הרעיון ה"גאוני" של בחינת מחוננים חוזרת במעבר לחטיבה

מצב
הנושא נעול.
כל אחד זכאי להמשיך במסגרת שבה היה.

צדק חלוקתי, טעמים של שיוויון ומתן הזדמנות נוספת
לכולם, מחייבים התייחסות זהה לכולם. אם נבחנים בכיתה ו׳ אז כולם נבחנים כולל אלה שלא עברו בכיתה ב׳ והכל תוך מתן הזדמנות זהה ושווה לכלל הילדים במדינה.אין שום רלוונטיות לשאלה באיזה מסלול אתה.
אם לא עברת בכיתה ו׳ את מבחן המחונני, זה אומר שלא התקבלת לתכנית כשם שאם לא עברת בכיתה ב׳ המשמעות היא שלא התקבלת לתכנית. לסבך את זה עם הסללה לכיתות מחוננים ןמעבר אוטומאטי פוגע בשיוויון ובנראות פני הצדק.
כל אחד זכאי להמשיך במסגרת שבה היה.
מי שהיה בכיתת מחוננים יכול להמשיך בה, ומי שהיה ביום שליפה יכול להמשיך בו.
אי השוויון הוא בכך שרק בחלק מהערים יש כיתות מחוננים ביסודי - ובהחלט שווה להיאבק למען כיתות בערים נוספות.
אבל ברגע שזה המצב, אי אפשר פתאום להתייחס לילדים כאילו כולם עברו אותו מסלול עד עכשיו, ולסלק ילדים מכיתתם.
 
"לסלק ילדים מכיתתם " - לא הגזמת בכלל

כל אחד זכאי להמשיך במסגרת שבה היה.
מי שהיה בכיתת מחוננים יכול להמשיך בה, ומי שהיה ביום שליפה יכול להמשיך בו.
אי השוויון הוא בכך שרק בחלק מהערים יש כיתות מחוננים ביסודי - ובהחלט שווה להיאבק למען כיתות בערים נוספות.
אבל ברגע שזה המצב, אי אפשר פתאום להתייחס לילדים כאילו כולם עברו אותו מסלול עד עכשיו, ולסלק ילדים מכיתתם.
"לסלק ילדים מכיתתם " - לא הגזמת בכלל
גם ככה עוברים לביס אחר , זו כיתה אחרת שכוללת ילדים מבתי ספר שונים.
לא כל הכיתה ממשיכה כמקשה אחת .
לטעמי או שכולם יבחנו בכיתה ו , או כל מי שהתקבל למחוננים יוכל ללכת גם בחטיבה , בלי תלות באיזו כיתה היה ביסודי
אנחנו למשל לא יכולנו להיכנס למחוננים מאחר ולא היה בה מקום , אז מה , אנחנו זכאים פחות לכיתה הזו בחטיבה ? למה שהילד שלי יצטרך לעבור מבחן נוסף ?
 
לא, לדעתי אתם לא צריכים לעבור מבחן נוסף.

"לסלק ילדים מכיתתם " - לא הגזמת בכלל
גם ככה עוברים לביס אחר , זו כיתה אחרת שכוללת ילדים מבתי ספר שונים.
לא כל הכיתה ממשיכה כמקשה אחת .
לטעמי או שכולם יבחנו בכיתה ו , או כל מי שהתקבל למחוננים יוכל ללכת גם בחטיבה , בלי תלות באיזו כיתה היה ביסודי
אנחנו למשל לא יכולנו להיכנס למחוננים מאחר ולא היה בה מקום , אז מה , אנחנו זכאים פחות לכיתה הזו בחטיבה ? למה שהילד שלי יצטרך לעבור מבחן נוסף ?
לא, לדעתי אתם לא צריכים לעבור מבחן נוסף.
אם בעיר שלכם יש כיתת מחוננים והסיבה היחידה שהוא לא נכנס היא שלא היה מקום, אם מתפנה מקום בחטיבה הוא צריך להיות בעדיפות להיכנס.

וכשיש כיתת מחוננים ביסודי בעיר וגם בחטיבה ובתיכון הכיתה אכן עוברת כמקשה אחת לבית הספר החדש (פרט לילדים שעזבו או נשרו).
 
ולא, הטיעון של

אולי פשוט תשלחי את בנך/בתך ליום שליפה במקום כיתת מחוננים?
במקום האיוולת שבעריכת מבחן לילדי יום שליפה בלבד תוך הסללת ילדי כיתת מחוננים הפריבלגים, היישר לחטיבה ולתיכון, מה דעתך פשוט לשלוח את ילדך/ילדתך ליום שליפה ולא לכיתת מחוננים? שהלא כך תחסכי מהם את חוסר הוודאות ואת הסיטאציה ״הנוראית״ שכלל ילדי ישראל מצויים בה (מחוננים ולא מחוננים כאחד) מבחן בכיתה ו׳.
המבחן בכיתה ו׳ צריך להיערך (או לא) באופן שיוויני לכלל התלמידים ואין ״פטורים״ או ״חסינויות״ ממנו.

