אציג מעט מאד מהדומה
בגרמניה בראשית הנאציזם, אכן היתה אנטישמיות, היתה גיזענות, אך החוק שמר על היהודים, ואיש לא העלה על דעתו אפשרות של טבח.
בישראל בראשית המדינה יש אנטי-ערביות, יש גזענות, אך החוק שומר על הפלסטינים, ואיש לא מעלה על דעתו אפשרות של טבח.
בגרמניה הגישה בשנים הראשונות היתה, שיש להעביר את היהודים למקום אחר.
בהתחלה לא ידעו לאיפה, חשבו על רוסיה וסיביר.
עם ההצלחה של אייכמן להעביר את רוב יהדות חבל הסודאטים (חלק צ'כסולובקיה) לשוויץ וארצות מזרח אירופה, הגרמנים חשבו שמצאו את הפתרון.
בישראל הימין גם חולם על טרנספר, לפיו הפלסטינים (חלק חושבים רק על העזתים) יטרונספרו למקום אחר.
בגרמניה - התברר שכמות היהודים גדולה מדי כדי לבנות להם מקום מחיה חילופי במזרח אירופה, מקום מחיה שבו יוכלו לחיות ולעבוד.
בישראל - זרקו את רוב הפלסטינים מחוץ למדינה, וכלל לא עלה על דעת הישראלים שיש לדאוג לפלסטינים למקום חיים ועבודה חילופיים.
הימין, עדיין לא הגיעה למסקנה סבירה איך לטרנפסר מיליונים של פלסטינים, וליצור עבורם מקומות מחיה ועבודה חילופיים.
בגרמניה - הגיעו למסקנה שהשטח של המדינה לא מספק את הצרכים האידאולוגיים שלהם, והם פיתחו את תאורית "מרחב המחייה" שהתיר להם מוסרית לפלוש את מעבר לגבולות המדינה שלהם.
בישראל - המתנחלים הגיעה למסקנה שהשטח של המדינה לא מספק את הצרכים האידאולוגיים שלהם, והם פיתחו את תאורית "א"י השלמה" שהתירה להם מוסרית לפלוש את מעבר לגבולות המדינה שלהם.
בגרמניה - התושבים התחילו לראות יהודים שנעלמים מבתיהם. הם חשבו שהיהודים הועברו למקום אחר, שם קיבלו אפשרות מחייה, ולכן מותר לתושבים לקבל את בתי היהודים לעצמם כתמורה.
בישראל - מייד לאחר מלחמת השחרור התושבים ראו שהתושבים הפלסטינים נעלמו מבתיהם ואדמותיהם, אך בניגוד לגרמנים הם ידעו שהפלסטינים לא קיבלו שום מקום מחיה אחר, ובכל זאת ניכנסו לבתי הפלסטינים והחרימו אותם לעצמם.
בגרמניה -ראו ביהודים אסון קיומי לגרמנים. היהודים מלכלכים את הדם הארי, מורידים את איכותו, האיכות הגרמנית תדרדר ולא יהיו יותר גזע ארי עליון.
בישראל - ראו בפלסטינים איום, אך לא איום קיומי על העם היהודי.
בגרמניה - היתה בהתחלה תקווה להפטר מהיהודים, רק לא ידעו איך.
בישראל - גדולים וטובים אמרו "שטוב אם מחר בבוקר נתעורר ועזה לא תהיה"
גם בגרמניה, גם בישראל, מתקיימים התנאים העלולים להוביל ל"באנאליות של הרוע".
בגרמניה, אנשים טובים, מוסריים (לפי המוסר שלהם), שהיו ערכיים ורצו את טובת המדינה, הגיעו עד לידי מחנות השמדה.
בישראל, מי לידינו יתקע, שבדיוק באותם תנאים, ישראלים טובים, מוסריים, ערכיים, שרוצים את טובת המדינה, לא יתקדמו ל"באנאליות של הרוע"?