ayb1
Well-known member
היועמ"שית: חוק הגיוס שהציע נתניהו מנותק מהמציאות, יש מניעה לקדמו
בהרב־מיארה מסרה כי הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה בממשלת בנט-לפיד לא מותאמת למציאות הנוכחית ומנותקת ממערכת הביטחון ומצה"ל. למרות זאת, השרים אישרו להחיל עליה דין רציפותקריאת זן
היועמ"שית צילום: מרק ישראל סלם
חן מענית ונעה שפיגל
11:14 • 16 במאי 2024
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הודיעה למשרד המשפטים כי יש מניעה משפטית לקדם את חוק הגיוס שראש הממשלה בנימין נתניהו הציע אתמול, ומסרה כי הוא לא מותאם למציאות הנוכחית ומנותק ממערכת הביטחון ומצה"ל.
בניגוד לעמדת היועמ"שית, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה להחיל על החוק דין רציפות לאחר שעבר בקריאה ראשונה ב-2022. הממשלה צפויה להגיש היום (חמישי) לבג"ץ תגובה לעתירות נגד הפטור מגיוס לחרדים.
אתמול הודיע נתניהו כי יקדם הצעת חוק ממשלתית שגובשה על ידי מערכת הביטחון בשנת 2021 והוגשה בממשלת לפיד־בנט על ידי שר הביטחון דאז בני גנץ, כמהלך זמני שנועד לתת מענה חלקי עד לחקיקת תוכנית הגיוס המורחבת שלו. ההצעה אושרה על ידי ועדת השרים ובקריאה ראשונה על ידי הכנסת הקודמת, ובוועדת החוץ והביטחון אף החלו הדיונים להכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אולם אז פוזרה הכנסת והליכי החקיקה נפסקו. החלת דין רציפות על הצעת החוק תאפשר את קידומה והמשך חקיקתה.
חרדים מפגינים נגד שוויון בנטל בכביש גהה, החודש צילום: איתי רון
כתבות קשורות
- היועמ"שית: אין יסוד משפטי לטענת הממשלה שניתן להימנע מגיוס בני ישיבות | חן מענית
- 14 חודשים לאחר "ליל גלנט", שר הביטחון הטיח בנתניהו: אתה הראש - אתה אשם | יוסי ורטר
במכתב ששלח היום המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון לשר המשפטים יריב לוין, הבהיר הייעוץ המשפטי לממשלה
כי ההצעה לוקה במספר קשיים מהותיים, אשר בהצטברם עמדת היועמשי"ת היא כי לא קוים הליך מינהלי תקין ומספק ואין בפני הוועדה תשתית עובדתית ומקצועית עדכנית, הדרושים על מנת לאפשר צליחת מבחני החוקתיות אותם נדרשת ההצעה לעבור,
ואף ההפך מכך.
בהרב־מיארה מבהירה כי התשתית העובדתית והמקצועית אשר עמדה בבסיס הצעת החוק לגיוסם של בני ישיבות לשירות צבאי עברה שינוי מהותי בפרק הזמן שחלף מאז גיבוש הצעת החוק המקורית. בראש ובראשונה, כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל", ש"הביאה לשינוי דרמטי בצורכי בניין הכוח של צה"ל, על רקע דרישות הביטחון העדכניות הנובעות מהמלחמה שנכפתה על ישראל".
לדבריה, "האילוצים שעימם מתמודדת מדינת ישראל ומערכת הביטחון בעת הזו שונים בתכלית מאלו שעמדו בפניה במועד גיבוש הצעת החוק, ועיקרם במחסור משמעותי ודחוף בכוח אדם, אל מול החללים הרבים שנפלו בלחימה הנוכחית והפצועים הרבים שהוצאו מכלל כשירות מבצעית, ואל מול ריבוי החזיתות ועומס המשימות המבצעיות.
מחסור זה, מביא להכבדת הנטל על ציבור המשרתים בצה"ל בסדיר ובמילואים".
לפי היועמ"שית, המלחמה גם הגדילה בצורה משמעותית מאוד את היקף הפגיעה בשוויון בין מי שמשרת בשירות צבאי לבין מי שאינו, וזאת לא רק בהיבט של משך שירות החובה ושירות המילואים, אלא גם בהיבט של מידת הסכנה הממשית לחיים ולשלום הגוף, וגם עובדה זו צריכה להיות מובאת במכלול השיקולים שיש להביאם בחשבון ליצירת הסדר מאוזן שפגיעתו בשוויון מידתית.
לדברי מיארה, פעולות שעשה הצבא להארכת השירות הסדיר, להכבדת נטל שירות המילואים, ולקיצור דחיות שירות, מלמדות כי המציאות עימה מתמודד צה"ל בעת הנוכחית שונה בתכלית מזו שהתקיימה בעת גיבוש הצעת החוק.
הנתונים העדכניים בדבר צורכי כוח האדם של הצבא, אשר מקיים לחימה פעילה ועצימה במספר זירות בו זמנית, לא עמדו בפני מנסחי הצעת החוק לגיוסם של תלמידי ישיבות ב-2018 וב-2021, שעליה מוצע כעת לוועדת השרים להחיל דין רציפות".
בחודש מרץ הוציא בג"ץ צו ביניים בעתירות, המורה למדינה להקפיא את התקציבים לישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים לצבא, החל מ-1 באפריל.
בעמדה שהגישה בהרב־מיארה לבג"ץ, בטרם הוצא צו הביניים המורה על הקפאת התקציבים, היא כתבה כי על הרשויות לפעול לגיוס חרדים משום שאין מקור סמכות חוקי שימנע זאת.
לעומתה טען ראש הממשלה בנימין נתניהו במכתב ששלח לבג"ץ כי אין מניעה לתקצב תלמידי ישיבות שטרם קיבלו צו התייצבות אישי מהצבא.
לטענתו, יישום המלצת היועמ"שית עלול לגרום לסגירתם של מאות מוסדות לימוד, ולפגוע גם במוסדות שבהם לא לומדים מועמדים לגיוס.
בפברואר קיים בג"ץ דיון ראשון בעתירות בהרכב של שלושה שופטים — פוגלמן, עמית וסולברג. בעתירה שהגישו "אחים לנשק" והתנועה לאיכות השלטון יחד עם 240 עותרים פרטיים, נטען כי החלטת הממשלה שלא לגייס בני ישיבות, שתוקפה פג בסוף מרץ, התקבלה בחוסר סמכות.
זאת, משום שלפי פסיקת בג"ץ הסדרי הגיוס צריכים להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת.
עתירה נוספת, שהגישו פורום איילון לזכויות אדם והתנועה הדמוקרטית האזרחית, מבקשת לעצור את העברת כספי התמיכה לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או דחיית שירות כדין, ולמרות זאת לא גויסו בפועל.
.