אם הוא נערך, אזי ראוי שהוא לא יערך לכולם.
אם הוא נערך, אזי ראוי שהוא יערך לכולם.

דרך אגב, לי ברור שלא תסתפקי במענה שיום השליפה נותן, פתאום יום שליפה נשמע נורא נכון? נכון, הוא באמת לא מספק.
הורי מחוננים, כל ההורים כאחד, צריכים לקחת בחשבון את קיומו של מבחן בכיתה ו׳.
ולא, הטיעון של
״צריך שכולם יעשו אותו דבר״ הוא לא טיעון סביר, כי הם ממילא לא עושים אותו דבר - אלה הולכים ליום שליפה ואלה לכיתת מחוננים. את רוצה לטעון שאם לילדה שלך אין כיתת מחוננים ביסודי אלא רק יום שליפה זה לא הוגן שבערים אחרות יש כיתת מחוננים ביסודי, וצריך לבטל את כיתות המחוננים גם בערים האחרות? סבבה. אבל ברגע שיש מסגרת שונה אין סיבה מיוחדת שבשלב ספציפי (למשל בכניסה לחטיבה) פתאום הילדים בשתי המסגרות יצטרכו לעשות אותו מבחן (כלומר שאלה ביום שליפה ייבחנו כדי להיכנס לכיתת מחוננים בחטיבה ואילו אלה בכיתת מחוננים ייבחנו כדי לדעת אם מעיפים אותם מהכיתה שבה הם למדו בשלוש-ארבע השנים האחרונות או לא). מי שהיה ביום שליפה ממשיך ביום שליפה אם יש בעירו ומי שהיה בכיתת מחוננים ממשיך בכיתת מחוננים אם יש בעירו, ואף ילד לא מסולק מכלום בגלל מבחן מחוננים חוזר.
 

tomi32

New member
מישהו יודע עם הכללים משתנים גם במעבר מהחטיבה לתיכון?

הרעיון ה"גאוני" של בחינת מחוננים חוזרת במעבר לחטיבה
היום במפגש הורים למחוננים בתל אביב אמרו לנו שהילדים - גם אם ילכו לכיתת מחוננים עכשיו, יצטרכו לעבור מבחן נוסף במעבר לחטיבת הביניים.
בתור מי שהיה במסגרת הזאת וגם בצבא בקורס רב שנתי עם נשירה למי שלא עמד בדרישות לימודיות נוקשות, אני חושב שזה הרסני לילדים צעירים. בעצם יהיה מצב שילד שכבר "עשה את הקפיצה" ונקלט 4 שנים במסגרת מחוננים ויצר קשרים חברתיים, עלול למצוא את עצמו פתאום בחטיבת ביניים (סביבה לא קלה בפני עצמה) בלי אף חבר, ועם תוית (שכולם ידעו עליה) של אחד ש"נפל" ממסלול מחוננים. מי שהיה במסלול מחוננים יודע כמה גם כך יש לעיתים קנאה והצקות למחוננים - אז תארו לעצמכם מה יקרה לילד/ה כזה/ו.
גרוע מכך - כבר שנה לפני יתחילו להתבדח "X לא ממשיך איתנו הוא בטח לא יעבור את הבחינה" וכו'.
באותה מידה יכלו גם להגדיר שיש מבחן כל שנה - תעבור או ש"עפת". זה משאיר צלקות בגברים בני 20 שעפו ממסלולים בצבא, מה זה יעשה לילדים בני 12-13?
מישהו יודע עם הכללים משתנים גם במעבר מהחטיבה לתיכון?
 
טוב שאמרו ככה ניתן לבחור

הרעיון ה"גאוני" של בחינת מחוננים חוזרת במעבר לחטיבה
היום במפגש הורים למחוננים בתל אביב אמרו לנו שהילדים - גם אם ילכו לכיתת מחוננים עכשיו, יצטרכו לעבור מבחן נוסף במעבר לחטיבת הביניים.
בתור מי שהיה במסגרת הזאת וגם בצבא בקורס רב שנתי עם נשירה למי שלא עמד בדרישות לימודיות נוקשות, אני חושב שזה הרסני לילדים צעירים. בעצם יהיה מצב שילד שכבר "עשה את הקפיצה" ונקלט 4 שנים במסגרת מחוננים ויצר קשרים חברתיים, עלול למצוא את עצמו פתאום בחטיבת ביניים (סביבה לא קלה בפני עצמה) בלי אף חבר, ועם תוית (שכולם ידעו עליה) של אחד ש"נפל" ממסלול מחוננים. מי שהיה במסלול מחוננים יודע כמה גם כך יש לעיתים קנאה והצקות למחוננים - אז תארו לעצמכם מה יקרה לילד/ה כזה/ו.
גרוע מכך - כבר שנה לפני יתחילו להתבדח "X לא ממשיך איתנו הוא בטח לא יעבור את הבחינה" וכו'.
באותה מידה יכלו גם להגדיר שיש מבחן כל שנה - תעבור או ש"עפת". זה משאיר צלקות בגברים בני 20 שעפו ממסלולים בצבא, מה זה יעשה לילדים בני 12-13?
טוב שאמרו ככה ניתן לבחור

