הצקות של ילדה בכיתה א

הם יכולים להיות מופרדים ממנו גם בתוך בית הספר.

אפילו הבת שלי, שכל חטאה היה שהיא לא עבדה בכיתה, בילתה ימים בחדר סגנית המנהל או ליד המזכירה, מופרדת משאר הילדים, גם בלי להוות סכנה לאף אחד.
 

פריZמה

New member
אני תוהה אם קראת או אם נכתבו בכלל

מאמרים על אותם ילדים שהתעללו בהם - נפשית או פיזית.
מה קרה איתם הלאה. איזה הפרעות נפשיות או מחלות גופניות כתוצאה מסטרס מצטבר הם פיתחו בנערותם ובבגרותם, עד כמה נפגע פוטנציאל ההשתכרות ותרומתם לחברה.
נראה לי שמחקר כזה יעדיף את כל הנזקים הפוטנציאליים שעשויים להגרם לילדים מפגעים ע״י הרחקתם מקורבנותיהם. ן
 
ושוב, אני לא טוענת שצריך לאפשר לילדים

המתעללים להתעלל כרצונם בילדי בית הספר. ממש לא. אני טוענת שאפשר לפתור את העניין בתוך בית הספר, ושלהרחיק אותם עלול לגרום לנזק גדול לא פחות לאותם ילדי בית ספר כשייצאו מבית הספר וייתקלו באדם שכזה שהיום הוא עבריין אלים וכו', מה שאפשר היה להימנע ממנו עם טיפול נכון בילד האלים במסגרת בית הספר.
 
אגב, זה באמת הבדל בין מה שקורה היום

לבין מה שקרה בילדותי. כשאני הייתי בגיל בית ספר, ילדים לא היו מכים זה את זה בתוך בית הספר (לפחות לא כשאני ראיתי), אלא אחר הצהריים בשכונה - היום הם מכים זה את זה אפילו לעיני המורה (ואת זה כן ראיתי...). נשאלת השאלה מה ההבדל בין אז לבין היום, ולמה היום ילדים כן מכים זה את זה בתוך בית הספר. רוב הסיכויים שזה באמת היה קשור לאופן התגובה של המורים ושל בית הספר. ואולי היום, כשחלק גדול מהילדים מסתגר בבית רוב הזמן ולא נמצא בחוץ (ולא משנאת המן, אלא מאהבת אקס בוקס), הם גם לא יחטפו מכות מהילדים האלימים אחרי הצהריים. בזמני להרחיק אותם לבית ספר אחר לא היה עוזר לילדים שהיו שכנים שלהם להימנע מהמכות שלהם ממילא - כי הם חטפו את המכות בשכונה ממילא...
 

