החלטה לגבי בתי ספר

[קלימרו קטן]

החלטה לגבי בתי ספר

משמורת אצלי בהסכם גרושין כתוב ששני ההורים אפוטרטפסים ויקבלו החלטות מתוך התחשבות מירבית ברצון הילדים כרגע במעבר לחטיבת ביניים הילדים רוצים בית ספר חילוני. האב חרדי מתעקש על חינוך דתי. הם רצון הילדים אינו קובע בגיל זה?

 

[דר מיכל דחוח הלוי]

לשמור על הקשר המשפחתי

בכל מקרה גירושים רגיל שני ההורים הם אפוטרופסים, גם אם אחד ההורים נקבע משמורן. משמורן רק לצורך החזקת הילדים אצלו כבית המרכזי העיקרי (לפעמים שני הבתים מרכזיים באותה המידה) ואילו החלטות חשובות בקשר עם הילדים רצוי ומצופה משני ההורים להתחשב זה בזה וכמובן, דבר ראשון בטובת הילד (ככל שאפשר להגיע להסכמה ביניכם). לכן, גם במעבר לחטיבת ביניים רצוי שתתחשבי גם בדרך חייו של האב וגם בילדים. משפחות רבות המגדלות ילדים בגיל חטיבת ביניים אינן מתחשבות ברצון הילד לעניין בית ספר חילוני או דתי. בדרך כלל מדובר בהחלטה ברמה גבוהה יותר, אצל ההורים. הילדים הולכים בדרכם של ההורים. לכן, אם עד היום שמרתם על אורח חיים דתי, מטבע הדברים שתשלחו אותם לבית ספר דתי. אולם אם את חילונית ועברת למקום מגורים אחר ובאוירה חילונית, יש היגיון מסויים שהילדים ילמדו בבית ספר חילוני כיוון שבבית ספר דתי הם ייתקלו בקשיים על רקע אורח חיים שונה בבית לעומת בית ספר. הדבר עלול לגרום לקשיים ברכישת חברים: הורי החברים והחברים עצמם עלולים להתרחק מילדייך כדי שלא "יצאו לתרבות רעה" כלשונם. ילדייך יאבדו שפה משותפת וחוויות משותפות עם בני כיתתם וייגרם להם סבל לחינם. אם הדברים היו כל כך פשוטים הייתי אומרת לך, תשלחי לבית ספר חילוני וזהו. אבל הייתי רוצה להקשות מעט - אמרת שהאב חרדי. מן הסתם מסגרת דתית (ולא חרדית) היא איזו פשרה בינך ובין האב. מסגרת דתית גם תגרום לילדים לנהוג בסובלנות כלפי אביהם החרדי, יותר מאשר מסגרת חילונית. מסגרת דתית גם תאפשר לילדים "לשרוד" בבית האב. המפתח לתשובה הוא, לדעתי, נמצא בך: מהו אורח חייך? האם את מסוגלת לקיים אורח חיים מסורתי בבית, רק כדי שהילדים לא יאבדו קשר עם אביהם? האם את מסוגלת למשל לא להדליק אש בשבת, להפעיל פלטה, לא להדליק טלוויזיה ואולי אפילו לא לנסוע בשבת? האם את מסוגלת להדליק נרות שבת ולערוך קידוש? לעומת זאת, את יכולה להדליק אור, את יכולה לחלל שבת כשהילדים לא אצלך. אם את יכולה לקיים כל זאת, יש כאן מפתח לחיות ביחד ובסובלנות. הילדים יכולים ללמוד בבית ספר דתי בלי שיהיו ממש שונים מחבריהם, הם יכולים לשמור על קשר עם אביהם ולקבלו ואת יכולה להיות חופשית בזמנך הפנוי, כשאת בלי הילדים. נסי לחשוב כיצד מגיעים לפתרון בתוך המשפחה. זכרי, שחשוב מאוד מאוד שהילדים ימשיכו להיות קשורים לאביהם ולכבדו. שלא יאבדו אותו.

 

[קלימרו קטן]

תודה על התשובה,עוד שאלות

בשנתיים האחרונות הילדים הפסיקו לשמור שבת, הפסיקו להתפלל ולקיים אורח חיים דתי.ההתנהגות הדתית שלהם היתה רק כהצגה בביקורים אצל האב ובביקורים של האח הגדול. הבחירה שלם בעבר להישאר במסגרת דתית היתה מכיוון שרכשו שם חברים, עוברת להתגורר ביישוב קהילתי קטן,לנהל אורח חיים חילוני. בית הספר הקרוב האיזורי הוא האופציה הרגילה,אותה הילדים רוצים. מאשר לנסוע באופן פרטי ליישובים מרוחקים יותר בהם יש חינוך ממלכתי דתי אני מבינה את כאבו של האב ורצונו שישארו בחינוך דתי ומצד שני רוצה לאפשר לילדים לבחור את המוסדות שילמדו בהם. החשש שלי הוא שכל החלטה שעשויה להתקבל לחינוך דתי תפגע בקליטת הילדים ביישוב ותרחיק אותם מ"קבוצת השווים". האם קיים סיכוי שיחייבו את הילדים ללמוד במוסדות דתיים בגילאי 12 וחצי ו 14 בניגוד לרצונם??

