נבחרי הציבור לא יכולים לאזן את כוחם של העשירים. הצרכנים של העשירים ביחד עם עסקים שמתחרים בעשירים, יכולים.
מי ישגיח על הרגולטורים שאתה כל כך אוהב? מי משגיח על חברי הכנסת כשהם עושים נזק בלתי הפיך בכלכלה?
למשל בתי המשפט שאתה משליך את יהבך עליהם למשל על מנת לשמור על זכות הקניין , החירות שלך
ואפילו זכותך לחיים לא קיימים בחלל הריק. הם חלק ממה שאנחנו מכנים מסגרת מדינית (פוליטית).
החוקים על פיהם בתי המשפט פועלים אינם חס וחלילה חוקים של טקסטים עתיקים אלא חוקים שמחוקקים
על ידי רשות מחוקקת ופסקי הדין שלהם מבוצעים על ידי רשות מבצעת.
בלא כל אלו, פסקי דין של שופטים יהפכו לעוד דיעה. אתה לא יכול להמלט מכך אבל הפוליטיקה והמדינה נמצאת כאן
גם כאשר אתה מדבר על חירות. אתה מאשים את המדינה בשלילת החירות אבל המדינה היא גם
הערובה שלך לחירות. זה יכול להשתבש כמובן וזה השתבש לא מעט פעמים אבל עדיין אין תחלף טוב יותר לזה.