אני חושש שהמצב רק החמיר
כשאני הייתי בתיכון עוד לא היתה הערצה ל"אלוהי המתמטיקה" ולא היתה קיימת התפיסה העצובה (והלא מדוייקת) שבשוק העבודה רק השתלבות בהייטק היא מפתח להכנסה גבוהה וסטטוס תעסוקתי גבוה.
אצלנו כל הכיתות הייחודיות שהזכרת מוגדרות ככיתות מדעיות, כך שההסללה עדיין קיימת.
אני זוכר שגם אצלנו בתיכון ההעשרה היתה לא רק בתחומים הריאליים, אבל לדעתי לא זה המבחן להסללה. התפיסה היתה שתלמיד טוב הולך למגמה ריאלית וכמעט לא היו יוצאים מהכלל ועובדה שגם בכיתה שלי בה היו נערים עם כשרונות מגוונים, הרוב המכריע הגביר מקצועות ריאליים. אשמח לדעת אם היום זה השתנה.
אני חושש שהמצב רק החמירמה שהיה לפני כ20 שנים ומעלה לא מייצג את המצב כיום
לא בבתי הספר, בתיכונים, בצבא ובשוק העבודה. היו שינויים גדולים בדרישות אשר משפיעים על כל התפיסות.
לכן, פחות רלוונטי לנתח את המצב כיום על פי העבר.גם להסתמך על הנשרות ועזיבות שהן לא עיניין וודאי קבוע,
כדי לאפשר מקומות בחטיבת ביניים לא יהיה מקצועי( בכל מרכז הכמות עלולה להיות שונה בעוד שגודל בה כיתות בחטיבה הוא קבוע). גם התחושה שלי היתה שקרני מבוסס יותר על כישרון מתמטי ותפיסת לת מימד בעוד שסאלד מתבסס יותר על אוצר מילים וכישורים ורבליים. מהניסיון, יש הבדלים מאד גדולים גם בהשגים של הרבה ילדים בין גיל 7 ל 12.
בעוד שבגיל 7 יכולת ורבלית ואוצר מילים עדיין מאד מסתמכת על הסביבה המעשירה הביתית וגם מבחינת התפיסה המתמטית יותר קל גם לילד שזו לא נטייתו הטבעית להצטיין,הרי שבגיל 12 יותר כישורים ויכולות כבר צריכים לבוא לידי ביטוי בכדי להצטיין.ומכאן גם חשיבות המבחן הנוסף ( פחות לסינון ויותר לניתור היכולות).
לגבי הסללה ריאלית, לפחות ביישובים בהם יש כיתת מופת למיניה( מופת, נחשון, סייבר , מדעית וכו) אילו הן הכיתות אליהן מופנים ילדים מצטיינים בעלי ממוצע קרוב ל100 במתמטיקה , אנגלית ומדעים , אשר עוברים בהצטיינות גם מבחני מכינה קצרה במקצועות ריאליים.גם ילדים אילו נהנים מיום שליפה כיתתי מרוכז ילדי כיתת המחוננים בחטיבה דווקא פחות מואצים במקצועות הללו מילדי כיתות מופת.
לכן על פניו מי שעובר קרני לחטיבה ובוחר בכיתת המחוננים דווקא מקבל העשרה כוללת ולא רק מתמטית.
לסיכום. טוב שעלה הדיון, חשוב שההורים יהיו מודעים להמשך המסלול, למכשולים וההזדמנויות שבו ויוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי המקום המתאים לילד .וחבל, מאד, שהמכונים מספקים רק תשובה של עבר או לא עבר ואין באמת הבנה של פוטנציאל הילד ומכאן בחירת הכלים הנכונים
כשאני הייתי בתיכון עוד לא היתה הערצה ל"אלוהי המתמטיקה" ולא היתה קיימת התפיסה העצובה (והלא מדוייקת) שבשוק העבודה רק השתלבות בהייטק היא מפתח להכנסה גבוהה וסטטוס תעסוקתי גבוה.
אצלנו כל הכיתות הייחודיות שהזכרת מוגדרות ככיתות מדעיות, כך שההסללה עדיין קיימת.
אני זוכר שגם אצלנו בתיכון ההעשרה היתה לא רק בתחומים הריאליים, אבל לדעתי לא זה המבחן להסללה. התפיסה היתה שתלמיד טוב הולך למגמה ריאלית וכמעט לא היו יוצאים מהכלל ועובדה שגם בכיתה שלי בה היו נערים עם כשרונות מגוונים, הרוב המכריע הגביר מקצועות ריאליים. אשמח לדעת אם היום זה השתנה.