האקדמיה ללשון העברית אישרה נוסח חדש של כללי הכתיב המלא

[Mits Petel]

ואני גם שמח שהם החליטו לקרוא

לכתיב מרובה היודין והווין "כתיב מלא", כפי שתמיד היה נהוג בציבור... ("כתיב חסר ניקוד" היה מונח מבלבל, כי המונח "כתיב חסר" כבר היה תפוס כדי לציין את הכתיב המסורתי, שמכיל פחות יודין וווין, בעיקר במצבו הלא מנוקד). גם ההיתר לנקד על הכתיב המלא, וההנחיות כיצד לעשות זאת הם דברים טובים ומתבקשים (בספרי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה נהגו כך גם קודם).

 

[beatman]

יהיה קשה להתרגל לכתוב ו' במקום חולם חסר

לא הבנתי מה בדיוק השינוי במילים: פירות, עינב, שיער, ליצן, סיסמה, בריכה, ברירה, עבירה, מייד, שמיים ?

 

[איתי שלר]

וי"ו בחולם חסר כבר הייתה בכללי הכתיב הישנים

השינוי הוא פירות במקום פרות (זה לא צירי מלא, אז אין מקום ליו"ד לפי הכללים הישנים).
וכן השאר נוספה יו"ד שלא הייתה לפי הכללים הישנים.
מייד נכתבה לפי הכללים הישנים ביו"ד אחת: מיד.
שמיים נכתבה שמים.

 

[beatman]

תודה על הפירוט

לגבי חולם חסר, אם הוא חסר אז איך היתה בו ו' ?
עד כה תמיד כתבו: "אניה, תכנית, צהריים"

 

[trilliane]

אלה מילים שמנוקדות בקמץ קטן, לא בחולם חסר

 

[beatman]

מה ההבדל ביניהם ?

מבחינת ההגייה שניהם מבטאים תנועת o.
אז בשביל מה יש גם חולם חסר וגם קמץ קטן ?

 

[איתי שלר]

חולם חסר

חולם בא בהברה פתוחה או בהברה מוטעמת.
קמץ קטן בא בהברה סגורה לא מוטעמת (או בהברה לא מוטעמת שהייתה סגורה בעבר הרחוק ונפתחה).

מבחינה היסטורית, הניקוד שאנחנו משתמשים בו, נוסד בטבריה לפני למעלה מאלף שנים, ובטבריה כל הקמצים היו נהגים באותו אופן (ושונים מהגיית חולם) לא היה שם קמץ גדול וקטן אלא רק קמץ. ההגייה שלנו היא על פי מסורת שונה מהגיית טבריה, ואנחנו מבטאים זאת כמו חולם (אבל משתמשים בניקוד של טבריה, ולכן הסימון נשאר קמץ).

 

[beatman]

הקמץ היה אז כמו תנועת A ?

 

[tapuztapuz6]

הקמץ היה משהו בין A לO

מצאתי סרטון שמסביר
https://www.ykr.org.il/modules/Videos/page/3642
יש גם מאמר
https://www.facebook.com/3531252748...688789121/?type=3&comment_tracking={"tn":"O"}

 

[איתי שלר]

כן. יש וויכוח

איך בדיוק בוטא הקמץ.
יש סבורים שהוא קרוב ל- [ɔ]
https://en.wikipedia.org/wiki/Open-mid_back_rounded_vowel
ויש סבורים שהוא היה קרוב יותר ל-[ɒ] https://en.wikipedia.org/wiki/Open_back_rounded_vowel
בכל מקרה מסוכם שהוא היה נמוך מהתנועה המסומנת ע"י החולם ושהוא סימן תנועה מעגולת (לכן הוא קרוי קמץ).

 

[beatman]

 

[איתי שלר]

הייתה בו וי"ו בכתיב חסר ניקוד

גם לפי הכללים הישנים שנקבעו לפני עשרות שנים היו כותבים: לשמור, לקטוף, צוהר, כותל, קובץ, עמוק, ארוך, שחור, כתובת, עובי, יופי, מכוער, מטורף וכדומה בוי"ו (ואלה מילים המנוקדות החולם חסר. הניקוד נקרא חולם חסר כי בכתיב המקורי לרוב לא הייתה בו וי"ו, וכך נקבע התקן למילים מנקודות בימינו).

המילים שציינת מנוקדות בקמץ קטן (או חטף קמץ), כפי שהעירה טריליאן. אמנם (או אומנם) בתנ"ך תמצא פעם אחת גם את הכתיב "אוניות" בוי"ו, אבל זה מקרה חריג וגם אותו משנה מסורת הקרי לחטף קמץ.

