דיוני סדרות לסוף שבוע

[Don Nirtin]

רק חבל שהיא לא מספיק מוכרת בשביל אתר כלשהו

אז לא יכול לצפות בה שם.

 

[snirf]

דווקא נתקלתי בה, ואף המלצתי...

להוט לרכוש אותה

בתקווה שהם ייענו להצעה

 

[LeRanch]

תיקון של טעות קטנה

לדמות של ג׳ושוע פלדמן קוראים מייקל.
זאק גילפורד מגלם את דני.

 

[בלונדי211]

כן שמעתי עליה וסימנתי לעצמי אותה

כיף לשמוע עוד המלצה

 

[בלונדי211]

אוז עונה 5- פרק 8 (סוף עונה)

- רובסון משתחרר מהבידוד ומחליט לחתוך את החניכיים שלו במטרה לחזור לאחווה הארית.
- מיגל מועמד לשחרור, אך כושל ברגע האמת ותוקף את אחד הבוחנים.
- קאטלר, אסיר חדש באוז שמנסה להצטרף לאחווה הארית, לוקח על עצמו להרוג את סעיד.
אחרי שעומאר שומע על כך הוא ממהר לתקוף אותו אך בסופו של דבר מציל אותו.
למרות זאת, כשמקמנוס שומע על כך, הוא שולח את עומאר לבידוד.
- בוב מבקש לראות את הנכד שלו לפני מותו, ואלכס הצעיר מת בגלל הפסקת חשמל (שכזכור, זה מה שהציל את בוב בזמנו ממוות).
הסוהר בראס חוזר, ואומר שהוא מוכן לתת את הכסף לבוב- טו ליטל טו לייט מיי פרנד...
- נורמה חוזרת להיפגש עם חפרפרת, ומתברר שהיא בהיריון.
- לאחר מותו של אדם, ביצ'ר מחליט לעזור לפרנקלין, ומספר לסיסטר מארי מה שקרה,
וכתוצאה מכך, שילינגר מואשם ונשלח לבידוד.
- קלר חוזר מהמשפט (נשבע שהוא רק הולך ומתחתך), ומספר לסיסטר מארי שחבר המושבעים
האשים אותו ברצח מדרגה ראשונה.
סוף סוף (למרות ניסיונו של סעיד לעצור בעדו) ביצ'ר הולך לפגוש את קלר,
והם מתנשקים מבעד לסורגים

הקטע שקלר עומד עם הגב, וביצ'ר קורא לו- כריס, ואז קלר נאלם דום- אמאאאא
- סיריל שוב מאבד שליטה, וליאו מבשר לריאן שהוא יוצא להורג בעוד חודש.
הכומר שחולק את התא עם ריאן, מגלה על קרולין אחותו הקטנה של ריאן, שמסתבר שמתה בגיל מאוד צעיר.
הוא מנסה לדבר על כך עם ריאן, שבהתחלה מכה אותו, אולם לאחר מכן נשבר ומתוודה.
ריאן מתעמת על כך עם אביו, ומאשים אותו במותה של קרולין.
בנוסף, ריאן מחליט לעזור לסיריל לחמוק מעונש המוות.
- אוגוסטוס משתחרר מביה"ח וחוזר לעיר הברקת.
מורלס ורדינג מבטיחים למקמנוס שלא ינסו להרוג אחד את השני, אולם מורלס דואג לבקש
שירצחו את רדינג,
אולם התקיפה משתבשת ואוגוסטוס הוא זה שנדקר בסופו של דבר.

 

[Don Nirtin]

בשעה טובה

גררת את עונה 5 יותר מדי.
&nbsp
יאללה תן גז על העונה האחרונה!

 

[בלונדי211]

חחח אשתדל

 

[twisted nerve1]

שהחיינו והקימנו

ראיתי את הפרק לפני שאני כותבת את ההודעה הזאת.
אין לי הרבה מה להגיד. רק שאני שמה לב עכשיו שלאף דמות אין סוף טוב, שזה לא דבר רע בס"כ אני אוהבת טרגדיות, כמה שיותר קשה יותר טוב, אבל זה קצת מתחיל להרגיש כאילו עושים לנו דווקא.
כאילו ברור שמקמנוס יגיד שלפחות הוא הצליח להציל מישהו אחד (את עומאר) ואז עומאר ינסה להרוג מישהו והוא יכנס אותו לבידוד.
כמובן שהסוהר ההוא חזר עם הכסף של בוב אחרי שהנכד שלו מת. זה לא שאני לא אוהבת סופים רעים אבל לפעמים זה מרגיש כאילו היוצרים עושים דווקא. בחיים לפעמים גם קורים דברים טובים.
&nbsp
אין לי הרבה מה להגיד. אני קצת אמביוולנטית כי אני חושבת שהסדרה הייתה צריכה להסתיים בעונה 4. למרות שהמפגש בין ביצ'ר לקלר והנשיקה בין הסורגים המיסה לי את הלב ועוד כמה דברים

(אוח, כשהוא אומר לו כריס והוא קופא במקום ומסתובב, הלב שלי!!