שרי 55510

New member
אני מצאתי פיתרון מהיר נגד הילדים שמציקים בביה"ס,,

אמא יקרה,
לנו קרה מקרה כזה בביה"ס,שכלל גם מכות וסימנים בידיים ובגוף,וזה קרה מידי יום ביומו,
כאשר הבן שלי היה בכיתה א ' .
שהבנתי שיש פה מקרה של הצקה יומיומית,לאחר 3 ימים כאלה,החלטתי לעשות מעשה:
ביקשתי מהבן שלי ,להזמין את הילד המכה אלינו הביתה ,מיד לאחר הלימודים,
שיגיע אלינו מביה"ס לארוחת צהריים,ואכן כך היה:
הבן שלי והילד המציק הגיעו לארוחת -צהריים,ישבנו ביחד שלושתנו.(אני ,הבן ,והילד המציק,וביקשתי מהילד האורח שיספר לי על עצמו ,על מגוריו,משפחתו,על הוריו ועל האחים שלו,ותוך כדי שיחה הוא סיפר על המון מצוקות וקשיים שיש לו בבית.
לאחר מכן הגענו לשוחח על ההתייחסות שלו לילדים בכיתה ,
שאלתי אותו מי החברים שלו ,מי מציק ,לו ולמי הוא מציק,
בשיחה הזו התחזקו הקשרים שלו עם הבן שלי,והוא הבטיח להיות חבר טוב ,
ולשמור שאף אחד לא יציק יותר לבן שלי.
הוא היה מאוד פתוח בשיחה ,וזאת, מכיוון שלא גרמתי לו לחוש אשם,
לא שפטתי את התנהגותו ,רק חיברתי את הקשר שלו לכיוונים טובים,
שאלתי אותו איזה משחקים מעניינים אותו לשחק בהפסקה,והוא אמר שכדורגל,
אז שלחתי את הבן שלי למחרת עם כדורגל,והם הקימו קבוצה ,
ובאופן זה הילד המציק הפך לחבר למשחק,עם עוד ילדים .
ומאותו יום,כול הנושא של האלימות נרגע.
מנסיוני ,אני ממליצה לילדה המציקה לבת שלך,שתוזמן לביקור אצליכם ,
ובאופן זה תתחבר עם הבת שלך,ואז הכול יתהפך, והכול יעשה טוב יותר.
חייבים לעשות משהו יעיל,בכדי להפוך את הלימון -ללימונדה.
כשהגישה תהיה חיובית, בלי האשמות ובלי כעס, אלא מתוך הבנה ,ואז זה ממש מצליח.
שווה גם לך לנסות.
ושיהיה לך בהצלחה.
 

birty

New member
ניסיתי

שרי,
תודה רבה על תגובתך!

יצא המקרה ואירחתי את הילדה המציקה בביתי ל"משפחה מארחת" עם עוד שלושה ילדים מהכיתה, לפני שההצקות התחילו וככה היכרתי אותה לראשונה.
הילדה כמעט הרסה את הפעילות והיה לי מאוד קשה. היא התפרצה לדבריי ולילדי ילדים אחרים, קפצה על רהיטים ונגעה ו"חיבקה" ילדים אחרים ובמיוחד את הבת שלי.

היה לי מאוד קשה והגרוע מכל שעד שלא נאלצתי לפני כל הילדים לאיים על סילוקה המיידי לאלתר היא לא הפסיקה וגם אז היא כל הזמן דרשה אוכל שלא היה על השולחן, פעילות שלא תוכננה ועוד.

אני לא רואה את עצמי מזמינה אותה לביתי שוב. ממה שראיתי באירוע אחר שקרה איתה - היא עוד עלולה לשקר ולהמציא דברים אם יהיה לה נוח.
 

נהורית1

New member
עצה פשוטה.

אולי תבקשי מתלמידה מכיתה גבוהה יותר להשגיח על הבת בהפסקות. ככה הילדה המציקה אולי תלמד להתרחק מביתך אם תדע שיש עליה שמירה אקטיבית. והכוונה שהשמרטפית תרחיק בכח את הילדה המציקה. כמובן שתצטרכי לתת לשמרטפית איזשהו תגמול. אולי כסף או מתנה אחרת. בפרק זמן של לפחות כחודש, עד שהילדה המציקה תלמד לא להתקרב לביתך.
 

birty

New member
זה לא יעזור לגמרי כי זה קורה גם בכיתה במהלך שיעור

אחרי שתחקרתי את הבת שלי הבנתי שהיא ממש לא היחידה שסובלת מהילדה המציקה ונראה שיש ילדים שסובלים ממנה הרבה יותר מהבת שלי.

הילדה המציקה - מסתובבת בזמן שיעור לאחור ולוקחת דברים מהקלמר לילדים מסביבה, מפטפטת וצועקת בזמן שיעור, מסתובבת בין התלמידים (לפעמים המורה לא שמה לב) ועוד.

משיחה עם המורה למדתי שהילדה המציקה דווקא מאוד אוהבת את הבת שלי ו"מתחברת" איתה בצורה כזו.
עכשיו, לאחר מספר שיחות עם המורה, שהעבירה את הבת שלי מקום (פעם נוספת) - לצד השני של הכיתה היא סובלת פחות מהילדה המציקה (אבל, מישהו אחר עכשיו יושב מאחורי או ליד הילדה המציקה?!).
בהפסקות ביקשתי מבני הגדול לשים לב מה קורה עם אחותו ולדווח לי (אבל מה קורה למי שאין אחים גדולים?!).