 

[trilliane]

למה? זה לא כלל חדש. חולם חסר בכתיב המנוקד נכתב בוי"ו במלא

באשר לשאלתך, ראה טבלה משווה בתחתית הקישור:
http://hebrew-academy.org.il/2017/06/17/כללי-הכתיב-המלא-הכללים-החדשים-סיוון/

 

[tapuztapuz6]

למה לא כותבים יו"ד בכל חיריק?

יש סיבה טובה יותר מ"מכוער"(שזה די נכון אבל לא סיבה) ושזה שינוי די גדול(אבל לא משהו מהפכני)?

 

[tapuztapuz6]

מישהו יודע גם למה לא כותבים "כול" בכל מצב?

אני רואה שהרבה כותבים בוי"ו גם בנסמך. זה מבלבל אנשים.

 

[איתי שלר]

לפי הכללים הישנים ברור

כָּל בנסמך מנוקדת בקמץ קטן (כי ההטעמה הראשית היא על הסומך).
לפי הכללים החדשים, יש לשער שהסיבה היא לא לשנות את הכתיב הנפוץ והמוכר, כפי שאין מוסיפים יו"ד במילים קצרות ומוכרות כמו "אם" ו"עם".

 

[tapuztapuz6]

תודה

מישהו יודע למה לא כותבים כל יו"ד בחיריק?

וגם נשארה לי שאלה מהדיון הקודם. למה לא מוזכר בדיונים ובמאמרים על המבטא שצריך להגות אל"ף?

 

[איתי שלר]

כנראה בגלל היצמדות לכתיב המסורתי

בגלל היצמדות לכתיב המסורתי שבו תנועה i בהברה סגורה לא מוטעמת תמיד בחיריק חסר ללא יו"ד. ובגלל היצמדות לדרך הכתיבה המקובלת במילים ובתבניות מסוימות (לא רצו לעשות מהפכה גדולה).
אגב, אני לא בטוח שהוספת יו"ד הייתה עוזרת לקריאה יותר מאשר מפריעה -
היום אנחנו מבדילים לדוגמה בין "ישמרו" ו"יישמרו" (ישְמרו וישָמרו) - ההבחנה הזו הייתה נעלמת אילו היו מוסיפים יו"ד תמיד (ומצד שני, היו נפתרות עמימויות אחרות).

לא הבנתי את השאלה על האל"ף.

 

[tapuztapuz6]

קראתי שיש כתבים שיש בהם יו"ד שכיום לא תקנית

חיפשתי בפורום על הנושא וקראתי שיש כתבים שכתוב בהם "מיטפחת", "ביניין" ו"ליחיות". גם בן יהודה כתב "מיבטא". ובהודעה של האקדמיה על השינויים היה מישהו שכתב שיש "עים" איפשהו.
זה כתיב נדיר בהיסטוריה של העברית או שהוא היה נפוץ? יש לו בסיס?

לא ראיתי בדיון של ועד הלשון על המבטא שצריך להגות אל"ף. גם במאמר של בן יהודה "המיבטא בלשון העברית" לא כתוב. כתוב בהם רק שצריך להבחין בינה לבין עי"ן.
למה הם לא כתבו על זה?
האם הם לא ידעו על הגיית האל"ף(כמו שאני לא ידעתי עד לאחרונה)?

 

[איתי שלר]

יש היסטורית כתיבה של אלפי שנים

יש היסטורית כתיבה והעתקה ארוכה מספיק בכדי שתוכל למצוא אופני כתיב רבים ושונים (חלקם נחשבו נורמליים בעת כתיבתם, וחלקם נחשבו שגיאות העתקה).
עד העברית המודרנית לא היה תקן, והיו צורות כתיב שונות מקובלות חלקן בכתיב מלא הרבה יותר מהכתיב המלא החדש, וחלקן בכתיב חסר הרבה יותר מהכתיב המנוקד המודרני.
התקן (המנוקד, הכתיב החסר) נקבע לפי הרוב, לפי חשיבות המקור (מגילות בית שני לדוגמה אינן חלק מהקאנון המסורתי ולכן הכתיב המאוד מלא שלהן לא ממש השפיע על התקן, אף לא של הכתיב המלא) או לפי שיקולים תיאורטיים.
[ומוכרת הדוגמה: במקרא תוכל למצוא אוֹתֹת, אֹתוֹת וגם אֹתֹת, ואילו הצורה התקנית המודרנית היחידה: אוֹתוֹת אינה מופיעה כלל במקרא.]