הרעיון ה"גאוני" של בחינת מחוננים חוזרת במעבר לחטיבה

[tomi32]

אני חושש שהמצב רק החמיר

מה שהיה לפני כ20 שנים ומעלה לא מייצג את המצב כיום
לא בבתי הספר, בתיכונים, בצבא ובשוק העבודה. היו שינויים גדולים בדרישות אשר משפיעים על כל התפיסות.
לכן, פחות רלוונטי לנתח את המצב כיום על פי העבר.גם להסתמך על הנשרות ועזיבות שהן לא עיניין וודאי קבוע,
כדי לאפשר מקומות בחטיבת ביניים לא יהיה מקצועי( בכל מרכז הכמות עלולה להיות שונה בעוד שגודל בה כיתות בחטיבה הוא קבוע). גם התחושה שלי היתה שקרני מבוסס יותר על כישרון מתמטי ותפיסת לת מימד בעוד שסאלד מתבסס יותר על אוצר מילים וכישורים ורבליים. מהניסיון, יש הבדלים מאד גדולים גם בהשגים של הרבה ילדים בין גיל 7 ל 12.
בעוד שבגיל 7 יכולת ורבלית ואוצר מילים עדיין מאד מסתמכת על הסביבה המעשירה הביתית וגם מבחינת התפיסה המתמטית יותר קל גם לילד שזו לא נטייתו הטבעית להצטיין,הרי שבגיל 12 יותר כישורים ויכולות כבר צריכים לבוא לידי ביטוי בכדי להצטיין.ומכאן גם חשיבות המבחן הנוסף ( פחות לסינון ויותר לניתור היכולות).
לגבי הסללה ריאלית, לפחות ביישובים בהם יש כיתת מופת למיניה( מופת, נחשון, סייבר , מדעית וכו) אילו הן הכיתות אליהן מופנים ילדים מצטיינים בעלי ממוצע קרוב ל100 במתמטיקה , אנגלית ומדעים , אשר עוברים בהצטיינות גם מבחני מכינה קצרה במקצועות ריאליים.גם ילדים אילו נהנים מיום שליפה כיתתי מרוכז ילדי כיתת המחוננים בחטיבה דווקא פחות מואצים במקצועות הללו מילדי כיתות מופת.
לכן על פניו מי שעובר קרני לחטיבה ובוחר בכיתת המחוננים דווקא מקבל העשרה כוללת ולא רק מתמטית.
לסיכום. טוב שעלה הדיון, חשוב שההורים יהיו מודעים להמשך המסלול, למכשולים וההזדמנויות שבו ויוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי המקום המתאים לילד .וחבל, מאד, שהמכונים מספקים רק תשובה של עבר או לא עבר ואין באמת הבנה של פוטנציאל הילד ומכאן בחירת הכלים הנכונים

אני חושש שהמצב רק החמיר
כשאני הייתי בתיכון עוד לא היתה הערצה ל"אלוהי המתמטיקה" ולא היתה קיימת התפיסה העצובה (והלא מדוייקת) שבשוק העבודה רק השתלבות בהייטק היא מפתח להכנסה גבוהה וסטטוס תעסוקתי גבוה.
אצלנו כל הכיתות הייחודיות שהזכרת מוגדרות ככיתות מדעיות, כך שההסללה עדיין קיימת.
אני זוכר שגם אצלנו בתיכון ההעשרה היתה לא רק בתחומים הריאליים, אבל לדעתי לא זה המבחן להסללה. התפיסה היתה שתלמיד טוב הולך למגמה ריאלית וכמעט לא היו יוצאים מהכלל ועובדה שגם בכיתה שלי בה היו נערים עם כשרונות מגוונים, הרוב המכריע הגביר מקצועות ריאליים. אשמח לדעת אם היום זה השתנה.

 

[אנונימוס49]

לא רק שלא השתנה אלא הועצם.