כמובן שתדרכתי את הבת שלי (בפעם המי יודע כמה) שההתנהגות של הילדה המציקה היא פוגענית (בתי צעירה מאוד ודי מבולבלת מההתנהגות הזו, החשש המוצדק שלי היה שהיא תחקה התנהגות דומה). דרשתי ממנה שבמידה ואינה מצליחה להתמודד עם הילדה (הסברתי שיש מקרים בהם עדיף להבליג ולהתעלם) - שתפנה מיד (או כשמתאפשר) למורה תורנית בחצר או לסייעת. נראה שזה עוזר כי היום למשל ככה השיבו לה את החפצים שלה.

מיותר לציין שלבי מאוד לא שקט. ברור לי שמדובר ביריית פתיחה לטרור שמחכה לנו בהמשך. החשש הגדול שלי הוא מ"עלילות" ואלימות שאינה פיזית. ממה שראיתי במו עיניי - מדובר בילדה תחמנית ובוגרת הרבה יותר מהבת שלי שלא מתייחסת לסמכות (לא של מורים ולא של הורים אחרים)!
 
הורים אחרים הם לא סמכות.

ובאופן כללי אין הרבה קשר בין ציות לסמכות לבין התנהגות גרועה. ילדים שמתנהגים יפה זה לזה לא עושים את זה בגלל סמכות, לרוב, אלא כי הם מבינים שכך טוב ונעים להתנהג זה לזה. אם מה שגורם להם להתנהג יפה זה לזה זו סמכות, אז כשהסמכות לא שם המצב עלול להיות רע ממש. הבעייה של הילדה הזאת היא לא אם היא כן או לא מצייתת לסמכות, אלא איך היא מתנהגת לילדים אחרים.
כמובן, אם הילדים לא מתנהגים יפה זה לזה, אפשר להשתמש בסמכות (למשל, של ההורים) כדי לעזור להם להבין איך להתנהג יפה זה לזה (או במקרה הצר יותר באמת לכפות עליהם להתנהג יפה בנוכחות הסמכות) - אבל בסופו של דבר לא הסמכות והפחד ממנה אמורים להניע את אופן הפעולה שלהם.
 
אל תפסיקו להתלונן

דברי עם הורים אחרים.

שבכל יום כשהילדה לוקחת למישהו משהו מהקלמר - ההורים שלו ירימו טלפון למחנכת ולמנהלת. ״הילד שלי לא מוגן בבית הספר. אני לא מוכן לשלוח את הילד שלי לבית ספר כשגונבים לו בו דברים״. ״זה בלתי אפשרי ללמוד כשיש ילדה שמטיילת בכיתה. ״.

אחרי כמה טלפונים, למחנכת ייגמרו הילדים שאפשר להעביר אליהם את הילדה...

ואז אולי בית הספר יצליח לגרום להורים שלה להבין שהיא צריכה עזרה. עצוב על הילדה, אבל אי אפשר שזה יהיה על חשבון הילדים שלכם.

יש אצלכם כיתה קטנה? זה פתרון אפשרי לילדים כאלה, שצריכים השגחה צמודה.
 

פריZמה

New member
מניסיוני-

1. לטרטר למערכת ברמה הקיצונית. תייצרי רעש רקע ברמה בלתי נסבלת ככה שהם יעדיפו להתעמת עם הגורילות
2. התארגנות. או בנימה מכובסת פחות - הסתה. שעוד ועוד הורים יתלוננו וייצרו רעש כמו שלך. קבוצות וואטסאפ ייעודיות, פגישות מסביב לשעון עם המורה/ יועצת/ מנהלת/ פיקוח
3 ללמד את הילדה שלך להחזיר. אלא אם היא באמת פציפיסטית בנישמתה - פשוט ללכת איתה מכות בבית כתרגול. שלא תפחד מהצל של עצמה.
4 ולזכור שאת צודקת. פשוט צודקת. הרי אם זו היתה ילדת שילוב מסכנה - היתה לה סייעת. אין לה. היא סתם בריונית וגם את לא היית מסכימה ללכת כל יום למקום בו מתעללים בך, אז למה את לא והאפרוח שלך כן?

