יש מאות אלפים בישראל שחווים את זה
פרוייקט גידול ילדים + פרוייקט השרדות כלכלית + פרוייקט חובות החיים השוטפות - אין כמעט זוג שלא נאנק תחת העול הזה. מבחינה זו, מצבכם ממש textbook.
כמובן, צרת רבים אינה בגדר נחמה. אז מה עושים?
יש מה לעשות, אבל זה דורש התארגנות אחרת של כל אחד על עצמו, על חייו, על ההורות והזוגיות.
איך עושים את זה? לזה כבר אין textbook. כל אדם הוא שונה, ולכן גם כל זוג הוא שונה.
אני גם לא בטוח שהאהבה מתה. יותר סביר שבתוך כל אחד מכם, משהו מת בפנים, בגלל העומס. וכשמשהו אצלנו מת מבפנים, את מה שנותר חי אנחנו משמרים הרבה פעמים לבד: רגע של יציאה, בריחה, מנוחה קטנה. בטח שאנחנו לא יכולים במצב כזה לתחזק עוד אדם שגם הוא במצבנו. זה עומס גדול מדי, ויש היגיון בכך שכל אחד מסתגר בעולמו, כי ההישרדות והתפקוד קודמים לכל: הילדים צריכים לצאת בבוקר לבי"ס/גן, עם בגדים נקיים, אוכל וכולי. אחר כך הבוס או העסק מחכים בקוצר רוח. בערב אותו כנ"ל. ואז שעה לנקות את הראש, ולישון.
העניין הוא שגירושין לא מאוד ישפרו את המצב. הם נותנים איזו תקווה למשהו חדש, אבל הילדים עדיין באותו גיל באותו גן, והעבודה באותן שעות, הכסף לא גדל פתאום, אלא אולי הצטמצם אפילו (2 בתים), והאהבה החדשה? בקושי תבלין.
לכן העצה ההגיונית בעיניי היא ללכת לטיפול זוגי, שם אפשר לתפור לכם תוכנית שיקום - של כל אחד לעצמו, ושל הקשר. התוכנית צריכה לענות על הקשיים המאוד ספציפיים של כל אחד מכם, על האופי המאוד ייחודי של כל אחד מכם.
אולי התוכנית תצליח, ואולי לא. אולי תגיעו למסקנה שהזוגיות באמת מתה, ואולי לא. אי אפשר לדעת מראש. אין פה נוסחה.
אבל עצם ההחלטה להשקיע שעה-שעתיים-שלוש בשבוע (כלל נסיעות ואולי קפה אחר כך) לזוגיות, היא התחלה של שינוי.
---
כמובן, יש כאלה שמקום זה נכנסים לפורום בגידות, או עושים סטוצים עם השכנה, וזה ללא ספק נותן משהו בהתחלה. אבל זה לא ממש מחזיק, ויוצר עוד הרבה יותר בעיות. אני מניח שתקבל פה עצות כאלה. לבחירתך.
---
זה מה שהיה לי לתרום.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
