכלל.גם אנחנו כבר הבנו שכל המבחנים האילו לא באמת אומרים משהו על היכולת, הרי מספיק שתהיה הילד
ה27 ביישוב שהכיתה בו היא רק 26 מקומות , ובמקרה אתה גר ביישוב חזק, שבו יש הרבה ילדים מוכשרים , בשביל שגם אם תהיה מאד מאד מוכשר לא תתקבל ולא תדע שאתה מחונן למרות שאתה בהחלט כזה.
 

tomi32

New member
סליחה על החזרה

צודקת לגמרי , וזו הבעיה העיקרית, הסודיות הגדולה סביב המבחנים
סביב המבנה, התוצאות, אופן הסקת המסקנות מהתוצאות, השפעה של גורמים נוספים חיצוניים על הקבלה ואי הקבלה לתכניות, ובכלל.גם אנחנו כבר הבנו שכל המבחנים האילו לא באמת אומרים משהו על היכולת, הרי מספיק שתהיה הילד
ה27 ביישוב שהכיתה בו היא רק 26 מקומות , ובמקרה אתה גר ביישוב חזק, שבו יש הרבה ילדים מוכשרים , בשביל שגם אם תהיה מאד מאד מוכשר לא תתקבל ולא תדע שאתה מחונן למרות שאתה בהחלט כזה.
סליחה על החזרה
אבל גם הילד ה-27 יעבור את המבחן וידע שהוא מחונן. אחרת איך הוא יידע שהוא זכאי ליום שליפה? [וזה בלי להכניס שוב את הטענה שבשום מקום לא כתוב מה שכתבת שהסינון לכיתת המחוננים הוא לפי הציונים במבחן ולא לפי קריטריון אחר].
 
בוא לא נחזור לשם. אין בתשובה לחטיבה התייחסות ליום שליפה

סליחה על החזרה
אבל גם הילד ה-27 יעבור את המבחן וידע שהוא מחונן. אחרת איך הוא יידע שהוא זכאי ליום שליפה? [וזה בלי להכניס שוב את הטענה שבשום מקום לא כתוב מה שכתבת שהסינון לכיתת המחוננים הוא לפי הציונים במבחן ולא לפי קריטריון אחר].
בוא לא נחזור לשם. אין בתשובה לחטיבה התייחסות ליום שליפה
במרכז המחוננים מסבירים במפגש הורים מקדים למבחן את האפשרות להמשך יום שליפה במידה ומעוניינים, מסבירים
פיות או יותר עם האחוזון וכמות הילדים בכיתות, ומכינים את ההורים לסינון האפשרי.
משום שהכיתות המיוחדות יוצאות באופן מרוכז ליום השליפה, ילדים של עברו את המבחן, או שייכים לכיתת מצויינות אחרת שיוצאת ליום שליפה , בדרכ מרגיש חריג, בודד ולא משויך ומעדיף שלא לצאת ולפגוש שם את חבריו שכן עברו/ כן התקבלו לכיתות מצויינות.בנוסף החומר בחטיבות קשה יותר להשלמה ביתית עצמאית. לכן, במרבית המיקרים הילדים מוותרים על יום השליפה ומעדיפים להשאר עם חבריהם החדשים לכיתה.
חשוב מאד לציין, באחוזים מאד גבוהים, ילדים שלא עברו את הקבלה לכיתת מחוננים כן התקבלו לכיתות מצויינות אחרות במידה והיו מעוניינים בכך
 

tomi32

New member
ברור שאין התייחסות ליום שליפה

בוא לא נחזור לשם. אין בתשובה לחטיבה התייחסות ליום שליפה
במרכז המחוננים מסבירים במפגש הורים מקדים למבחן את האפשרות להמשך יום שליפה במידה ומעוניינים, מסבירים
פיות או יותר עם האחוזון וכמות הילדים בכיתות, ומכינים את ההורים לסינון האפשרי.
משום שהכיתות המיוחדות יוצאות באופן מרוכז ליום השליפה, ילדים של עברו את המבחן, או שייכים לכיתת מצויינות אחרת שיוצאת ליום שליפה , בדרכ מרגיש חריג, בודד ולא משויך ומעדיף שלא לצאת ולפגוש שם את חבריו שכן עברו/ כן התקבלו לכיתות מצויינות.בנוסף החומר בחטיבות קשה יותר להשלמה ביתית עצמאית. לכן, במרבית המיקרים הילדים מוותרים על יום השליפה ומעדיפים להשאר עם חבריהם החדשים לכיתה.
חשוב מאד לציין, באחוזים מאד גבוהים, ילדים שלא עברו את הקבלה לכיתת מחוננים כן התקבלו לכיתות מצויינות אחרות במידה והיו מעוניינים בכך
ברור שאין התייחסות ליום שליפה
כי יש "עובר" ו"לא עובר" וזה מתייחס לשתי המסגרות.
לא ענית לשאלה שהעליתי - ילד שלא למד ביום שליפה ולא הולך לשום כיתה מיוחדת, ופשוט עובר את המבחן, אבל אין לו מקום בכיתה. לא יספרו לו שהוא מחונן ויכול לצאת ליום שליפה?
בשרשור הקודם מישהי הראתה מכתב לילד שלא עבר את המבחן וגם שם היה ברור שהתשובה אחידה לכולם. אין שום קשר למסגרת המיועדת.
אתה כתבת שאצלכם יש מעט מאד ילדים במחזור, אז כנראה כל מי שעבר את המבחן ממילא התקבל לכיתת המחוננים. במקומות בהם יש יותר ילדים, יש הרבה שעוברים את המבחן ולא מתקבלים לכיתת המחוננים.
 
