מודיםומבקשים1
New member
ראוי להפריד. לא ראוי שאיש ציבור ידבר כך
יש להפריד בין הדברים.
אני ילדתי בעין כרם. יש שם הרבה ערבים.
אחרי הלידה הראשונה הייתי חצי יום בחדר לבד. בלילה נכנסה אחות ואמרה לי שיש ערביה שילדה בקיסרי וכיוון שזוהי המיטה היחידה שפנוייה בתוך חדר, היא תכנס לכאן. אציין שמאוד כיבד אותי שהיא הבינה והסבירה, וכמובן- לא הבעתי התנגדות.
בפועל- עברתי לילה מסייט. בעלי השתיק את הפלאפון אחרי 3 ימים מטורפים (הלידה היתה יום וחצי בבי"ח!) ולא ענה לי. הבעל היה עם אישתו אחרי הקיסרי, ואני פחדתי.... בנוסף לזה שלא ישנתי כי היא גנחה והוא דיבר איתה. כשהכניסו לי את התינוקת ב5:30, (ביות כל היום) לא הלכתי אפילו לשירותים.
לא מתעלמת מהעובדה שיתכן והקושי היה קיים גם עם יולדת יהודיה, כי בכל מקרה- מאוד לא נעים לי לישון בחדר שמסתובב שם גבר זר, גם עם וילון, ולא לישון בכלל בגלל רעש...
מנגד, בלידה השנייה הגעתי למחלקה באמצע היום, אחרי לידה 18 שעות של צירים, בלי אפידורל(!!!), אצל היולדת השנייה- אישה מסורתית- התישבו הבעל, הילדים, הורים ואחים. כשנגמר זמן הביקור הם נכנסו כולם לשירותים של היולדות- התחבאו- וכך לא ראו אותם כשהוציאו את המבקרים החוצה. הם חזרו אחרי כמה דקות לחדר והמשיכו לפטפט וללהג זמן רב......
אז ככה- יש יולדות לא מתחשבות, ויש יולדות שבאמת קשה להן וממילא השנייה בחדר מופרעת. אבל יש פחד שלא אני גרמתי לו!
שירה, להגיד שכולם מקצינים וכולם מפחדים מכולם- בעיני זו ראיה מעוותת של המציאות. תסבירי לי איך בדיוק הערבים מפחדים מאיתנו? איך זה מתבטא? הם לא הולכים ברחובות שלנו? לא נכנסים לקניונים? לא לומדים באוניברסיטאות??? הם עושים אצלנו הכל ולא מתביישים להראות שמחה כשפוגעים בנו וטובחים ילדים ואנשים חפים מפשע ולא מסתירים את שנאתם. ואני מדברת מתוך התנסות אישית באחת המכללות בירושלים.
יש להפריד בין הדברים.
אני ילדתי בעין כרם. יש שם הרבה ערבים.
אחרי הלידה הראשונה הייתי חצי יום בחדר לבד. בלילה נכנסה אחות ואמרה לי שיש ערביה שילדה בקיסרי וכיוון שזוהי המיטה היחידה שפנוייה בתוך חדר, היא תכנס לכאן. אציין שמאוד כיבד אותי שהיא הבינה והסבירה, וכמובן- לא הבעתי התנגדות.
בפועל- עברתי לילה מסייט. בעלי השתיק את הפלאפון אחרי 3 ימים מטורפים (הלידה היתה יום וחצי בבי"ח!) ולא ענה לי. הבעל היה עם אישתו אחרי הקיסרי, ואני פחדתי.... בנוסף לזה שלא ישנתי כי היא גנחה והוא דיבר איתה. כשהכניסו לי את התינוקת ב5:30, (ביות כל היום) לא הלכתי אפילו לשירותים.
לא מתעלמת מהעובדה שיתכן והקושי היה קיים גם עם יולדת יהודיה, כי בכל מקרה- מאוד לא נעים לי לישון בחדר שמסתובב שם גבר זר, גם עם וילון, ולא לישון בכלל בגלל רעש...
מנגד, בלידה השנייה הגעתי למחלקה באמצע היום, אחרי לידה 18 שעות של צירים, בלי אפידורל(!!!), אצל היולדת השנייה- אישה מסורתית- התישבו הבעל, הילדים, הורים ואחים. כשנגמר זמן הביקור הם נכנסו כולם לשירותים של היולדות- התחבאו- וכך לא ראו אותם כשהוציאו את המבקרים החוצה. הם חזרו אחרי כמה דקות לחדר והמשיכו לפטפט וללהג זמן רב......
אז ככה- יש יולדות לא מתחשבות, ויש יולדות שבאמת קשה להן וממילא השנייה בחדר מופרעת. אבל יש פחד שלא אני גרמתי לו!
שירה, להגיד שכולם מקצינים וכולם מפחדים מכולם- בעיני זו ראיה מעוותת של המציאות. תסבירי לי איך בדיוק הערבים מפחדים מאיתנו? איך זה מתבטא? הם לא הולכים ברחובות שלנו? לא נכנסים לקניונים? לא לומדים באוניברסיטאות??? הם עושים אצלנו הכל ולא מתביישים להראות שמחה כשפוגעים בנו וטובחים ילדים ואנשים חפים מפשע ולא מסתירים את שנאתם. ואני מדברת מתוך התנסות אישית באחת המכללות בירושלים.