-עוד לפני הכניסה לכיתה ג׳ ולפני הבחירת בכיתת מחוננים, הורים יודעים מראש שמדובר בארבע שנים בלבד. לכן, לכן יש בידיהם חופש הבחירה שלא ללמוד בכיתת מחוננים.
משעה שהורים יודעים מראש, שבכיתה ו׳ הילדים יחוייבו במבחנים(יחד עם כל ילדי ישראל) הרי שטענתך על נזקים מתייתרת.
הורה שחושב, כי הנזק שבקיום המבחן בכיתה ו גדול כל ככך, הוא יכול לשלוח את בנו ליום שליפה ולא לכיתת מחוננים.
משעה שהורים שולחים את ילדם לכיתת מחוננים הם מקבלים על עצמם את נושא הבחינה בכיתה ו יחד עם כל ילדי ישראל. אם הם חושבים שבחינה היא סיטואציה חמורה וקשה עבור ילדם, אזי מוצע להם פתרון פשוט, לשלוח את ילדם ליום שליפה ולא לכיתת מחוננים.
ושוב ב-6 ערי המדינה בהם קיימת כיתת מחוננים קיים גם יום שליפה וההורים יכולים לבחור. אבל לא ההיפך.
בכל מדינת ישראל חוץ מ-6 ערים יש יום שליפה ונבצר מהורים לבחור כיתת מחוננים.
 

tomi32

New member
הכלל החדש לא יעמוד במבחן המציאות

טוב שאמרו ככה ניתן לבחור

-עוד לפני הכניסה לכיתה ג׳ ולפני הבחירת בכיתת מחוננים, הורים יודעים מראש שמדובר בארבע שנים בלבד. לכן, לכן יש בידיהם חופש הבחירה שלא ללמוד בכיתת מחוננים.
משעה שהורים יודעים מראש, שבכיתה ו׳ הילדים יחוייבו במבחנים(יחד עם כל ילדי ישראל) הרי שטענתך על נזקים מתייתרת.
הורה שחושב, כי הנזק שבקיום המבחן בכיתה ו גדול כל ככך, הוא יכול לשלוח את בנו ליום שליפה ולא לכיתת מחוננים.
משעה שהורים שולחים את ילדם לכיתת מחוננים הם מקבלים על עצמם את נושא הבחינה בכיתה ו יחד עם כל ילדי ישראל. אם הם חושבים שבחינה היא סיטואציה חמורה וקשה עבור ילדם, אזי מוצע להם פתרון פשוט, לשלוח את ילדם ליום שליפה ולא לכיתת מחוננים.
ושוב ב-6 ערי המדינה בהם קיימת כיתת מחוננים קיים גם יום שליפה וההורים יכולים לבחור. אבל לא ההיפך.
בכל מדינת ישראל חוץ מ-6 ערים יש יום שליפה ונבצר מהורים לבחור כיתת מחוננים.
הכלל החדש לא יעמוד במבחן המציאות
יש עוד 4 שנים ועד אז יימצאו הפתרונות.
ממילא נפתחות כל הזמן עוד כיתות מחוננים. ככל שייפתחו מספיק כאלו בערים בהן יש היום כיתת מחוננים ביסודי, הבעיה תיפתר מעצמה כי כל מי שעבר את המבחן וירצה (וממש לא כולם רוצים) יוכל ללמוד במסגרת המועדפת עליו בלי סינון נוסף מעבר למבחן כפי שקורה היום.
 
המדיניות של משרד החינוך היא לא לפתוח כיתות מחוננים יותר!!!

הכלל החדש לא יעמוד במבחן המציאות
יש עוד 4 שנים ועד אז יימצאו הפתרונות.
ממילא נפתחות כל הזמן עוד כיתות מחוננים. ככל שייפתחו מספיק כאלו בערים בהן יש היום כיתת מחוננים ביסודי, הבעיה תיפתר מעצמה כי כל מי שעבר את המבחן וירצה (וממש לא כולם רוצים) יוכל ללמוד במסגרת המועדפת עליו בלי סינון נוסף מעבר למבחן כפי שקורה היום.
המדיניות של משרד החינוך היא לא לפתוח כיתות מחוננים יותר!!!
ולכן לא כל המחוננים יכולים ללמוד היכן שהם רוצים. מכיוון שמשרד החינוך מונע באופן אקטיבי מעיריות לפתוח כיתות מחוננים חדשות (למעט ב-6 ערים שכבר יש) אין למחוננים וגם לא יהיה מענה כיתתי.
 
