האוטובוסים של חברת "קווים" בורחים מהנוסעים
בתחנת הרכבת של ראש-העין יש שתי תחנות אוטובוסים של "קווים", קו מספר 1 וקו מספר 2. הקווים הללו מיועדים לאסוף את הנוסעים הבאים מהרכבת ולהסיעם לראש-העין. הבעיה היא שהאוטובוסים "בורחים" מהנוסעים. ברכבת המגיעה לראש-העין מת"א בשעה 13:17 עומדות לרשות הנוסעים שלוש דקות עד מועד יציאת האוטובוס מהתחנה (13:20 לפי לוח הזמנים של "קווים"). בפרק זמן זה על הנוסעים לצאת מהקרון אל רציף מס' 2, ללכת ברציף עד למדרגות היורדות למנהרה, לרדת במדרגות, לעבור את המנהרה, לעלות במדרגות הנעות אל אולם הכניסה, להעביר את הכרטיס במחסום הביקורת, לעבור במחסום, להמשיך אל הדלתות המסתובבות, לעבור אותן, לצאת מהתחנה ולהגיע לתחנת האוטובוס. כל זה, כאמור, בפרק זמן של שלוש דקות. קלי הרגליים שבין הנוסעים – בעקר חיילים וצעירים – עושים זאת בריצה על-מנת להגיע בזמן לאוטובוס. אולם נוסעים קשישים, או נכים, או אמהות עם תינוקות – אלה מגיעים לרוב באיחור של דקה או שתיים, ונאלצים לראות את האוטובוס "בורח" לנגד עיניהם. פירוש הדבר עבורם הוא המתנה של שעה שלמה עד לאוטובוס הבא. חלקם מעדיפים להזמין מונית, למרות ההוצאה הכספית, ובלבד שלא להמתין שעה שלמה בגשם או בשמש. תופעה זו חוזרת על עצמה גם ברכבת המגיעה לראש-העין מת"א בשעה 14:17, שאז האוטובוסים של "קווים" יוצאים מהתחנה בשעה 14:20. בנוסף, לעתים הרכבת מאחרת בדקה או שתיים – ואז גם קלי-הרגליים שבין הנוסעים אינם מספיקים להגיע לתחנת האוטובוס והם נאלצים לראות את האוטובוס בורח לנגד עיניהם. חשוב לציין כי התחנה ברכבת ראש-העין היא תחנתם הראשונה של האוטובוסים בקווים הללו, כך שכאשר הם "בורחים" הם למעשה יוצאים ריקים. מה האינטרס הכלכלי של חברת "קווים" בכך שהאוטובוסים שלה יוצאים ריקים? מדוע האוטובוסים של חברת "קווים" אינם ממתינים לנוסעי הרכבת? מדוע חברת "קווים" אינה יכולה להנחות את נהגי הקווים הנ"ל להמתין לנוסעי הרכבת ורק לאחר שאחרון הנוסעים הגיע לתחנה, רק אז לצאת לנסיעה?
בתחנת הרכבת של ראש-העין יש שתי תחנות אוטובוסים של "קווים", קו מספר 1 וקו מספר 2. הקווים הללו מיועדים לאסוף את הנוסעים הבאים מהרכבת ולהסיעם לראש-העין. הבעיה היא שהאוטובוסים "בורחים" מהנוסעים. ברכבת המגיעה לראש-העין מת"א בשעה 13:17 עומדות לרשות הנוסעים שלוש דקות עד מועד יציאת האוטובוס מהתחנה (13:20 לפי לוח הזמנים של "קווים"). בפרק זמן זה על הנוסעים לצאת מהקרון אל רציף מס' 2, ללכת ברציף עד למדרגות היורדות למנהרה, לרדת במדרגות, לעבור את המנהרה, לעלות במדרגות הנעות אל אולם הכניסה, להעביר את הכרטיס במחסום הביקורת, לעבור במחסום, להמשיך אל הדלתות המסתובבות, לעבור אותן, לצאת מהתחנה ולהגיע לתחנת האוטובוס. כל זה, כאמור, בפרק זמן של שלוש דקות. קלי הרגליים שבין הנוסעים – בעקר חיילים וצעירים – עושים זאת בריצה על-מנת להגיע בזמן לאוטובוס. אולם נוסעים קשישים, או נכים, או אמהות עם תינוקות – אלה מגיעים לרוב באיחור של דקה או שתיים, ונאלצים לראות את האוטובוס "בורח" לנגד עיניהם. פירוש הדבר עבורם הוא המתנה של שעה שלמה עד לאוטובוס הבא. חלקם מעדיפים להזמין מונית, למרות ההוצאה הכספית, ובלבד שלא להמתין שעה שלמה בגשם או בשמש. תופעה זו חוזרת על עצמה גם ברכבת המגיעה לראש-העין מת"א בשעה 14:17, שאז האוטובוסים של "קווים" יוצאים מהתחנה בשעה 14:20. בנוסף, לעתים הרכבת מאחרת בדקה או שתיים – ואז גם קלי-הרגליים שבין הנוסעים אינם מספיקים להגיע לתחנת האוטובוס והם נאלצים לראות את האוטובוס בורח לנגד עיניהם. חשוב לציין כי התחנה ברכבת ראש-העין היא תחנתם הראשונה של האוטובוסים בקווים הללו, כך שכאשר הם "בורחים" הם למעשה יוצאים ריקים. מה האינטרס הכלכלי של חברת "קווים" בכך שהאוטובוסים שלה יוצאים ריקים? מדוע האוטובוסים של חברת "קווים" אינם ממתינים לנוסעי הרכבת? מדוע חברת "קווים" אינה יכולה להנחות את נהגי הקווים הנ"ל להמתין לנוסעי הרכבת ורק לאחר שאחרון הנוסעים הגיע לתחנה, רק אז לצאת לנסיעה?