וכשהוא שם לו את היד על היד, והנשיקה דרך הסורגים

).כתבתי כבר בעבד שאני חושבת שהסיפור שלהם היה צריך להסתיים כמו שהוא הסתיים בעונה 4. עם זה שקלר מציל את ביצ'ר ועושה את הדבר הכי אלטרואיסטי שהוא עשה כל הסדרה

וכן זה טרגי ועצוב, אבל זה כ"כ יפה.
אמנם נהניתי מכמה קווי עלילה העונה. כנראה העיקרי הוא זה של ביצ'ר ואדם גונלס, אבל אני חייבת להודות שכל התמות שכבר היו בעונות הקודמות דיי שוחזרו פה- ביצ'ר מנסה להיות טוב, ביצ'ר עושה משהו רע, ביצ'ר מתחרט על זה, מנסה לתקן, הורס עוד יותר וכו' וכו'. לא באמת קדמו את העלילה בכיוון חדש וסתם יצרו חור (למה לשילינגר לא אכפת לזה שביצ'ר בטוח הרג את הילד שלו ברגע שכריס חזר?).
הסיפור של ריאן גם היה עצוב ונוגע ללב. ואוגוסטוס מת, למרות שהתפקיד שלו בכלא לא היה גדול ואנחנו לא מדברים עליו הרבה, אני דיי אוהבת את אגוסטוס. זה היה עצוב שאשתו עזבה אותו ואמא שלו מתה והוא התדרדר חזרה לסמים.
אני זוכרת שבפעם הראשונה שראיתי את העונה הזאת הם שמו בפתיח את הנשיקה בין הסורגים ולמרות שהם מנסים לשים בפתיחים דברים כך שלא נזהה מי אלו, ישר כשראיתי את זה ידעתי שזה קלר וביצ'ר, וחיכיתי כל העונה לנשיקה הזאת!
אני לא ממש מרחמת על רובסון, אבל הוא פשוט יצא דביל כשהוא סיפר שהחניכיים שלו מאדם שחור. כאילו הוא יכל לא להגיד כלום ואף אחד לא היה חושד

&nbsp
לא הבאת ציטוטים. אז אחד מצחיק ואחד מרגש:
מצחיק:
שהמשורר אומר לאוגוטוס בתמורה לכך שהוא מבטיח לו שהוא לא יגלה לרדינג שהוא נתן לו את הסמים שאם הוא היה בחורה הוא היה נותן לו לשון, ואגוסטוס אומר לו שאם הוא היה בחורה הוא היה מכוער ברמות

&nbsp
ואחד מרגש. אחד הציטוטים האהובים עלי אי פעם בסדרות ושמתי אותו בדיונים בעבר כשהגענו לחלק הזה. מה שביצ'ר אומר לסעיד על אהבה כשהוא מנסה למנוע ממנו ללכת לפגוש את קלר:
&nbsp
" How is love wrong, Kareem? In whatever form it takes, how is love wrong? Especially, here in Oz where there's so little of it. You and I, we love each other. You stabbed Schillinger and Robson for me. But the Aryans say that any sort of love between the races is a perversion. Who decides these things? Who chooses which love is permissible?
&nbsp
Kareem Said: God.
&nbsp
Tobias Beecher: The God I worship... Loves everybody, and he created a universe full of different kinds of people sharing different kinds of love.
&nbsp

 

[בלונדי211]

אהבתי מאוד את מה שכתבת ומזדהה כמעט עם הכול

 

[didalf]

מזל טוב

אם שיר היא מלכת הבינג' אתה מלך הצבים.
&nbsp
אוקי טוב ברור שהדבר הכי חשוב בפרק זה המפגש המחודש בין טובי לכריס אחרי עונה שלמה של כמעטים. ואיזה מפגש מושלם

והנשיקה

אני אוהבת את הציטוט של מיקי של מה שטובי אומר לסעיד על אהבה.
&nbsp
מה בכלל לא זכרתי שלריאן הייתה אחות

&nbsp
אוח מיגל מיגל הוא כזה טראגי, כי הוא קורבן של עצמו. לא שברור לי איך הוא בכלל מועמד לשחרור אחרי שהוא עיוור סוהר וברח ונתפס.
&nbsp
לגבי מה שמיקי אמרה על זה שאין לאף אחד סוף טוב - אממ זה אוז, זה נראה לי ברור שלאף אחד לא יהיה פה סוף טוב. זה די הרעיון שבסדרה לא?