וכידוע, משרד החינוך הוא גוף מאוד סטטי

המדיניות של משרד החינוך היא לא לפתוח כיתות מחוננים יותר!!!
ולכן לא כל המחוננים יכולים ללמוד היכן שהם רוצים. מכיוון שמשרד החינוך מונע באופן אקטיבי מעיריות לפתוח כיתות מחוננים חדשות (למעט ב-6 ערים שכבר יש) אין למחוננים וגם לא יהיה מענה כיתתי.
וכידוע, משרד החינוך הוא גוף מאוד סטטי
שהמדיניות שלו לא משתנה לעולם... כך שלעולם ועד תהיינה כיתות מחוננים אך ורק ב-6 הערים הנ"ל. אין מה לעשות - מדיניות היא מדיניות.
 

tomi32

New member
המענה לא שם

המדיניות של משרד החינוך היא לא לפתוח כיתות מחוננים יותר!!!
ולכן לא כל המחוננים יכולים ללמוד היכן שהם רוצים. מכיוון שמשרד החינוך מונע באופן אקטיבי מעיריות לפתוח כיתות מחוננים חדשות (למעט ב-6 ערים שכבר יש) אין למחוננים וגם לא יהיה מענה כיתתי.
המענה לא שם
כפי שכתבתי, אם ייפתחו מספיק כיתות בחטיבה אז הבעיה תיפתר או תפחת מאד כי העדיפות לילדי היסודי תהיה פחות רלוונטית כשכל מי שעבר את המבחן בכיתה ו' יוכל ללמוד בכיתת מחוננים אם ירצה בכך.
בחטיבות ביניים כן פותחים כיתות מחוננים חדשות בשנים האחרונות.
 
נכון. והם שמים את הדגש על מחוננות מאוד ספציפית

המענה לא שם
כפי שכתבתי, אם ייפתחו מספיק כיתות בחטיבה אז הבעיה תיפתר או תפחת מאד כי העדיפות לילדי היסודי תהיה פחות רלוונטית כשכל מי שעבר את המבחן בכיתה ו' יוכל ללמוד בכיתת מחוננים אם ירצה בכך.
בחטיבות ביניים כן פותחים כיתות מחוננים חדשות בשנים האחרונות.
נכון. והם שמים את הדגש על מחוננות מאוד ספציפית
אצלינו כל מי שהיה ביום שליפה לא עבר את המבחן. והיה להם קורס הכנה....
כי המבחנים שונים.
וכנראה המדיניות היא להעצים מחוננים ריאליים ולתת ימי שליפה בלבד למחוננויות בשאר התחומים, כך שמבחן בכיתה ו מאוד תואם למדיניות הזו.
יש הבדל ענק בין יום שליפה שנותן העשרה בלבד לבין כיתת מחוננים שמועשרים בתכנים נוספים אבל בשורה התחתונה טסים בחומר גם בשאר המקצועות.
 
אבל אם בכיתת המחוננים עצמה

נכון. והם שמים את הדגש על מחוננות מאוד ספציפית
אצלינו כל מי שהיה ביום שליפה לא עבר את המבחן. והיה להם קורס הכנה....
כי המבחנים שונים.
וכנראה המדיניות היא להעצים מחוננים ריאליים ולתת ימי שליפה בלבד למחוננויות בשאר התחומים, כך שמבחן בכיתה ו מאוד תואם למדיניות הזו.
יש הבדל ענק בין יום שליפה שנותן העשרה בלבד לבין כיתת מחוננים שמועשרים בתכנים נוספים אבל בשורה התחתונה טסים בחומר גם בשאר המקצועות.
אבל אם בכיתת המחוננים עצמה
שמים דגש על אותם מקצועות ריאליים, לא עדיף שילד שלא טוב (יחסית לכיתה) באותם מקצועות לא ייכנס לכיתה? מה זה יעזור לו להיכנס לכיתה שהוא צפוי לא להצליח בה? הילדים בכיתת מחוננים ביסודי שלא עומדים בקצב של הכיתה מסוננים החוצה ממילא (לרוב הם עוזבים במעבר לחטיבה או לתיכון), ומי שעובר את קרני נכנס לכיתה במקומם. ומי שלא מסונן החוצה ונשאר בכל זאת על אף שהוא לא מתאים לכיתה, לרוב חווה פגיעה בבטחון העצמי, וכו'. לילדים ביום שליפה, שלא הייתה הזדמנות לסנן אותם ביסודי עקב הביצועים (ושוב, כנראה גם התקבלו על סמך סף נמוך יותר של סאלד מאשר הילדים בכיתת המחוננים, ולכן ממילא יש רבים מדי מהם), עושים מבחן שבודק את ההתאמה שלהם לתכני הכיתה. אם היית אומרת שהמבחן לא מדויק, זה עניין אחר - אבל אם את אומרת שילדי השליפה ב-א-מ-ת לא ריאליים ולכן לא עברו את המבחן, לא נראה לך שעדיף להם שלא ייכנסו למסלול ששם דגש על ריאליות?
אגב, בכיתה שלי באמת היו ילדים שלאו דווקא התעניינו במקצועות ריאליים, אבל מאחר שבאמת הדגש הוא על מקצועות ריאליים, חלקם באמת פנו לקריירה במקצועות הריאליים, ולדעתי חבל - גם עבורם וגם עבור התחום שפספס אותם.
 