אני חושש שהמצב רק החמיר
כשאני הייתי בתיכון עוד לא היתה הערצה ל"אלוהי המתמטיקה" ולא היתה קיימת התפיסה העצובה (והלא מדוייקת) שבשוק העבודה רק השתלבות בהייטק היא מפתח להכנסה גבוהה וסטטוס תעסוקתי גבוה.
אצלנו כל הכיתות הייחודיות שהזכרת מוגדרות ככיתות מדעיות, כך שההסללה עדיין קיימת.
אני זוכר שגם אצלנו בתיכון ההעשרה היתה לא רק בתחומים הריאליים, אבל לדעתי לא זה המבחן להסללה. התפיסה היתה שתלמיד טוב הולך למגמה ריאלית וכמעט לא היו יוצאים מהכלל ועובדה שגם בכיתה שלי בה היו נערים עם כשרונות מגוונים, הרוב המכריע הגביר מקצועות ריאליים. אשמח לדעת אם היום זה השתנה.

לא רק שלא השתנה אלא הועצם.
המסרים מחלחלים לילדים במהלך השנים, הצלחה פירושה היצטיינות ולא סקרנות, המגמות הריאליות נחשבות עילית בתי הספר, קיים מרדף מטורף אחרי נקודות ראליות בבגרויות, משרד החינוך מעצים את המסר עם הלחץ ל5 יחידות מתמטיקה , והילדים וההורים מתחילים את השיגעון כבר בחטיבות כדי לא לפספס את המקום והציון לקבלה לתיכון.
יש תעשיה שלמה של בתי ספר ומורים פרטיים להכנות לבגרות שגם תלמידים מצטיינים לוקחים בהם חלק על מנת להגיע למקסימום ההישגים, יש גם לחץ חברתי להמשיך ולשמור על הישגים מאד גבוהים לאורך הדרך וודאי בסיום.
הלחץ הוא מאד גבוה גם בגלל הדימוי של פוטנציאל יחידות מסויימות בצבא והדימוי שלהן כמפתח להצלחה עתידית ברור לי שהלחץ הכבד נושא איתו מחיר כבד לילדים , ומחיר השחיקה יהיה גבוה.אנחנו גדלנו בתקופה אחרת,( למרות שאנחנו בבית, משתדלים לצמצם את חשיבות המבחנים והתיוגים ומעדיפים חיים נורמליים ורגילים עם פחות לחץ ,
והרבה יותר דגש על סקרנות, הנאה והתנסויות דוקא לא בפן האקדמי וכמובן דגש על קשרי חברות

 

[אמא דרדסית]

ממה שאני יודעת גם בחולון

הרעיון ה"גאוני" של בחינת מחוננים חוזרת במעבר לחטיבה
היום במפגש הורים למחוננים בתל אביב אמרו לנו שהילדים - גם אם ילכו לכיתת מחוננים עכשיו, יצטרכו לעבור מבחן נוסף במעבר לחטיבת הביניים.
בתור מי שהיה במסגרת הזאת וגם בצבא בקורס רב שנתי עם נשירה למי שלא עמד בדרישות לימודיות נוקשות, אני חושב שזה הרסני לילדים צעירים. בעצם יהיה מצב שילד שכבר "עשה את הקפיצה" ונקלט 4 שנים במסגרת מחוננים ויצר קשרים חברתיים, עלול למצוא את עצמו פתאום בחטיבת ביניים (סביבה לא קלה בפני עצמה) בלי אף חבר, ועם תוית (שכולם ידעו עליה) של אחד ש"נפל" ממסלול מחוננים. מי שהיה במסלול מחוננים יודע כמה גם כך יש לעיתים קנאה והצקות למחוננים - אז תארו לעצמכם מה יקרה לילד/ה כזה/ו.
גרוע מכך - כבר שנה לפני יתחילו להתבדח "X לא ממשיך איתנו הוא בטח לא יעבור את הבחינה" וכו'.
באותה מידה יכלו גם להגדיר שיש מבחן כל שנה - תעבור או ש"עפת". זה משאיר צלקות בגברים בני 20 שעפו ממסלולים בצבא, מה זה יעשה לילדים בני 12-13?

ממה שאני יודעת גם בחולון
ילדי כיתת המחוננים יצטרכו להיבחן.
אגב אין לך מה לקנא בילדי הערים עם כיתת המחוננים. בחולון הייתה כיתת מחוננים אחת לפני 30 שנה והיום יש כיתה אחת. תוכלי להבין שזה כמעט בלתי אפשרי להתקבל אליה.