זו פתח גנובה שבאה ב-ח/ע/ה אחרי תנועה שאינה A
המילה הֶכְרֵחַ שקולה במשקל הֶקְטֵל שהוא אחד משמות הפעולה של בניין הפעיל (הנפוץ פחות). שמות נוספים במשקל: הֶבְדֵּל, הֶכְשֵׁר, הֶרְגֵּל, הֶמְשֵׁךְ ועוד.
לכאורה היינו אמורים להגות הֶכְרֵח, אבל, כידוע, במקרים כאלה העיצורים חי"ת, עי"ן או ה"א (עיצורית) מקבלים פתח גנובה. דוגמאות להמחשה:
אחרי תנועת i – הִפְעִיל: הִרְגִּיל, הִבְדִּיל, הִכְשִׁיר / הִכְרִיחַ, הִשְׁמִיעַ, הִגְבִּיהַּ
אחרי תנועת u – פָּעוּל: קָשׁוּר, כָּתוּב, לָבוּשׁ / פָּתוּחַ, יָדוּעַ, תָּמוּהַּ
אחרי תנועת o – גָּדוֹל / גָּבוֹהַּ, לִגְדֹּל / לִגְבֹּהַּ, לִשְׁמֹר / לִשְׁכֹּחַ / לִשְׁמֹעַ
אחרי תנועת e – פָּעֵל: רָעֵב / שָׂבֵעַ, עָיֵף / שָׂמֵחַ; התפעל: מִתְפַּרְסֵם / מִתְמַהְמֵהַּ
"הכרח" לא חריגה משום בחינה שהיא, למעט העובדה שמשום מה נפוצה בה ההגייה (השגויה) *בְּהֶכְרָח.