אוי. דיון מעניין באמת בהודעה שהבאת
ביצ'ר בהחלט היה נאיבי מאוד לחשוב שהוא יכול לעשות שלום עם שילינג'ר וזה היה כ"כ עצוב שהוא באמת ניסה לעשות טוב ושילינג'ר עשה לו את הדבר הכי נורא שאפשר לעשות. באמת שהייתי בהלם כשהוא חטף לו את הילדים. זה היה רמת רוע שלא חשבתי שאפילו הוא מסוגל אליה
. אני לא חושבת שמה שביצ'ר עשה זה היה ביחס כלשהו לקלר (כאילו לעמוד מולו, לא להיות הביץ'). ביצ'ר עבר תהליך מאוד מעניין. בהתחלה הוא היה כביכול הכי נורמטיבי בכלא- הוא היה העוגן שהצופה יכול להתייחס אל הסדרה דרכו כי כולנו פה הכי קרובים לביצ'ר. אחר כך שיליג'ר כ"כ שבר אותו שהוא הפך לסוג של מפלצת. לא באותה רמה כמו אחרים נכון, אבל הוא הגיע למצב שהוא רצח סוהר ובכלל הוא התחיל להבין איך דברים עובדים בכלא שהוא צריך תמיד להיזהר. ואז בנקודה כלשהי הוא רצה לחזור להאמין בטוב של האדם. וכמה שזה קיצ'י, דווקא היה בזה משהו שריגש אותי. נדמה לי שהוא הרגיש שאם הוא לא מוצא משהו טוב אפילו באנשים הכי נוראיים בעולם הוא פשוט יתייאש מהעולם, ולכן הוא ניסה לעזור לשילינג'ר שגמל לו בדרך הכי נוראית. ואת צודקת שקלר רצה לעזור לו וקלר יותר מנוסה וקלר שבעצמו פסיכופת יכול לחיות עם העובדה שזה עולם דפוק שהם מוקפים בפסיכופתים, ואמנם קלר כן אוהב את ביצ'ר, אבל בשלב ההוא זה היה אהבה אגואיסטית. אפילו באהבה שלו לא היה משהו טהור. ועם כל הקיץ' משהו בי רצה להאמין שביצ'ר צודק. שבכל אחד יש טוב. ואז מה ששילינג'ר עשה לו בתמורה שחטף את הילדים שלו היה כ"כ נוראי
זה היה פשוט רוע טהור לעשות את העלילה ככה. ועל זה נגיד אני מדברת כמו מקרים שלא מדגדגים את משחקי הכס ברוע שלהם.
אני זוכרת שטובי חשב שזה כריס חטף את הילדים שלו באיזה מקום, ואני לא מאשימה אותו. א. גם כי כריס בגד בו פעם, ו-ב. כי הוא היה מוכה צער על הילדים שלו. וקצת כעסתי על כריס שלא הסכים לסלוח לו על זה. הרי טובי סלח לו על הרבה יותר (ובזה אני מדברת שהאהבה של כריס לטובי בשלב הזה הייתה אגואיסטית מאוד. וזה עצוב
)
 
אוי.. אם מה שעדי כתבה זה נכון (ונראה לי שכן) לגבי הקטע שאדביסי שתל את האקדח אצל בחור לבן שהתעללו בו רק כדי שהוא ירה בסוהרים ובמישהו שחור ואז התאבד- ואני זוכרת את זה טוב. זה היה אחד הקטעים הכי חזקים בכל הסדרה!!
והכובע של אדביסי באמת מצחיק. אני אהבתי את טובי מאוד בעונה 1 עוד לפי כריס, ואני עוד יותר אוהבת את כל השינויים ומטמורפוזות שהוא עובר במהלך הסדרה.
 
יש שלב אחד שקלר אהב את ביצ'ר באמת בקטע אלטרואיסטי וזה גם אחד הקטעים האהובים עלי בסדרה. אני לא אגיד כי לא זוכרת אם זה קורה באמצע עונה 4 או בסוף. אני קצת מצטערת שהסיפור שלהם לא נגמר שם.
 
לגבי הכי גאים שיש- כןןןןןן גם אני זוכרת את השידורים במוצ"ש. ככה במקרה התחלתי לראות את הסדרה כי בהתחלה סתם שמתי את הטלוויזיה פתוחה בזמן שעשיתי משהו אחר ולאט לאט התחלתי להתעמק בפרקים.
יפה שהלכת לספריית וידאו ומצאת את העונה הראשונה. אני קצת התפדחתי. כאילו גם לא הייתי רואה את זה בחיים עם ההורים שלי או אומרת להם שאני רואה את זה. לא שהם היו מונעים ממני לראות, פשוט זה מפדח אותי לראות דברים עם כ"כ הרבה מיניות עם ההורים (וזה לא בגלל שזה הומוסקסואלי. אולי זה גם קשור כי אמא שלי בטוח הייתה מעירה הערות שמעצבנות אותי, אז עוד יותר). אני פשוט חיכיתי שזה יחזור לשדר מעונה ראשונה. ואז לא פספסתי אף פרק (הקלטתי מה שלא יכלתי לראות). ואת הפרק האחרון של עונה 1 עם הנשף שבריאן וג'סטין רוקדים שמרתי הרבה זמן אחרי שראיתי כי הוא כ"כ ריגש אותו
 
הדיון עם שניר היה מאוד מעניין. במיוחד ההודעה הזו-
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/109/182804396/בידור/טלוויזיה
 
(גם מה שהוא כתב על עב"ן. לא חשבתי על הוייס אובר של הסדרה אף פעם).
 
זה בסדר אם תקחי הפסקה קצת. העיקר תסיימתי בסופו של דבר את הסדרה. ותהיי לי בריאה איך לא מפריע לך לקרוא ספוילרים |פרצוף| אני לא יכולה ככה לספלייר לעצמי זה ממש הורס לי
אולי כי בדיוק ראיתי את הקטע הזה.