לא הבנתי את הנקודה שלך

אבל אם בכיתת המחוננים עצמה
שמים דגש על אותם מקצועות ריאליים, לא עדיף שילד שלא טוב (יחסית לכיתה) באותם מקצועות לא ייכנס לכיתה? מה זה יעזור לו להיכנס לכיתה שהוא צפוי לא להצליח בה? הילדים בכיתת מחוננים ביסודי שלא עומדים בקצב של הכיתה מסוננים החוצה ממילא (לרוב הם עוזבים במעבר לחטיבה או לתיכון), ומי שעובר את קרני נכנס לכיתה במקומם. ומי שלא מסונן החוצה ונשאר בכל זאת על אף שהוא לא מתאים לכיתה, לרוב חווה פגיעה בבטחון העצמי, וכו'. לילדים ביום שליפה, שלא הייתה הזדמנות לסנן אותם ביסודי עקב הביצועים (ושוב, כנראה גם התקבלו על סמך סף נמוך יותר של סאלד מאשר הילדים בכיתת המחוננים, ולכן ממילא יש רבים מדי מהם), עושים מבחן שבודק את ההתאמה שלהם לתכני הכיתה. אם היית אומרת שהמבחן לא מדויק, זה עניין אחר - אבל אם את אומרת שילדי השליפה ב-א-מ-ת לא ריאליים ולכן לא עברו את המבחן, לא נראה לך שעדיף להם שלא ייכנסו למסלול ששם דגש על ריאליות?
אגב, בכיתה שלי באמת היו ילדים שלאו דווקא התעניינו במקצועות ריאליים, אבל מאחר שבאמת הדגש הוא על מקצועות ריאליים, חלקם באמת פנו לקריירה במקצועות הריאליים, ולדעתי חבל - גם עבורם וגם עבור התחום שפספס אותם.
לא הבנתי את הנקודה שלך
ביסודי המבחן לא מתיימר לסנן את הריאלים והכיתות עצמן לא עם דגש כזה.
אם מטרת משרד החינוך היא להפוך את כיתות המחוננים בחטיבה לכיתות עם דגש ריאלי, זו פשוט מסגרת אחרת ולכן הרצף לא הגיוני ונדרש מבחן.
השאלה היא איך מגדירים בכלל מחוננות....
ונראה שמדינת ישראל לא ממש סגורה על עצמה בעניין.
ילד שהמחוננות שלו היא בעיקר אומנותית, ספרותית, מוסיקלית ככל הנראה יהנה מאוד בכיתת מחוננות ביסודי ויסבול מאוד בכיתת מחוננות בחטיבה.
 
והיות והמקומות מאוד מוגבלים

לא הבנתי את הנקודה שלך
ביסודי המבחן לא מתיימר לסנן את הריאלים והכיתות עצמן לא עם דגש כזה.
אם מטרת משרד החינוך היא להפוך את כיתות המחוננים בחטיבה לכיתות עם דגש ריאלי, זו פשוט מסגרת אחרת ולכן הרצף לא הגיוני ונדרש מבחן.
השאלה היא איך מגדירים בכלל מחוננות....
ונראה שמדינת ישראל לא ממש סגורה על עצמה בעניין.
ילד שהמחוננות שלו היא בעיקר אומנותית, ספרותית, מוסיקלית ככל הנראה יהנה מאוד בכיתת מחוננות ביסודי ויסבול מאוד בכיתת מחוננות בחטיבה.
והיות והמקומות מאוד מוגבלים
והם כן מוגבלים בחטיבה! לא לכל העוברים יש מקום- נערך מבחן נוסף.
השאלה פה היא שאלת טרמינולוגיה.
עושים מבחן וחותכים ממנו את האחוזון העליון. אבל מה המבחן הזה בודק בכלל?
האם ילד שההתפתחות הורבאלית שלו מעולה בגיל שבע - הוא מחונן?
האם ילד שיש לו תפיסה חזותית וכמותית יוצאת דופן אבל לא נתקל מימיו במילה ״ חנווני״ - הוא לא מחונן?
באותה מידה אפשר להתחיל כיתות מחוננים מהגן ולאתר את הילדים עם ההתפתחות המוטורית המוקדמת - כי זה סוג של הוכחה להתפתחות מוחית מסויימת, לא?
המדינה לא מאתרת מחונני על וזה פשוט חבל. כי אילו ילדים מאוד נדירים ומאוד נזקקים ( אני מניחה שמי שכתבה פה קודם היא אם לילדה כזו) והם מחוננים בכל תחום.
 