 

[דר מיכל דחוח הלוי]

אין דילמה

את הילדים אי אפשר לחייב, אפשר לחייב אותך! תלוי היכן העניין שלכם נידון. אם אתם מתדיינים בבית הדין הרבני, יש לאב סיכוי לא רע לקבל החלטה של בית הדין לחייב אותך לשלוח אותם לבית ספר דתי או לחילופין "לוותר" על המשמורת לאב. אם אתם מתדיינים בבית המשפט לענייני משפחה, יש לך סיכויים יותר טובים לשרוד אבל אני לא מהמרת על כך שתקבלי כל מה שתרצי. גם בית המשפט לענייני משפחה דואג שיהיה מסלול שיאפשר קשר בין האב לילדים. יכולה להיטען טענה כזו: נתחיל מכך שילדים בני 12 ו-14 אינם בוחרים את דרכם הדתית אלא הם חיים בדרכם הדתית של הוריהם. אם במצב הנוכחי בו האם חילונית, ימשיכו הילדים לחיות עם אמם - סביר להניח לפי דברי האם שיחיו כחילונים ואז גם יש סבירות שיאבדו את הקשר עם אביהם. לעומת זאת, ניתן להתרשם או לבחון את האב, האם הוא יוכל לגדל את הילדים בחינוך דתי בצורה כזו שאלה יקבלו את נוכחות אמם גם אם היא חילונית. ואז עדיף שהילדים יחיו אצל אביהם וישמרו על קשר עם שני ההורים מאשר יחיו עם אמם וינתקו קשר עם אביהם. כלומר, המבחן יכול להיות, איזה מבין שני ההורים מסוגל לאפשר קשר יותר טוב עם ההורה השני במקרה שיקבל את המשמורת. עד כאן התיאוריה, נחזור למצבך היום. הילדים אצלך. את חילונית. בית הספר הדתי רחוק, גם קשה להסיע וגם החברים רחוקים. ברור שכל השיקולים מצביעים על כך שתשלחי אותם לבית הספר החילוני הקרוב אלייך. אבל ויש אבל גדול - את חייבת להקפיד לשטוף לילדים את המוח כל הזמן כמה חשוב לשמור על קשר עם האב, כמה חשוב לכבד את האב, כמה חשוב להתאמץ ולנהוג לפי אורח חייו של האב בייחוד כשהם אצלו אבל אפשר גם להתקרב לאורח חייו כשהם אצלך, אם לא סותר לגמרי את אורח חייך וכדי שהילדים ישמרו על זיקה לבית האב, למשל, עשיית קידוש בערב שבת וחבישת כיפה בארוחה, אולי ביקור בבית הכנסת בחג או בערב שבת. משהו זה הפתרון שאני רואה מכאן.

 

[קלימרו קטן]

ראשית תודה על התשובה המפורטת

בשיחה שניהלתי היום עם האב אמרתי לו שאיני מתכוונת לחייב את הילדים ללמוד בממ'ד. שהבחירה היא רק שלהם ולא אני זו שמכתיבה. הוא מצידו אמר "שכף רגלם לא תדרוך בבית שלו, אם ירשמו לחילוני". זאת אומרת הנתק יהיה מצידו ולא מצד הילדי שממשיכי לנסוע ולכבד אותו אצלו לפי מנהגיו. למעשה הוא מוותר על הילדים-כנראה לא רוצה שיפגעו בשמו "הטוב" ובמעמדו בקהילה או אולי גם בשידוך . אין סיכוי שהמשמורת תעבוא אליו, עברנו שנים של מרכז קשר, צווי הגנה ושיחת הילדים שהביעו את רצונם בצורה ברורה להיות במשמורתי. כל כך חבל אחרי שנים של מלחמה חשבתי שהסכם גירושין יביא אותנו לחיי של שקט וחוסר מאבקים. כנראה שהמצב שונה כשמתגרשים מפסיכופט חרדי חולה שליטה ומתעלל סידרתי. חבל לי שהילדים יפסידו את אבא שלהם. כנראה שהילדים של המשודכת לעתיד שלו קוסמים לו יותר.

 

[דר מיכל דחוח הלוי]

נתוןלשיקול דעתך בלבד.

מרחוק אני אומרת לך שתשקלי אולי את יכולה לנהל עם הילדים אורח חיים מסורתי או אפילו דתי לייט כדי שיוכלו ללכת לבית ספר ממ"ד ולהיות בקשר עם אביהם. את יכולה להיות חילונית בחייך הפרטיים או כשאת לא עם הילדים וכשהם יגדלו, הם יחליטו לבד מה הם רוצים. ילדים לא צריכים להחליט היום בגילם לאיזה בית ספר ללכת או באיזו דרך לבחור בחיים. אני כמובן רוצה להיות מאוד זהירה. אני אומרת לך את דעתי מרחוק. אבל מודעת לכך שאינני חיה את חייך ואין לי זכות וגם לא יומרה לשפוט אותך על דרך חייך. את תעשי חשבון נפש אישי מאוד עם עצמך אם את מוכנה לשנות את אורח חייך, ולו למראית עין, כדי שהילדים לא יאבדו את אביהם. ואני לא רוצה להקל ולו במעט על תפקידו של האב, ולא ללמד זכות על יחסו אלייך או על דרכו החדשה עם בת זוג חדשה. נסי לא לתת לתחושותייך האישיות כלפיו להשפיע על ההחלטה לגבי המשך דרכם של הילדים והקשר שלהם עם האב.