ההשוואה למזג האוויר
אנו עומדים בפני מזג האוויר בבעייה דומה לבעיית המוח.
מכיון שיש כל כך הרבה מולקולות שיוצרות את זרם האוויר, לאדם זה ניראה כתוצאה כאוטית שלא ניתנת להבנה לוגית, העומדת מעל להיגיון האנושי.
הרבנים אמרו שזו תוצאה אלוהית, ניתן להשפיע עליה בעזרת תפילה, והם אפילו טסו גבוה בהליקופטרים כדי להתקרב למקום שעליו הם אמורים להשפיע בתפילתם.
הפיזיקאים אמרו שאנו מכירים היטב את האינטראקציה בין כל 2 מולקולות באוויר, ולכן התוצאה הסופית כבר מוכתבת מראש ע"י אותן ראקציות פיזיקליות, אך מחמת הכמות האדירה של המולקולות, אין לנו כיום מחשבים עם כזה כוח עיבוד כדי לנבא תוצאות מדויקות.
המתח בין הכמות לידע המדויק
לא רק במוח האדם, אפילו בדבר פשוט כמו מזג האוויר, הבעייה העקרונית אינו הידע, אלא כוח העיבוד.
כדי להבין עד כמה הכמות מהווה אתגר אדיר, מספיק להסתכל על משחק שח.
בסך הכל 18 כלים, בסך הכל 64 משבצות, בסך הכל לכל כלי יש מספר קטן של יכולות לזוז.
אז מה כבר הבעייה לחשב בדיוק איך מתפתח כל משחק, ולאפשר לנצח בבטחון כל משחק?
מתברר שעל אף המחשבים האדירים ביותר שיש לנו, הבעייה עדיין לא פתירה.
תארו לעצמכם איך זה במיליונים על מיליונים של כלים? על לוח שחמט בגודל כדה"א?
אז מה עושים?
מחפשים טכניקות לא מדויקות, העובדות על מצבור גדול של דברים, כדי להגיע לתוצאות, לא מדויקות, אך טובות יותר מלא כלום.
זה מה שעושה תורת חיזוי מזג האוויר, תורת הפסיכולוגיה, תורת הבנייה, תורת החומרים...
אלו תורות שלא מבוססות על הידע המדויק הפרטני שיש לנו (תורת החלקיקים ותורת הקוואנטים), אלא בונות מודלים פחות מדויקים, אך בעלי יכולת עיבוד.
זה נכון שבחזית הידע הפיזיקלי אנו מנסים לגלות התנהגות של עוד ועוד חוקים, אך זו חזית הידע התאורטי.
בידע המעשי הבעייה העיקרית שלנו זה כוח העיבוד והחישוב, איך לחשב בגופים בעלי גודל יומיומי, את החוקים שאותם אנו יודעים במדויק.
זה מה שקורה בתחזית מזג האוויר, זה מה שקורה בחקר המוח,
עם הזמן התוצאות כל הזמן משתפרות, אך יכולת העיבוד הסופית עדיין רחוקה מרחק עשרות שנים מאיתנו.