התורה כבר קבעה את זה בחומש דברים בפרק יז
כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֨ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃
וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶ֨ל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃
וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֑ה וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יוֹרֽוּךָ׃
עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃
בית הדין הראשון היה של משה רבנו במדבר, הוא קיבל את התורה והתחיל בקיומה.
בית דינו הסמיך את ממשיכיו בדורות הבאים דור אחר דור.
הסמיכה נעצרה בתקופת הרומאים, הם אסרו הסמכת חכמים ושופטים חדשים מתוך הרצון שלהם לעקור את דת ישראל מעם ישראל.
מאז אין בית דין שמוסמך לשנות הלכות ואנו מחוייבים להלכות שנקבעו עד תום תקופת הסמיכה.
לאחר תום מרד בר כוכבא, חכמי התורה שכבר לא היו מוסמכים אולם הם למדו וזכרו אותה מהחכמים המוסמכים של הדור הקודם נאלצו להמשיך ולקבוע הלכות כל אחד לפי מה שזכר, הדבר הוליד מחלוקות כי לפעמים כל אחד זכר משהו אחר ובהקשר אחר, זו הייתה תקופת המשנה. המחלוקות הוכרעו בדרך של "שקלא וטריא" כלומר, "שיקול דעת". בהמשך הדרך, תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם המשיכו לדון בפסקי הלכות באופן הזה, זו הייתה תקופת הגמרא.
עם השנים, עקב הדורות שחלפו, חכמי ישראל כבר לא הרגישו שיש להם את הידע והיכולת המספיקה לדון על הלכות ולהכריע דברים והציבור מצד שני רצה לדעת תכלס איך לנהוג או אז הם הסתכלו על סיכומי הדיונים שהיו בגמרא ועל סמך זה כתבו פסקי הלכות, היו אלו הרמב"ם, ואחרי השולחן ערוך וכו'.
כשמדובר בחכמי ישראל לא מדובר בכל זב חוטם ומצורע אלא בדורות הראשונים היו אלו שהוסמכו לפי התורה ולאחריהם אלו שישבו ולמדו מהם במשך שנים ולימדו תלמידים לדורות הבאים.
כך נולד הביטוי "לשמש תלמידי חכמים" שמשמעותו - מי שרוצה להיות ברמה של פוסק הלכות עליו לשבת שנים רבות וללמוד את התורה עם אלו מהדור הקודם וכך יוכל להורות לדורו איך לנהוג ולהעמיד תלמידים שיהיו מורי הלכה לדורות הבאים.
זו היהדות! ככה זה עובד מדורי דורות, זו המסורת שלנו ואנו ממשיכים אותה עד לביאת הגואל.