לפעמים לא הפוסט הוא הסיפור, אלא התגובות לפוסט. לפני 3 שנים פרסמנו פוסט על סופרת הילדים ימימה אבידר טשרנוביץ', כאילוסטרציה לפוסט שמנו תמונה מתוך ספרה "סיפורים לניבי". ספר ילדים מהסיקסטיז עם איורי תצלומים בשחור-לבן של ילדה ובובותיה.
מסתבר שהספר, שאזל לפני שנים מהמדפים, הפך לקאלט. קיבלנו לייקים ותגובות מהמון ניביות מרחבי הארץ שגדלו על הספר. בין הניביות שהצטרפו לחיינו הייתה גם ניבי המקורית, גיבורת הספר, נכדתה של הסופרת ימימה אבידר טשרנוביץ, שהיום היא כבר ילדה גדולה. שמה ד"ר ניבי דיין והיא מנהלת את מכון המחקר להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין.
ניבי הייתה נחמדה והסכימה לספר לנו קצת על סבתה, ועל איך זה להיות גיבורת ספר ילדים, ואפילו שלחה לנו תמונה עם החיות מהספר, שיצאו מהבוידעם לצורך הצילומים:
"את השם ניבי שסבתא נתנה לי אני מאוד אוהבת, ותמיד משמח אותי לפגוש בנות בשם זה.
לפעמים שואלים אותי האם אני ניבי מ"סיפורים לניבי", ואחרי המבוכה אני ממש נרגשת שעדיין זוכרים את הספר.
הסיפור נכתב סביב נסיעה של סבא וסבתא שלי לשליחות בחו"ל. מספיק היה לסבתא גרעין של מציאות כדי לרקום סיפור שלם...
"הָיָה לַיְלָה, הָיָה בֹּקֶר. סָבְתָא לָקְחָה אֶת דֻּבִּי עַל יָדֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: "הִנֵּה, דֻּבִּי, כְּבָר הִגַּעְנוּ לִשְׂדֵה-הַתְּעוּפָה. עוֹד מְעַט וְנִרְאֶה אֶת נִיבִי. רוֹצָה אֲנִי שֶׁתִּהְיֶה חָבֵר טוֹב לַנִּיבִי וְתִשְׁמֹר עָלֶיהָ יָפֶה, כִּי הִיא יַלְדָּה קְטַנָּה וְאַתָּה- דֻּבִּי גָּדוֹל." "בּוּ, בּוּ," אָמַר דֻּבִּי בַּצַּפְצָפָה שֶׁבְּבִטְנוֹ."
דובי השובב שבספר באמת היה הדובי שלי/ הבובה כהת הגוון כונתה "כושי" - שם שבימינו היה נשלל מכל וכל.
סבתא ימימה הייתה סבתא נהדרת. הבית שלה ושל סבא יוסף היה בית שני לכל הנכדים, ומאוחר יותר גם לנינים. הייתה לה גישה מיוחדת לילדים, בעצם היא הייתה ילדה בעצמה - מחוברת לעולם הדמיון, אופטימית, עם חוש הומור נפלא ואור בעיניים. סבתא ידעה להפוך משחק מכל דבר - עלים במרפסת, סירים במטבח או אבנים בחורשה."
היום הוא יום השנה ה-26 לפטירתה של ימימה אבידר-טשרנוביץ.
באדיבות ספריית בית אריאלה
דליה וסיפורים אחרים, צייר נחום גוטמן, התקופה, 1940.
מוקי, ציירה ג'ניה ברגר, הוצאת מסדה, 1943.
עורה, מעיין, צייר נחום גוטמן, הוצאת יבנה, 1943.
הסנונית מספרת, צייר: צבי מלבנצ'יק, הוצאת מסדה, 1944.
כושי ונושי, ציירה בינה גבירץ, מסדה, 1944.
הוא יביא אותם (אגדה על ילד המצפה לגאולת ילדי הגולה), ציירה תרצה, הוצאת טברסקי, 1945.
זוג נעלים, ציירה תרצה, הוצאת טברסקי, תש"ה.
סבא ירח (מסופר בעקבות הציור), צייר א' הוהנשטיין, יבנה, תש"ה.
שמונה בעקבות אחד, צייר נחום גוטמן, הוצאת טברסקי, 1945. מבצע של ילדי קיבוץ המצליחים ללכוד מרגל מסוכן, כפי שהוא מסופר בגוף ראשון על ידי חברם העירוני. עובד לקולנוע ותורגם לאנגלית.
שלוש ילדות חרוצות הוצאת יזרעאל, 1946
אחד משלנו (1947. תורגם לספרדית) – חבלי קליטתו של ילד פליט שואה משולבים בהרפתקה, המסופרת בגוף ראשון על ידי גיבור שמונה בעקבות אחד. צייר נחום גוטמן, הוצאת טברסקי, 1947.