שוב, כנראה יש הבדל

לא הבנתי את הנקודה שלך
ביסודי המבחן לא מתיימר לסנן את הריאלים והכיתות עצמן לא עם דגש כזה.
אם מטרת משרד החינוך היא להפוך את כיתות המחוננים בחטיבה לכיתות עם דגש ריאלי, זו פשוט מסגרת אחרת ולכן הרצף לא הגיוני ונדרש מבחן.
השאלה היא איך מגדירים בכלל מחוננות....
ונראה שמדינת ישראל לא ממש סגורה על עצמה בעניין.
ילד שהמחוננות שלו היא בעיקר אומנותית, ספרותית, מוסיקלית ככל הנראה יהנה מאוד בכיתת מחוננות ביסודי ויסבול מאוד בכיתת מחוננות בחטיבה.
שוב, כנראה יש הבדל
בין הרכב כיתת המחוננים ליום השליפה מלכתחילה (למשל חתך לקבלה שונה). אני לא יודעת איך בודקים את הבחינה ואיך מסננים את הילדים לכיתת המחוננים (יכול להיות שמסתכלים גם על תתי מבחנים אחרת מאשר ביום שליפה).
בכל אופן, מה שאני כן יודעת זה שהדגש על ריאליות קיים מההתחלה, בין אם במכוון ובין אם לא, ורוב הלא ריאליים נושרים - בעיקר במעבר לחטיבה ולתיכון - בלי לעשות מבחן חוזר.
לפחות בזמני לא היה משהו מיוחד בתחומי האמנויות בכיתה - אולי היום זה אחרת. הלימודים היו עיוניים - לא אמנות ולא מוסיקה.
לגבי קרני מול סאלד, יכול להיות שביסודי קשה יותר לבצע את החתך של הריאליות, כשהילדים יודעים מעט, ובכניסה לחטיבה קל יותר למקד את המבחן. בכל מקרה למי שלא ריאלי (או גם ריאלי וגם דברים אחרים) כנראה לא מומלץ להיכנס לכיתת המחוננים באופן כללי, כי סביר שהחוויה שלו תהיה או של נשירה או של הישארות ופגיעה בבטחון העצמי.
 

tomi32

New member
מערכת החינוך לא מלמדת אמנות ומוסיקה

שוב, כנראה יש הבדל
בין הרכב כיתת המחוננים ליום השליפה מלכתחילה (למשל חתך לקבלה שונה). אני לא יודעת איך בודקים את הבחינה ואיך מסננים את הילדים לכיתת המחוננים (יכול להיות שמסתכלים גם על תתי מבחנים אחרת מאשר ביום שליפה).
בכל אופן, מה שאני כן יודעת זה שהדגש על ריאליות קיים מההתחלה, בין אם במכוון ובין אם לא, ורוב הלא ריאליים נושרים - בעיקר במעבר לחטיבה ולתיכון - בלי לעשות מבחן חוזר.
לפחות בזמני לא היה משהו מיוחד בתחומי האמנויות בכיתה - אולי היום זה אחרת. הלימודים היו עיוניים - לא אמנות ולא מוסיקה.
לגבי קרני מול סאלד, יכול להיות שביסודי קשה יותר לבצע את החתך של הריאליות, כשהילדים יודעים מעט, ובכניסה לחטיבה קל יותר למקד את המבחן. בכל מקרה למי שלא ריאלי (או גם ריאלי וגם דברים אחרים) כנראה לא מומלץ להיכנס לכיתת המחוננים באופן כללי, כי סביר שהחוויה שלו תהיה או של נשירה או של הישארות ופגיעה בבטחון העצמי.
מערכת החינוך לא מלמדת אמנות ומוסיקה
מי שמחונן בתחומים האלו נזקק לחינוך פרטי בכל מקרה.
אני מסכים איתך שמי שלא ריאלי, חבל שייכנס לכיתת המחוננים כי סביר שתהיה לו חוויה שלילית.
השאלה מה קל יותר לאבחן בכל גיל מעניינת ואולי יש מישהו בקהל שגם יודע את התשובות. האינטואיציה שלי דווקא הפוכה משלך - פערים בתפישה מתמטית קל לאתר בכל גיל כי לא צריך ניסיון חיים בשביל להגיע לרמה מאד גבוהה. דווקא במדעי החברה ובתחומים ההומניים ילד צעיר מוכשר ככל שיהיה לא יכול להבין נושאים מסויימים לעומק, ולכן הבחינה בגיל צעיר מתמקדת בשטויות של אוצר מילים וכד'.
 
יש בתי ספר לאמנות.