בהצלחה
 

birty

New member
עצוב

אבל ממה שראיתי עד עכשיו בשטח נראה שזה באמת הדבר היחיד שעזר בפועל!

הבעיה שחלק מהדברים האלה יוצרים בעיות חדשות.

מה גם, שאם ככה מתנהגים בכיתה א, אז מה מצפה לנו בחטיבה?!
לא פלא שילדים לא משתפים את ההורים שלהם, עד שלא חוויתי על בשרי (אישה בוגרת) את ההתנהגות של הבת 7 הזו - ממש לא האמנתי שילדים צעירים יכולים להיות כל כך חסרי שליטה וחסרי מודעות לסביבה (למזלי היו הורים נוספים שהיו עדים להתנהגות שלה, אחרת לא היו מאמינים לי).

פגשתי ילדים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות קשות, אבל בהתנהגות של הילדה הזו (כשהתארחה אצלנו עם שאר הילדים) היה משהו חריף הרבה יותר, מעין התרסה כזו (היא כל הזמן חיפשה איפה הגבול והפסיקה רק כשהאמינה שתסולק). במקרה אחר (באותו אירוח) היא דרשה ממתק ספציפי ופתחה לי את הארונות במטבח לוודא שאין לי. כלומר נדרשת כאן אכיפת גבולות תמידית, אבל במצב הנתון (כיתה רגילה) מי שנדרש לעשות את זה הם ילדים והוריהם שמגלים את חומרת הבעיה רק בדיעבד.

בשבילי זה היה ממש סבל להיות בסביבת ילדה כזו... ומה ילד אמור ללמוד מזה? שזה בסדר? שלאף אחד לא איכפת? שאולי כדאי להתנהג ככה?
 

פריZמה

New member
אני חושבת שהחשש שילדתך תתנהג כמותה

הוא האחרון בדאגותיך
את יכולה לשקף כמובן שזו התנהגות לא נורמטיבית שלא מקובלת עליך, לא נעימה לסביבה ובסופו של יום גם תפגע בילדה עצמה שמתנהגת כך.
בדיוק משיקולי ״ מה יהיה מאוחר יותר״ אני כן לימדתי להחזיר בתקיפות בכיתות הנמוכות כדי למגר את האינטראקציה בגיל צעיר ולא להזדקק לאלימות בגלאים מבוגרים יותר, ובינתיים זה הוכיח את עצמו. עם הבן שלי לא מתעסקים, כבר מכיתה א. ילדים אחרים, שלא החזירו מכות מסיבות כאלה ואחרות ( חוסר יכולת פיזית או מנטאלית, התנגדות ההורים) מתמודדים מול אלימות בלתי פוסקת וזה מגיע למכות בגיל החטיבה שזה פשוט מפחיד.
וכן, לאף אחד לא אכפת.
 

birty

New member
לא על כל דבר אפשר להחזיר

מה עם השפלות מילוליות? חרמות? לעג קיצוני?
את מציעה שאלמד את הבת שלי להתארגן ולעשות את זה כאמצעי ענישה? אבל אחר כך היא תתוייג כבעייתית.

כבר קיבלתי תשובות ש"בנות הן רעות וביצ'יות יותר מהבנים" וש"אין הרבה מה לעשות עם זה", תשובה שממש עצבנה אותי. מקבלים את זה כמצב נתון ושהילדים יפתרו לבד.

איך הם בדיוק אמורים לפתור את זה?
הם מסתכלים בטלוויזיה, שמשקפת מציאות קיצונית הרבה יותר ועושים מה שרואים. עד שלפעמים מישהו מתעורר ונזכר להעניש לא בהכרח את הילד האשם!
 