 

[twisted nerve1]

אממ... לגבי המשפט האחרון שלך

קשה לי שלא לנסות להשוות את הסדרה מהבחינה הזאת לסמויה. כי גם שם זאת סדרה שמראה שהמערכת מוחצת את הפרט ושהרבה פעמים ל מספיק "לרצות" שיקרו לך דברים טובים, לרוב המערכת מושחטת והרבה פעמים אנשים שמנסים להיות טובים לא מצליחים.
אבל הסמויה גם מראה מקרים של הצלחה. זה מה שאהבתי בסופי העונות שלה, תמיד היו דמויות שהסיפור שלהם נגמר רע, ודמויות שהסיפור שלהם נגמר טוב. ולרוב המסר היה שזה קצת אקראי לגבי אצל מי זה נגמר טוב ואצל מי זה נגמר רע, חלק גדול מזה זה מזל, אבל להראות שיש מקרים כאלה ויש מקרים כאלה, ואני יותר אוהבת את זה. אם אני מסתכלת על סוף העונה של אוז- לאף אחד לא היה סוף טוב! לא למיגל, לא לבוב, לא לאוגוסטוס (סורי על הספוילר בלונדי, חשבתי שהבנת שהוא מת

) לא לאף אחד. ולא רק זה, כאילו כדי לדחוף את הנקודה עם רוב הסיפורים ממש עשו כזה "איזה אירוני זה שזה נגמר רע"
(מקמנוס מדבר על זה שזה שהוא הצליח להציל את עומאר- אדם אחד, שווה את הכל ומיד אחר כך עומאר מקבל סוף רע, הסוהר שגנב מבוב חוזר בדיוק אחרי שהנכד שלו כבר מת, מיגל מקבל סוף ממש רע, אחרי שהוא מצא נחמה קצת באילוף הכלב כל העונה, אגוסטוס מקבל שיחה מלב אל לב מרדינג וישר מת אחרי זה). זה פשוט מרגיש לי בשלב הזה קצת לדחוף את הנקודה עמוק מדי. במיוחד שאנחנו כבר אחרי 5 עונות שזה כל מה שקורה.
לא יודעת, נגיד הקשת העלילתית של קלר בעונה 4 ובמיוחד איך שזה נגמר היה כ"כ מרגש ויפה בעיני כי זה בדיוק היה שונה מכל מה שציפינו (וכן זה גם לא היה לגמרי סוף טוב, אבל הייתה שם גאולה, והיה את הקטע של סיסטר פיט שאמרה לו על אלוהים וזה היה ממש מרגש, זה היה סוף טוב במונחים של אוז לפחות). אפילו הסצנה ששילנגר מתרכך ועושה שלום עם ביצ'ר בעונה 4 רגשה אותי במידה מה, וגרמה לי לחשוב שאפילו לשילינגר יש סיכוי כלשהו לגאולה. ואז הם פשוט מוחקים את הכל בעונות הבאות. זה מבאס.
אני האחרונה שאוהבת דברים קיצ'יים, זה ממש לא העניין. אני שונאת דברים קיצ'יים כי הם צפויים. אבל כשאנחנו כבר 5 עונות מקבלים סיפורים של דמויות שכל אחד מהם נגמר רע זה גם כבר הופך לצפוי ואז אין הרבה הבדל.
מה שיותר היה מעניין זה באמת לא לדעת מה יקרה לדמויות ולראות חלק לא מקבלות סוף טוב, וחלק כן (יחסית)

 

[didalf]

אני גם חשבתי על הסמויה

אבל העולם של אוז יותר אכזרי מהסמויה. וגם הסמויה מתרחשת בכ"כ הרבה מקומות ושכבות אוכלוסיה שזה נכון שלחלק יש סוף רע ולחלק טוב. באוז הם אנשים רעים שכבר בכלא, ופה כבר אין סוף טוב לאף אחד. לאדעת, לי זה נראה מתאים.
&nbsp
ואממ אפשר להגיד שלטובי וקלר היה סוף יחסית טוב בעונה הזאת לא? הם התאחדו והתנשקו סופסוף אחרי תקופת פרידה ארוכה.