היועמ"שית: חוק הגיוס שהציע נתניהו מנותק מהמציאות,יש מניעה לקדמו.החוק לא מותאם למציאות הנוכחית ומנותק ממערכת הביטחון ומצה"ל.

  • פותח הנושא ayb1
  • פורסם בתאריך

ayb1

Well-known member

היועמ"שית: חוק הגיוס שהציע נתניהו מנותק מהמציאות, יש מניעה לקדמו

בהרב־מיארה מסרה כי הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה בממשלת בנט-לפיד לא מותאמת למציאות הנוכחית ומנותקת ממערכת הביטחון ומצה"ל. למרות זאת, השרים אישרו להחיל עליה דין רציפות

קריאת זן
היועמשית

היועמ"שית צילום: מרק ישראל סלם
חן מענית ונעה שפיגל
11:14 • 16 במאי 2024

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הודיעה למשרד המשפטים כי יש מניעה משפטית לקדם את חוק הגיוס שראש הממשלה בנימין נתניהו הציע אתמול, ומסרה כי הוא לא מותאם למציאות הנוכחית ומנותק ממערכת הביטחון ומצה"ל.
בניגוד לעמדת היועמ"שית, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה להחיל על החוק דין רציפות לאחר שעבר בקריאה ראשונה ב-2022. הממשלה צפויה להגיש היום (חמישי) לבג"ץ תגובה לעתירות נגד הפטור מגיוס לחרדים.

אתמול הודיע נתניהו כי יקדם הצעת חוק ממשלתית שגובשה על ידי מערכת הביטחון בשנת 2021 והוגשה בממשלת לפיד־בנט על ידי שר הביטחון דאז בני גנץ, כמהלך זמני שנועד לתת מענה חלקי עד לחקיקת תוכנית הגיוס המורחבת שלו. ההצעה אושרה על ידי ועדת השרים ובקריאה ראשונה על ידי הכנסת הקודמת, ובוועדת החוץ והביטחון אף החלו הדיונים להכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אולם אז פוזרה הכנסת והליכי החקיקה נפסקו. החלת דין רציפות על הצעת החוק תאפשר את קידומה והמשך חקיקתה.

חרדים מפגינים נגד שוויון בנטל בכביש גהה, החודש

חרדים מפגינים נגד שוויון בנטל בכביש גהה, החודש צילום: איתי רון

כתבות קשורות​


במכתב ששלח היום המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון לשר המשפטים יריב לוין, הבהיר הייעוץ המשפטי לממשלה
כי ההצעה לוקה במספר קשיים מהותיים, אשר בהצטברם עמדת היועמשי"ת היא כי לא קוים הליך מינהלי תקין ומספק ואין בפני הוועדה תשתית עובדתית ומקצועית עדכנית, הדרושים על מנת לאפשר צליחת מבחני החוקתיות אותם נדרשת ההצעה לעבור,
ואף ההפך מכך.


בהרב־מיארה מבהירה כי התשתית העובדתית והמקצועית אשר עמדה בבסיס הצעת החוק לגיוסם של בני ישיבות לשירות צבאי עברה שינוי מהותי בפרק הזמן שחלף מאז גיבוש הצעת החוק המקורית. בראש ובראשונה, כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל", ש"הביאה לשינוי דרמטי בצורכי בניין הכוח של צה"ל, על רקע דרישות הביטחון העדכניות הנובעות מהמלחמה שנכפתה על ישראל".

לדבריה, "האילוצים שעימם מתמודדת מדינת ישראל ומערכת הביטחון בעת הזו שונים בתכלית מאלו שעמדו בפניה במועד גיבוש הצעת החוק, ועיקרם במחסור משמעותי ודחוף בכוח אדם, אל מול החללים הרבים שנפלו בלחימה הנוכחית והפצועים הרבים שהוצאו מכלל כשירות מבצעית, ואל מול ריבוי החזיתות ועומס המשימות המבצעיות.
מחסור זה, מביא להכבדת הנטל על ציבור המשרתים בצה"ל בסדיר ובמילואים".

לפי היועמ"שית, המלחמה גם הגדילה בצורה משמעותית מאוד את היקף הפגיעה בשוויון בין מי שמשרת בשירות צבאי לבין מי שאינו, וזאת לא רק בהיבט של משך שירות החובה ושירות המילואים, אלא גם בהיבט של מידת הסכנה הממשית לחיים ולשלום הגוף, וגם עובדה זו צריכה להיות מובאת במכלול השיקולים שיש להביאם בחשבון ליצירת הסדר מאוזן שפגיעתו בשוויון מידתית.