ממי קיבלת את התשובות האלה? מבית הספר?

אם כן, תגידי לי איפה הוא ואני אבוא להפוך שם שולחן
. ממש מעצבנים - זו לא תשובה שאת אמורה לקבל ממורה או מבית הספר.
 

birty

New member


"לא על כל דבר אפשר להחזיר" כתבתי ל-פריZמה.

המורה דווקא היתה קשובה לפניותיי וערכה שיחות פרטניות עם הבת שלי ועם הילדה המציקה. בשטח ראינו שיפור ונראה שהבת שלי מתמודדת הרבה יותר טוב. הילדה המציקה ממשיכה להפריע ולהציק לילדים אחרים שנמצאים בקרבתה. זה לא מגיע למכות, אבל בהחלט מאוד מציק.

לא נראה לי שבשלב הזה המחנכת יכולה לעשות יותר מזה. אין לי ספק שזה עוד יתפתח (ואולי לא?), אבל החלטתי לעקוב ולא להגיב בינתיים. לא רוצה שיתייגו אותי כנקמנית או אחת שמחפשת ללמד לקח. יגידו שאני לא נמצאת שם ולא יודעת מה באמת קורה.
סיפרתי לשני הורים שאני מכירה על ה"חוויה" כדי שישימו לב.
הבעיה שרוב הילדים רואים את ההורים רק אחרי הצהרון ולא משתפים עד שזה כבר ממש נורא ואז הרבה הורים גם "מתעוררים" מאוחר.
עדיין, המורה ציינה שכבר קיבלה תלונות על הילדה המציקה...
 
בהחלט תמשיכי לעקוב.

אצלי, לצערי, ילד וילדה ספציפיים מציקים לבת שלי מתחילת בית הספר (ולא רק לה) - והיא כבר ב-ג' (וחילקו מחדש את הכיתות - אבל דווקא שני אלה איתה בכיתה... והם מצליחים להשפיע לרעה על הילדים החדשים שהגיעו לבית הספר). בקרוב יהיה לנו יום הורים ושוב אעלה את הנושא, והפעם בפני המורה החדשה, שלפחות נראית מורה טובה ואוהבת את הבת שלי, אז אולי היא תצליח לעזור יותר. אחרת אצטרך שוב לפנות להנהלה וכו'...

(ואגב, התגובה הקודמת שלי הייתה למשפט:
כבר קיבלתי תשובות ש"בנות הן רעות וביצ'יות יותר מהבנים" וש"אין הרבה מה לעשות עם זה" - זה מה שתהיתי אם אמרו לך בבית הספר).
 

birty

New member
קשה...

כל כך מסכימה איתך, אמירות בהחלט מקוממות "בנות הן רעות וביצ'יות יותר מהבנים", "אין הרבה מה לעשות עם זה".

נראה שהלקחים שלמדתי:
אף פעם אל תרדם על השמירה ותתכונן להמשך.
תגיב אחרי מחשבה, אבל אל תרתע מתגובה.
תכיר היטב את הכיתה (מורים, הורים, ילדים).
אל תהיה מופתע מכלום.
 

טאשקה

New member
אני רק רוצה להוסיף שברגע שלכולם יהיה ברור שבריונות בבית הספר

לא מקובלת בכלל וצריכה להיות מטופלת ברמה המערכתית, אז יהיה שינוי אמיתי.
אנחנו גרים כבר כמה שנים בחו"ל ואני רואה איך מתנהלים כאן מול בריונות מכל סוג שהוא. הפלא ופלא -כמעט אין בריונות בבית הספר.
כאן ברור לכולם שהתנהגות כזו היא ממש ממש לא נורמטיבית. בית הספר עורך שיחות וסדנאות לתלמידים וגם להורים, בהן מסבירים מה זו בריונות, איך להתמודד איתה ומה על ההורים לעשות. ילד שמתנהג בבריונות מטופל מיידית על ידי העובדת הסוציאלית או הפסיכולוגית של בית הספר, וזה הרבה פעמים כולל את ההורים שלו.
 
למעלה