דילמה אקזיסטנציונלית

[פילוסוף רוחני33]

דילמה אקזיסטנציונלית

אני חושב שאני מתעלם מהחומר לטובת הרוח בכך שאני משוחח בעיקר על תחביבים ואומר "אתה יכול להאמין לי" במקום לשקר, וזה מנתק אותי מהחומר שבי ומשאיר בי רק רוח. אולי אם אקרא לקשר גופני "קשר חומרי", זה יחזיר לי את התודעה החומרית ואז יהיה לי עולם מאוזן ושלם.

 

[איילת30105]

אני חושבת שכל דבר במידה ומותר לפעמים ׳לעגל פינות׳

נראה לי שאם ׳שקר לבן׳ כלשהו יסייע לך להרגיש טוב יותר בחברה,תנסה..

אבל בגדול תשתדל לא לוותר על תכונות האופי הבסיסיות שלך והטובות ותעשה בעיקר מה ש׳תחושת הבטן׳(הלב) מסמנים לך.(זו דעתי,אבל יש מצב שאני טועה בדעתי זו..

שיהיה לך טוב ושלוות נפש בכל דרך התנהלות

 

[פילוסוף רוחני33]

זו לא הכוונה

אני לא מאמין בשקר לבן. העניין הוא שאני מחפש דרך פילוסופית לשמור על דיוק ולדבר אך ורק לפי הגיון של דיוק, ואני מאמין שמבחינה לוגית לא צריך להגיד דברים לא נכונים כי אפשר להגיד "אתה יכול להאמין לי" וכך אפשר להטעות כשאין ברירה מבלי לשקר. מגמה אחרות שקשורה לזה היא לשוחח עם חברים בעיקר על תחביבים, לשאול אותו אלו דברים חדשים עשו בתחביביהם ולספר אותם דברים על עצמי. זאת גישה פילוסופית ואני נלחם כדי למצוא גישה גם פילוסופית רוחנית אבל גם אנושית ומתאימה לחיים וליחסי אנוש.

 

[פילוסוף רוחני33]

וכשאני מדבר על התחביבים

זה נראה כמו חקירה וגורם לי להרגיש ביחס לאנשים כמו רובוט שחוקר יותר מאדם שאוהב. אני מחפש דרך לעגן את הפילוסופיה שלי בתוך יחסי אנוש כך שגם תיראה אנושית.
&nbsp

 

[פילוסוף רוחני33]

נניח שעורך דין צריך להגן על נאשם

והוא יודע שהוא אשם. אם יגיד "הוא לא אשם", ישקר. אם יגיד "אתם יכולים להאמין לי שהוא לא אשם", לא ישקר אבל יחשדו למה אמר את זה. אמנם יכול להיות שאומרים "תאמין לי" לא כדי להסתיר שקר אלא כדי להדגיש שאומרים משהו חשוב, אבל בכל זאת צריכה להיות לזה הצדקה ברורה. שאלה לא קלה.
&nbsp