לדברי מיארה, פעולות שעשה הצבא להארכת השירות הסדיר, להכבדת נטל שירות המילואים, ולקיצור דחיות שירות, מלמדות כי המציאות עימה מתמודד צה"ל בעת הנוכחית שונה בתכלית מזו שהתקיימה בעת גיבוש הצעת החוק.
הנתונים העדכניים בדבר צורכי כוח האדם של הצבא, אשר מקיים לחימה פעילה ועצימה במספר זירות בו זמנית, לא עמדו בפני מנסחי הצעת החוק לגיוסם של תלמידי ישיבות ב-2018 וב-2021, שעליה מוצע כעת לוועדת השרים להחיל דין רציפות".

בחודש מרץ הוציא בג"ץ צו ביניים בעתירות, המורה למדינה להקפיא את התקציבים לישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים לצבא, החל מ-1 באפריל.
בעמדה שהגישה בהרב־מיארה לבג"ץ, בטרם הוצא צו הביניים המורה על הקפאת התקציבים, היא כתבה כי על הרשויות לפעול לגיוס חרדים משום שאין מקור סמכות חוקי שימנע זאת.
לעומתה טען ראש הממשלה בנימין נתניהו במכתב ששלח לבג"ץ כי אין מניעה לתקצב תלמידי ישיבות שטרם קיבלו צו התייצבות אישי מהצבא.
לטענתו, יישום המלצת היועמ"שית עלול לגרום לסגירתם של מאות מוסדות לימוד, ולפגוע גם במוסדות שבהם לא לומדים מועמדים לגיוס.

בפברואר קיים בג"ץ דיון ראשון בעתירות בהרכב של שלושה שופטים — פוגלמן, עמית וסולברג. בעתירה שהגישו "אחים לנשק" והתנועה לאיכות השלטון יחד עם 240 עותרים פרטיים, נטען כי החלטת הממשלה שלא לגייס בני ישיבות, שתוקפה פג בסוף מרץ, התקבלה בחוסר סמכות.
זאת, משום שלפי פסיקת בג"ץ הסדרי הגיוס צריכים להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת.
עתירה נוספת, שהגישו פורום איילון לזכויות אדם והתנועה הדמוקרטית האזרחית, מבקשת לעצור את העברת כספי התמיכה לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או דחיית שירות כדין, ולמרות זאת לא גויסו בפועל.
 

Harrington

Well-known member
מנהל

היועמ"שית: חוק הגיוס שהציע נתניהו מנותק מהמציאות, יש מניעה לקדמו

בהרב־מיארה מסרה כי הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה בממשלת בנט-לפיד לא מותאמת למציאות הנוכחית ומנותקת ממערכת הביטחון ומצה"ל. למרות זאת, השרים אישרו להחיל עליה דין רציפות

קריאת זן
היועמשית

היועמ"שית צילום: מרק ישראל סלם
חן מענית ונעה שפיגל
11:14 • 16 במאי 2024

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הודיעה למשרד המשפטים כי יש מניעה משפטית לקדם את חוק הגיוס שראש הממשלה בנימין נתניהו הציע אתמול, ומסרה כי הוא לא מותאם למציאות הנוכחית ומנותק ממערכת הביטחון ומצה"ל.
בניגוד לעמדת היועמ"שית, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה להחיל על החוק דין רציפות לאחר שעבר בקריאה ראשונה ב-2022. הממשלה צפויה להגיש היום (חמישי) לבג"ץ תגובה לעתירות נגד הפטור מגיוס לחרדים.

אתמול הודיע נתניהו כי יקדם הצעת חוק ממשלתית שגובשה על ידי מערכת הביטחון בשנת 2021 והוגשה בממשלת לפיד־בנט על ידי שר הביטחון דאז בני גנץ, כמהלך זמני שנועד לתת מענה חלקי עד לחקיקת תוכנית הגיוס המורחבת שלו. ההצעה אושרה על ידי ועדת השרים ובקריאה ראשונה על ידי הכנסת הקודמת, ובוועדת החוץ והביטחון אף החלו הדיונים להכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אולם אז פוזרה הכנסת והליכי החקיקה נפסקו. החלת דין רציפות על הצעת החוק תאפשר את קידומה והמשך חקיקתה.

חרדים מפגינים נגד שוויון בנטל בכביש גהה, החודש

חרדים מפגינים נגד שוויון בנטל בכביש גהה, החודש צילום: איתי רון

כתבות קשורות​


במכתב ששלח היום המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון לשר המשפטים יריב לוין, הבהיר הייעוץ המשפטי לממשלה
כי ההצעה לוקה במספר קשיים מהותיים, אשר בהצטברם עמדת היועמשי"ת היא כי לא קוים הליך מינהלי תקין ומספק ואין בפני הוועדה תשתית עובדתית ומקצועית עדכנית, הדרושים על מנת לאפשר צליחת מבחני החוקתיות אותם נדרשת ההצעה לעבור,
ואף ההפך מכך.


בהרב־מיארה מבהירה כי התשתית העובדתית והמקצועית אשר עמדה בבסיס הצעת החוק לגיוסם של בני ישיבות לשירות צבאי עברה שינוי מהותי בפרק הזמן שחלף מאז גיבוש הצעת החוק המקורית. בראש ובראשונה, כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל", ש"הביאה לשינוי דרמטי בצורכי בניין הכוח של צה"ל, על רקע דרישות הביטחון העדכניות הנובעות מהמלחמה שנכפתה על ישראל".

לדבריה, "האילוצים שעימם מתמודדת מדינת ישראל ומערכת הביטחון בעת הזו שונים בתכלית מאלו שעמדו בפניה במועד גיבוש הצעת החוק, ועיקרם במחסור משמעותי ודחוף בכוח אדם, אל מול החללים הרבים שנפלו בלחימה הנוכחית והפצועים הרבים שהוצאו מכלל כשירות מבצעית, ואל מול ריבוי החזיתות ועומס המשימות המבצעיות.
מחסור זה, מביא להכבדת הנטל על ציבור המשרתים בצה"ל בסדיר ובמילואים".

לפי היועמ"שית, המלחמה גם הגדילה בצורה משמעותית מאוד את היקף הפגיעה בשוויון בין מי שמשרת בשירות צבאי לבין מי שאינו, וזאת לא רק בהיבט של משך שירות החובה ושירות המילואים, אלא גם בהיבט של מידת הסכנה הממשית לחיים ולשלום הגוף, וגם עובדה זו צריכה להיות מובאת במכלול השיקולים שיש להביאם בחשבון ליצירת הסדר מאוזן שפגיעתו בשוויון מידתית.

לדברי מיארה, פעולות שעשה הצבא להארכת השירות הסדיר, להכבדת נטל שירות המילואים, ולקיצור דחיות שירות, מלמדות כי המציאות עימה מתמודד צה"ל בעת הנוכחית שונה בתכלית מזו שהתקיימה בעת גיבוש הצעת החוק.
הנתונים העדכניים בדבר צורכי כוח האדם של הצבא, אשר מקיים לחימה פעילה ועצימה במספר זירות בו זמנית, לא עמדו בפני מנסחי הצעת החוק לגיוסם של תלמידי ישיבות ב-2018 וב-2021, שעליה מוצע כעת לוועדת השרים להחיל דין רציפות".

בחודש מרץ הוציא בג"ץ צו ביניים בעתירות, המורה למדינה להקפיא את התקציבים לישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים לצבא, החל מ-1 באפריל.
בעמדה שהגישה בהרב־מיארה לבג"ץ, בטרם הוצא צו הביניים המורה על הקפאת התקציבים, היא כתבה כי על הרשויות לפעול לגיוס חרדים משום שאין מקור סמכות חוקי שימנע זאת. לעומתה טען ראש הממשלה בנימין נתניהו במכתב ששלח לבג"ץ כי אין מניעה לתקצב תלמידי ישיבות שטרם קיבלו צו התייצבות אישי מהצבא. לטענתו, יישום המלצת היועמ"שית עלול לגרום לסגירתם של מאות מוסדות לימוד, ולפגוע גם במוסדות שבהם לא לומדים מועמדים לגיוס.

בפברואר קיים בג"ץ דיון ראשון בעתירות בהרכב של שלושה שופטים — פוגלמן, עמית וסולברג. בעתירה שהגישו "אחים לנשק" והתנועה לאיכות השלטון יחד עם 240 עותרים פרטיים, נטען כי החלטת הממשלה שלא לגייס בני ישיבות, שתוקפה פג בסוף מרץ, התקבלה בחוסר סמכות.
זאת, משום שלפי פסיקת בג"ץ הסדרי הגיוס צריכים להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת. עתירה נוספת, שהגישו פורום איילון לזכויות אדם והתנועה הדמוקרטית האזרחית, מבקשת לעצור את העברת כספי התמיכה לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או דחיית שירות כדין, ולמרות זאת לא גויסו בפועל.
הצעת/דרישת/עמדת היועמ"ש נדחתה פה אחד על-ידי ממשלת ישראל. וייטר.

אגב אולי זה זמן מענין להזכיר (או ללמד) שהיועמ"ש הזאת היא היועמ"ש שהכי הרבה מהחלטותיה וקביעותיה נדחו על-ידי בג"צ בהגיעם לשם, בזמן הקצר ביותר. סתם עובדה מעניינת :).
 
נערך לאחרונה ב:

ayb1

Well-known member
הצעת/דרישת/עמדת היועמ"ש נדחתה פה אחד על-ידי ממשלת ישראל. וייטר.

אגב אולי זה זמן מענין להזכיר (או ללמד) שהיועמ"ש הזאת היא היועמ"ש שהכי הרבה מהחלטותיה וקביעותיה נדחו על-ידי בג"צ בהגיעם לשם, בזמן הקצר ביותר. סתם עובדה מעניינת :).
יש לך בעיה קטנה בהבנת תפקיד היועמ"ש .
השם בישראל נובע מתרגום גרוע מאוד של התפקיד מאנגלית לעברית.

התפקיד מסמיך את היועמ"ש לדאוג ולהגן על האינטרס הציבורי, כאשר הממשלה פוגעת באינטרס הציבורי לדעת היועמ"ש.
כאשר מוגשת תביעה בבג"צ על ידי אזרח ישראלי הטוען שהוא נפגע ממעשה/החלטת/מחדל/ועוד של הממשלה.
אם לדעת היועמ"ש התביעה נכונה וצודקת היועמ"ש אינו מגן על הממשלה ומשאירה חסרת הגנה כך שהתובע זוכה בתביעתו.
("חוסר הגנה לממשלה" ע"י היועמ"ש היא אחת הכלים הבסיסים בעבודתו בהגנה על האינטרס הציבורי)

- במקרה הזה כבר הוגשו תביעות (ראה בכתבה)
- היועמ"ש.ית כבר הביעה דעתה נגד הליך החקיקה ונימקה (ראה כתבה)
- עקב חוסר הגנה ( היעמ"ש.ית היא היחידה המוסמכת להגן בבג"צ על הממשלה ) ברור לחלוטין שהתובעים - בענין זה - יזכו בבג"צ מחוסר הגנה לממשלה.
את זה היא אמרה לממשלה.
 
נערך לאחרונה ב:

Harrington

Well-known member
מנהל
יש לך בעיה קטנה בהבנת תפקיד היועמ"ש .
השם בישראל נובע מתרגום גרוע מאוד של התפקיד מאנגלית לעברית.

התפקיד מסמיך את היועמ"ש לדאוג ולהגן על האינטרס הציבורי, כאשר הממשלה פוגעת באינטרס הציבורי לדעת היועמ"ש.
כאשר מוגשת תביעה בבג"צ על ידי אזרח ישראלי הטוען שהוא נפגע ממעשה/החלטת/מחדל/ועוד של הממשלה.
אם לדעת היועמ"ש התביעה נכונה וצודקת היועמ"ש אינו מגן על הממשלה ומשאירה חסרת הגנה כך שהתובע זוכה בתביעתו.
("חוסר הגנה לממשלה" ע"י היועמ"ש היא אחת הכלים הבסיסים בעבודתו בהגנה על האינטרס הציבורי)

- במקרה הזה כבר הוגשו תביעות (ראה בכתבה)
- היועמ"ש.ית כבר הביעה דעתה נגד הליך החקיקה ונימקה (ראה כתבה)
- עקב חוסר הגנה ( היעמ"ש.ית היא היחידה המוסמכת להגן בבג"צ על הממשלה ) ברור לחלוטין שהתובעים - בענין זה - יזכו בבג"צ מחוסר הגנה לממשלה.
את זה היא אמרה לממשלה.
והקשר בין דבריך והחלטתך ש"יש לי בעיה קטנה בהבנה" בין העובדה שציינתי הוא ..., מה בדיוק? אין שום קשר לשאלה אם היועמ"ש כן או לא מגנה על החלטת המדינה אם לאו. עובדתית הגישה עמדה (פעמים רבות כמובן) ועובדתית עמדתה המקצועית כביכול זו, נדחתה כאמור ע"י בג"צ פעמים רבות יותר מכל יועמ"ש אחר בתקופה דומה. זהו. כל קשר בין זה לבין הסקירה המרתקת בתגובתך לרבות תיאורך את "המקרה הזה", אפילו לא דמיוני, אלא פשוט לא קיים.
 

Cranio

Well-known member

היועמ"שית: חוק הגיוס שהציע נתניהו מנותק מהמציאות, יש מניעה לקדמו

בהרב־מיארה מסרה כי הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה בממשלת בנט-לפיד לא מותאמת למציאות הנוכחית ומנותקת ממערכת הביטחון ומצה"ל. למרות זאת, השרים אישרו להחיל עליה דין רציפות
והיא צודקת !
נתניהו חושב שהוא חכמולוג ושיכניס את חוק ההשתמטות במרמה.
אבל אנחנו יותר חכמים ממנו ומהסמרטוטים שלו.
 
למעלה