מערכת החינוך לא מלמדת אמנות ומוסיקה
מי שמחונן בתחומים האלו נזקק לחינוך פרטי בכל מקרה.
אני מסכים איתך שמי שלא ריאלי, חבל שייכנס לכיתת המחוננים כי סביר שתהיה לו חוויה שלילית.
השאלה מה קל יותר לאבחן בכל גיל מעניינת ואולי יש מישהו בקהל שגם יודע את התשובות. האינטואיציה שלי דווקא הפוכה משלך - פערים בתפישה מתמטית קל לאתר בכל גיל כי לא צריך ניסיון חיים בשביל להגיע לרמה מאד גבוהה. דווקא במדעי החברה ובתחומים ההומניים ילד צעיר מוכשר ככל שיהיה לא יכול להבין נושאים מסויימים לעומק, ולכן הבחינה בגיל צעיר מתמקדת בשטויות של אוצר מילים וכד'.
יש בתי ספר לאמנות.
בבית הספר היסודי (הציבורי לגמרי) של הבנות שלי יש תכנית מיוחדת לילדים שמצטיינים באמנות (הגדולה שלי פספסה את הכניסה אליה, אבל השנייה נמצאת בה). בחטיבה של הבת שלי בין שיעורי ההעשרה (שהם בחירה) יש אמנות. וזה מעבר לכך שיש שיעורי אמנות פלסטית באופן כללי בבית הספר, ולפעמים שיעורי מוסיקה (ביסודי אצלנו יש תכנית מיוחדת ב-ב' שלומדים בה כינור בקבוצה. שוב, השנייה היא זאת שהשתתפה בתכנית והגדולה פספסה - והשנייה עדיין לומדת כינור, אבל עכשיו באמת באופן פרטי כי התכנית בבית הספר הסתיימה). זה לא שאין כלום בתחומים האלה. אבל בכיתת מחוננים הדגש הוא באמת על החלק העיוני ולא על אמנות.
לגבי תפיסה מתמטית מה שאתה כותב הוא קצת לא סביר, כי דווקא במתמטיקה דברים נבנים נדבך על נדבך, והתפיסה (והיכולת לבדוק אותה) לא בלתי תלויה בידע ובהבנה שרכשת עד כה. בתחומים ההומניים נדרשת השפה, כמובן, אבל לא נדרש בסיס גדול של ידע כדי ללמוד ידע חדש. אם בגיל צעיר מה שיבדיל בין הילדים הוא דברים כמו כמה פאזלים הם הרכיבו, כמה לגו הם בנו, כמה העשרה הם קיבלו מההורים, וכו', בכיתה ו' אפשר לבחון הבנה מתמטית פרופר על סמך בסיס שכולם כבר קיבלו בבית הספר (שלא בלתי תלויה גם בדברים הנ"ל, כמובן). אני לא יודעת מה בדיוק בודקים בבחינה של סאלד, אבל המילה "שברים" נזרקה לחלל האוויר. מה שמבדיל בין ילד שיודע שברים וילד שלא יודע שברים זו ממש לא תפיסה מתמטית - הוא צריך היה ללמוד איכשהו את השמות / הסימונים של השברים, שלא לימדו בבית הספר. זה לא שבודקים אם הוא המציא אותם. ובמובן הזה אין הבדל בין לדעת מה זה שליש לבין לדעת מה זה רקיע, נניח, ושניהם לא משקפים יכולת פרופר, אלא דברים כמו החומרים שיש בבית, ההשקעה של ההורים, וכו'.
 

tomi32

New member
בתי ספר לאומנות

יש בתי ספר לאמנות.
בבית הספר היסודי (הציבורי לגמרי) של הבנות שלי יש תכנית מיוחדת לילדים שמצטיינים באמנות (הגדולה שלי פספסה את הכניסה אליה, אבל השנייה נמצאת בה). בחטיבה של הבת שלי בין שיעורי ההעשרה (שהם בחירה) יש אמנות. וזה מעבר לכך שיש שיעורי אמנות פלסטית באופן כללי בבית הספר, ולפעמים שיעורי מוסיקה (ביסודי אצלנו יש תכנית מיוחדת ב-ב' שלומדים בה כינור בקבוצה. שוב, השנייה היא זאת שהשתתפה בתכנית והגדולה פספסה - והשנייה עדיין לומדת כינור, אבל עכשיו באמת באופן פרטי כי התכנית בבית הספר הסתיימה). זה לא שאין כלום בתחומים האלה. אבל בכיתת מחוננים הדגש הוא באמת על החלק העיוני ולא על אמנות.
לגבי תפיסה מתמטית מה שאתה כותב הוא קצת לא סביר, כי דווקא במתמטיקה דברים נבנים נדבך על נדבך, והתפיסה (והיכולת לבדוק אותה) לא בלתי תלויה בידע ובהבנה שרכשת עד כה. בתחומים ההומניים נדרשת השפה, כמובן, אבל לא נדרש בסיס גדול של ידע כדי ללמוד ידע חדש. אם בגיל צעיר מה שיבדיל בין הילדים הוא דברים כמו כמה פאזלים הם הרכיבו, כמה לגו הם בנו, כמה העשרה הם קיבלו מההורים, וכו', בכיתה ו' אפשר לבחון הבנה מתמטית פרופר על סמך בסיס שכולם כבר קיבלו בבית הספר (שלא בלתי תלויה גם בדברים הנ"ל, כמובן). אני לא יודעת מה בדיוק בודקים בבחינה של סאלד, אבל המילה "שברים" נזרקה לחלל האוויר. מה שמבדיל בין ילד שיודע שברים וילד שלא יודע שברים זו ממש לא תפיסה מתמטית - הוא צריך היה ללמוד איכשהו את השמות / הסימונים של השברים, שלא לימדו בבית הספר. זה לא שבודקים אם הוא המציא אותם. ובמובן הזה אין הבדל בין לדעת מה זה שליש לבין לדעת מה זה רקיע, נניח, ושניהם לא משקפים יכולת פרופר, אלא דברים כמו החומרים שיש בבית, ההשקעה של ההורים, וכו'.
בתי ספר לאומנות
לא ידעתי שקיימים כאלו במערכת הציבורית החינמית. מעניין כמה כאלו יש.
שיעורי מוסיקה, כשיש אותם, שרים בהם שירים. הם לא מפתחים מחוננות מוסיקלית בשום צורה. גם אצלנו יש אומנות ומוסיקה בחטיבה, אבל כתוספת בתשלום.
לגבי מתמטיקה, אני לא רואה בעיה לבדוק תפיסה בכל גיל, והפערים בין ילדים כבר בגיל צעיר ממש עצומים. אני לא בטוח באיזה רמה הבן שלי הכיר שברים לפני מבחן המחוננים .(לדעתי ידע מה זה שליש ורבע וכד', אבל לא ידע לחבר שברים), אבל הבין מצויין (לגילו) נושאים בלוגיקה מתמטית, תורת הקבוצות וכיוצ"ב.
 