לא שמעתי על עובר רק ליום שליפה לילד שלא היה שייך לתכנית

ברור שאין התייחסות ליום שליפה
כי יש "עובר" ו"לא עובר" וזה מתייחס לשתי המסגרות.
לא ענית לשאלה שהעליתי - ילד שלא למד ביום שליפה ולא הולך לשום כיתה מיוחדת, ופשוט עובר את המבחן, אבל אין לו מקום בכיתה. לא יספרו לו שהוא מחונן ויכול לצאת ליום שליפה?
בשרשור הקודם מישהי הראתה מכתב לילד שלא עבר את המבחן וגם שם היה ברור שהתשובה אחידה לכולם. אין שום קשר למסגרת המיועדת.
אתה כתבת שאצלכם יש מעט מאד ילדים במחזור, אז כנראה כל מי שעבר את המבחן ממילא התקבל לכיתת המחוננים. במקומות בהם יש יותר ילדים, יש הרבה שעוברים את המבחן ולא מתקבלים לכיתת המחוננים.
לא שמעתי על עובר רק ליום שליפה לילד שלא היה שייך לתכנית

מניחה שאם היה כזה הייתי יודעת מהחבורה שקיבלה תשובה שלילית.הכיתה שציינתי היא כיתה על איזורית, נותנת מענה לכ7 יישובים מאד חזקים.
ניגשו למבחנים כמויות עצומות של ילדים , בין אם היו משויכים לתכנית ביישובם ובין אם לא..
יש ביקוש עצום אלינו לתוכניות הללו.ולצערי הסינון היה גדול. שוב, היה מבאס,אבל מאד למי שלא עבר וגם למי שעבר וימשיך לבד.היו שינויים גדולים, בטוחה שהרבה ילדים עכשיו עדיין מתמודדים עם זה שכן קיבלו תשובה חיובית בכיתה ב וכעת קיבלו תשובה שלילית..אבל, בגלל שהיו רבים כאילו הם לא סומנו חברתית כפחות טובים פתאום( צרת רבים..)
הסיבה היחידה שמקוראת לאורך השנים החלטתי בימים האחרונים לכתוב היא רק כדי להאיר את עיני ההורים שהמתינו כל כל בלחץ לתוצאות האחרונות של סאלד, שהדרך כאן רק מתחילה ושידעו איך המסלול ממשיך. יערכו ויקבלו החלטות
שמתייחסות גם לעתיד ישקלו היטב את הנושא, ויתווכו נכון לילדים את כל הנושא כדי למנוע עוגמות נפש עד כמה שניתן בעתיד
 

tomi32

New member
איך כמות עצומה?

לא שמעתי על עובר רק ליום שליפה לילד שלא היה שייך לתכנית

מניחה שאם היה כזה הייתי יודעת מהחבורה שקיבלה תשובה שלילית.הכיתה שציינתי היא כיתה על איזורית, נותנת מענה לכ7 יישובים מאד חזקים.
ניגשו למבחנים כמויות עצומות של ילדים , בין אם היו משויכים לתכנית ביישובם ובין אם לא..
יש ביקוש עצום אלינו לתוכניות הללו.ולצערי הסינון היה גדול. שוב, היה מבאס,אבל מאד למי שלא עבר וגם למי שעבר וימשיך לבד.היו שינויים גדולים, בטוחה שהרבה ילדים עכשיו עדיין מתמודדים עם זה שכן קיבלו תשובה חיובית בכיתה ב וכעת קיבלו תשובה שלילית..אבל, בגלל שהיו רבים כאילו הם לא סומנו חברתית כפחות טובים פתאום( צרת רבים..)
הסיבה היחידה שמקוראת לאורך השנים החלטתי בימים האחרונים לכתוב היא רק כדי להאיר את עיני ההורים שהמתינו כל כל בלחץ לתוצאות האחרונות של סאלד, שהדרך כאן רק מתחילה ושידעו איך המסלול ממשיך. יערכו ויקבלו החלטות
שמתייחסות גם לעתיד ישקלו היטב את הנושא, ויתווכו נכון לילדים את כל הנושא כדי למנוע עוגמות נפש עד כמה שניתן בעתיד
איך כמות עצומה?
נדמה לי (לא בדקתי עכשיו) שסיפרת שיש אצלכם רק 10 בתי ספר יסודיים ושתי כיתות מחוננים.
אם בבית ספר כ-100 ילדים בשכבה בממוצע, אז מתקבלים אצלכם כ-5% לכיתות שזה הרבה יותר (בערך כפול) מאשר אחוז המתקבלים ליום שליפה ביסודי. זה סינון הרבה פחות גדול מאשר אני מכיר בכל מקום אחר ואני שמח בשבילכם שהרשויות החזקות הצליחו לקבל שתי כיתות מחוננים למספר קטן של ילדים.
קח בחשבון שתוצאות המבחן עוברות עם ילדים גם כשהם עוברים דירה, כך שאתה לא יכול לתת תשובה שלילית לילד שעבר את המבחן ובכך לשלול ממנו את ההשתתפות ביום שליפה במקום אחר.
 