גן-גני: ספר לאם ולילד (ערוך ומלוקט עם לוין קיפניס), ציירה: איזה, הוצאת טברסקי, 1947.
גן-גני, שני: ספר לאם ולילד (ערוך ומלוקט עם לוין קיפניס), ציירה: איזה, הוצאת טברסקי, 1948.
נורית, ציירה: איזה, הוצאת סיני, 1948.
זוג נעלים (1947, יצא לאור במינכן על ידי הסוכנות היהודית והג'וינט)
שני רעים יצאו לדרך, עם מירה לובה, שגם ציירה, הוצאת טברסקי, 1950. ילד צבר וחברו פליט השואה יוצאים לאיטליה לחפש נערה, שעקבותיה אבדו בשואה.
גן-גני, שלישי: ספר לאם ולילד (ערוך ומלוקט עם לוין קיפניס), ציירה: איזה, הוצאת טברסקי, 1950.
שרשרת הקסמים, ציירה מירה לובה, הוצאת ניומן, 1952. ילד יוצא להשיג שרשרת-פלא, שתביא מרפא לאחיו שנפצע בקרב.
סבא ירח (1954)
במעגל הסתרים, צייר יוסי שטרן, הוצאת ניומן, 1955. ילד בן-קיבוץ נקלע לאגודת-סתרים תל אביבית, שחבריה מושיטים סיוע לילדים נזקקים.
גן גנון (ערוך ומלוקט עם לוין קיפניס), ציירה: איזה, הוצאת טברסקי, 1955.
בשביל המתפתל, צייר מ' אריה, הוצאת טברסקי, 1956. ילדי כפר מצליחים להשפיע על הוריהם שלא לנטוש את היישוב ההררי חרף הכשלונות.
הביתה, ציירה ורה אייל, עם עובד, 1960 (תורגם לספרדית). בת-יורדים מצליחה, בסיוע חברתה, לשוב לישראל.
סיפורים לניבי, צילמה ריקרדה שוורין, הוצאת מסדה, 1962.
היונה של סבתא, צייר ה' הכטקופף, הוצאת מסדה, 1963.
הבת: סיפורה של לילי רן, הוצאת מסדה, 1966 (תורגם לאנגלית). לבטי נערה המגלה שהיא בת להורים פליטי-שואה.
מגדלים בירושלים, צייר אבי מרגלית, מסדה, 1968. שישה מילדי ירושלים מעלים את חוויותיהם הקטנות והגדולות, הקשורות במלחמת ששת הימים.
מבצע 52, ציירה זיוה שישא, מסדה, 1971. הרפתקה בלשית-ציונית המסופרת בגוף ראשון, שגיבוריה ילדי צפת, מחבר סיפורי-בלשים ו'סליקרית' ישישה.
מיכלי, ציירה אלונה פרנקל, מסדה, 1974. ילדה המטיילת עם משפחתה באפריקה מאבדת את הדובון שלה ויוצאת לחפשו.
באמת? או: כשהיינו מעטים, איור: לביא צרפתי. ספרית פועלים, 1978. סבתא ימימה מספרת לנכדיה על תקופת המאבק ומשבצת בסיפוריה זכרונות אישיים מימי ה"הגנה" ומלחמת העצמאות.
תנתן בא להתארח (1979) – מחרוזת סיפורים על ילד סקרן.
רכב אש, צייר אבא פניכל, הוצאת ליכטנפלד-ברונפמן, 1979. תשעה סיפורי גבורה ומסירות מימי המאורעות, המאבק והמלחמה.
דובי יוצא לצפון, ציירה ט' אלמליח, ספרית פועלים, 1982. דובון יוצא לעזור ליישובי הספר.
הלו, סבתא, צייר יפתח אלון, הוצאת כתר, 1983. סבתא עושה 'שמרטפות טלפונית' לנכדתה 'ילדת-המפתח'.
אמא, משעמם לי (יחד עם בתהּ, דנה אבידר-פלר), ציירה אלישבע געש, הוצאת כתר, 1988.
אותי לא תשאירו בבית (יחד עם בתהּ, דנה אבידר-פלר), צייר יוסי שטרן, הוצאת כתר, 1988.
סבתא בטרנינג, ציירה בינה גבירץ, מסדה, 1988.
שקרים קטנים (יחד עם בתהּ, דנה אבידר-פלר), הוצאת כתר, 1990.
מי חטף את בועז? (יחד עם בתהּ, דנה אבידר-פלר), צייר יוסי אבולעפיה, הוצאת כתר, 1992.
סיפורים לרועי, צייר יפתח אלון, הוצאת כתר, 1993.
הספר הגדול של ימימה אבידר-טשרנוביץ, איורים: אורה אייל, עם עובד, 1995.
סבתא יצאה מן החלונות, צייר דני קרמן, הוצאת כתר, 1997.