כמו שציינתי, אצלנו לומדים לנגן על כלי (כינור או צ'לו),

בתי ספר לאומנות
לא ידעתי שקיימים כאלו במערכת הציבורית החינמית. מעניין כמה כאלו יש.
שיעורי מוסיקה, כשיש אותם, שרים בהם שירים. הם לא מפתחים מחוננות מוסיקלית בשום צורה. גם אצלנו יש אומנות ומוסיקה בחטיבה, אבל כתוספת בתשלום.
לגבי מתמטיקה, אני לא רואה בעיה לבדוק תפיסה בכל גיל, והפערים בין ילדים כבר בגיל צעיר ממש עצומים. אני לא בטוח באיזה רמה הבן שלי הכיר שברים לפני מבחן המחוננים .(לדעתי ידע מה זה שליש ורבע וכד', אבל לא ידע לחבר שברים), אבל הבין מצויין (לגילו) נושאים בלוגיקה מתמטית, תורת הקבוצות וכיוצ"ב.
כמו שציינתי, אצלנו לומדים לנגן על כלי (כינור או צ'לו),
וגם בבית הספר השכונתי השני שלנו זה כך (שם יש מבחר אחר של כלים לבחור מביניהם. הילד השכן לומד חצוצרה).

העובדה שהילד שלך הבין נושאים בלוגיקה מתמטית ותורת הקבוצות אומרת שמישהו דיבר איתו/נתן לו חומרים על נושאים בלוגיקה מתמטית ותורת הקבוצות. איך אפשר להשוות בינו לבין למי שלא נתנו לו חומרים כאלה? אתה חושב שאפשר להכניס שאלות בתחום לבחינת מחוננים? ואיך אתה יודע שלא כל הילדים מבינים מצויין נושאים בלוגיקה מתמטית ותורת הקבוצות בגילו? אני בכלל לא מבינה את האמירה שהוא הבין את זה מצוין לגילו - איך אתה יכול להשוות אותו לאחרים בגילו?
 

tomi32

New member
אשריכם

כמו שציינתי, אצלנו לומדים לנגן על כלי (כינור או צ'לו),
וגם בבית הספר השכונתי השני שלנו זה כך (שם יש מבחר אחר של כלים לבחור מביניהם. הילד השכן לומד חצוצרה).

העובדה שהילד שלך הבין נושאים בלוגיקה מתמטית ותורת הקבוצות אומרת שמישהו דיבר איתו/נתן לו חומרים על נושאים בלוגיקה מתמטית ותורת הקבוצות. איך אפשר להשוות בינו לבין למי שלא נתנו לו חומרים כאלה? אתה חושב שאפשר להכניס שאלות בתחום לבחינת מחוננים? ואיך אתה יודע שלא כל הילדים מבינים מצויין נושאים בלוגיקה מתמטית ותורת הקבוצות בגילו? אני בכלל לא מבינה את האמירה שהוא הבין את זה מצוין לגילו - איך אתה יכול להשוות אותו לאחרים בגילו?
אשריכם
אצלנו לימודי הנגינה במחיר כפול מכל חוג.
לגבי איזה שאלות אפשר להכניס לכל מבחן, קטונתי. אני ממש לא מומחה לכתיבת מבחנים אבל כן הכרתי כמה ילדים בגיל 6 וחלקם שלטו פחות בתורת הקבוצות ובלוגיקה מתמטית באותו גיל.
אני לא רואה שום בעיה לתת שאלות עם פסוקים של "או" "וגם" , למשל, ברמה שמתאימה לגיל הנבחן. לא צריך "לדבר איתו" כדי שהנבחן יבין את השאלות וילד עם תפישה טובה של "נתנו לו חומרים" יוכל להצליח יפה, להבדיל מילד שלא יודע מה זה שליש ושואלים אותו על שברים.
אם את מדברת על הפער בין מי שהכינו אותו למי שלא, זה נושא אחר והוא קיים בכל סוג מבחן. הנושא כאן הוא אם אפשר לבדוק בגיל צעיר תפיסה מתמטית ובעיני בהחלט כן.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה