אוסווין
Active member
עוד שתי מחשבות
- מחשבה שעלתה לי הפרק והיא רלוונטית לעוד הרבה פרקים בעונה הזאת, היא שהרשעים מדברים יותר מידי. לפעמים הרשעים יכולים להיות ככ הרבה יותר menacing אם הם שותקים. עולה לי דוגמא מהפרק Waters of Mars ב-2009, שהיצורי מים האלה משתלטים על אנשים ואיך שהמפלצת נראתה זה כזה קריפי (בתמונה למטה) שהם לא היו צריכים לדבר, רק הבעות פנים. הם התפתו לתת להם לדבר, והם אכן צילמו סצנה אחת שבה אחת מהם משוחחת עם הדוקטור, אבל הם מחקו אותה כי הם הבינו שit will benefit the mystery factor. (אפשר למצוא אותה ביוטיוב)
בפרק הראשון לעונה הזאת, היה את היצור אור האלה שהיו יעני מסקרנים, אבל אז הם התחילו לדבר עם הדוקטור. ברגע שנותנים להם קול, משהו מהמסתורין נעלם. זה תסריטאות זולה קצת, במקום לתת לדוקטור להבין מה הם רוצים פשוט תמיד מספרים לה. וברור שאני לא אומר "שהרשעים לא ידברו אף פעם", פשוט בכמה פרקים כבר זה מרגיש לי שזה יכול ממש להועיל.
אגב, דוגמא מהקצה השני של הספקטרום היא מהפרק Midnight מ-2008, בו הרשע הוא כולו מבוסס לגמרי על דיבור אבל הוא לא מגלה בעצם כלום והדוקטור לגמרי צריך להבין לבד what the fuck is going on. זה גם נפלא.
- מחשבה נוספת שעלתה לי (שגם היא רלוונטית לעוד פרקים לאחרונה) היא הקלות שבה אנשים מוזמנים אל הטארדיס, והקלות שבה הם מקבלים את כל העניין הזה של "bigger on the inside" וחייזרים מהעתיד והכל. בפרק הזה החבר של ריאן is super cool about everything. זוכרים איזה ביג דיל זה היה כשג'קי גילתה מה רוז באמת עושה עם הדוקטור? איך זה ערער את המערכת יחסים של קלרה ודני? פשוט לא מציאותי, ושוב כמו שכבר אמרתי תוכנית כמו "דוקטור הו" די צריכה להאיחז בטיפת מציאותיות שהיא יכולה.
- מחשבה שעלתה לי הפרק והיא רלוונטית לעוד הרבה פרקים בעונה הזאת, היא שהרשעים מדברים יותר מידי. לפעמים הרשעים יכולים להיות ככ הרבה יותר menacing אם הם שותקים. עולה לי דוגמא מהפרק Waters of Mars ב-2009, שהיצורי מים האלה משתלטים על אנשים ואיך שהמפלצת נראתה זה כזה קריפי (בתמונה למטה) שהם לא היו צריכים לדבר, רק הבעות פנים. הם התפתו לתת להם לדבר, והם אכן צילמו סצנה אחת שבה אחת מהם משוחחת עם הדוקטור, אבל הם מחקו אותה כי הם הבינו שit will benefit the mystery factor. (אפשר למצוא אותה ביוטיוב)
בפרק הראשון לעונה הזאת, היה את היצור אור האלה שהיו יעני מסקרנים, אבל אז הם התחילו לדבר עם הדוקטור. ברגע שנותנים להם קול, משהו מהמסתורין נעלם. זה תסריטאות זולה קצת, במקום לתת לדוקטור להבין מה הם רוצים פשוט תמיד מספרים לה. וברור שאני לא אומר "שהרשעים לא ידברו אף פעם", פשוט בכמה פרקים כבר זה מרגיש לי שזה יכול ממש להועיל.
אגב, דוגמא מהקצה השני של הספקטרום היא מהפרק Midnight מ-2008, בו הרשע הוא כולו מבוסס לגמרי על דיבור אבל הוא לא מגלה בעצם כלום והדוקטור לגמרי צריך להבין לבד what the fuck is going on. זה גם נפלא.
- מחשבה נוספת שעלתה לי (שגם היא רלוונטית לעוד פרקים לאחרונה) היא הקלות שבה אנשים מוזמנים אל הטארדיס, והקלות שבה הם מקבלים את כל העניין הזה של "bigger on the inside" וחייזרים מהעתיד והכל. בפרק הזה החבר של ריאן is super cool about everything. זוכרים איזה ביג דיל זה היה כשג'קי גילתה מה רוז באמת עושה עם הדוקטור? איך זה ערער את המערכת יחסים של קלרה ודני? פשוט לא מציאותי, ושוב כמו שכבר אמרתי תוכנית כמו "דוקטור הו" די צריכה להאיחז בטיפת מציאותיות שהיא יכולה.