כן, אבל יש כאן הרבה ילדים חכמים


איך כמות עצומה?
נדמה לי (לא בדקתי עכשיו) שסיפרת שיש אצלכם רק 10 בתי ספר יסודיים ושתי כיתות מחוננים.
אם בבית ספר כ-100 ילדים בשכבה בממוצע, אז מתקבלים אצלכם כ-5% לכיתות שזה הרבה יותר (בערך כפול) מאשר אחוז המתקבלים ליום שליפה ביסודי. זה סינון הרבה פחות גדול מאשר אני מכיר בכל מקום אחר ואני שמח בשבילכם שהרשויות החזקות הצליחו לקבל שתי כיתות מחוננים למספר קטן של ילדים.
קח בחשבון שתוצאות המבחן עוברות עם ילדים גם כשהם עוברים דירה, כך שאתה לא יכול לתת תשובה שלילית לילד שעבר את המבחן ובכך לשלול ממנו את ההשתתפות ביום שליפה במקום אחר.
כן, אבל יש כאן הרבה ילדים חכמים
 
הכל נכון למעט

מה שהיה לפני כ20 שנים ומעלה לא מייצג את המצב כיום
לא בבתי הספר, בתיכונים, בצבא ובשוק העבודה. היו שינויים גדולים בדרישות אשר משפיעים על כל התפיסות.
לכן, פחות רלוונטי לנתח את המצב כיום על פי העבר.גם להסתמך על הנשרות ועזיבות שהן לא עיניין וודאי קבוע,
כדי לאפשר מקומות בחטיבת ביניים לא יהיה מקצועי( בכל מרכז הכמות עלולה להיות שונה בעוד שגודל בה כיתות בחטיבה הוא קבוע). גם התחושה שלי היתה שקרני מבוסס יותר על כישרון מתמטי ותפיסת לת מימד בעוד שסאלד מתבסס יותר על אוצר מילים וכישורים ורבליים. מהניסיון, יש הבדלים מאד גדולים גם בהשגים של הרבה ילדים בין גיל 7 ל 12.
בעוד שבגיל 7 יכולת ורבלית ואוצר מילים עדיין מאד מסתמכת על הסביבה המעשירה הביתית וגם מבחינת התפיסה המתמטית יותר קל גם לילד שזו לא נטייתו הטבעית להצטיין,הרי שבגיל 12 יותר כישורים ויכולות כבר צריכים לבוא לידי ביטוי בכדי להצטיין.ומכאן גם חשיבות המבחן הנוסף ( פחות לסינון ויותר לניתור היכולות).
לגבי הסללה ריאלית, לפחות ביישובים בהם יש כיתת מופת למיניה( מופת, נחשון, סייבר , מדעית וכו) אילו הן הכיתות אליהן מופנים ילדים מצטיינים בעלי ממוצע קרוב ל100 במתמטיקה , אנגלית ומדעים , אשר עוברים בהצטיינות גם מבחני מכינה קצרה במקצועות ריאליים.גם ילדים אילו נהנים מיום שליפה כיתתי מרוכז ילדי כיתת המחוננים בחטיבה דווקא פחות מואצים במקצועות הללו מילדי כיתות מופת.
לכן על פניו מי שעובר קרני לחטיבה ובוחר בכיתת המחוננים דווקא מקבל העשרה כוללת ולא רק מתמטית.
לסיכום. טוב שעלה הדיון, חשוב שההורים יהיו מודעים להמשך המסלול, למכשולים וההזדמנויות שבו ויוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי המקום המתאים לילד .וחבל, מאד, שהמכונים מספקים רק תשובה של עבר או לא עבר ואין באמת הבנה של פוטנציאל הילד ומכאן בחירת הכלים הנכונים
הכל נכון למעט
כמה עובדות מצערות -
1. הכיתות המיוחדות, לפחות כאן, ענקיות. 40 ילדים בכיתה. זאת לעומת מחוננים- 25
2. יש רשויות בהן הכיתות המיוחדות הן חותמת גומי שמכסה על כלום. אין מבחני מיון, וגם אם יש, קיימים פרוטקציות וענייניים לא כשרים. מורים רגילים ושחוקים ללא שום הכשרה מעבר.
3. 100 בחשבון בכיתה ו הוא לא סנן לכלום....
4. יש רשויות רבות ללא הכיתות המיוחדות האלה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה