בתחושה שלי
אופירה כתבה משהו מדהים באחד השרשורים כתגובה לפוסט בנושא אחר של מישהי.
"ועצוב עוד יותר, להרגיש לבד בין אנשים, ולא להיות מובן על ידם.
להרגיש שהם לא מזדהים עם רגשותיך, ולא נותנים לך מקום וכוח לבטא אותם.
להרגיש שהם לא יודעים על מה אתה מדבר. לא חושבים כמוך. לא אוהבים אותך.
השאלה אם אפשר להסביר למישהו הקרוב שדיברת איתו, שזה לא מתאים לזלזל במה שאת מרגישה. וגם להסביר לו את עניין הפגישה עם המשפחה באזכרה, ואיך זה עוזר לבטא את הרגשות."
אמנם מדובר על אדם שלא בחיים אבל אני יכול לקשר את זה לרגשות שלי. בתחושה שלי אנשים לא מספיק מבינים או מכילים אותי, לא רוצים להבין או מנסים להבין, אני מרגיש לבד עם הכאבים שלי, הבלבולים שלי, הפחדים שלי וזה קשה לי עם זה.
אני ממש זקוק לחום, הבנה, עיצה טובה ונכונה שאני (דגש על המילה 'אני') ארגיש שאוכל להתחבר אליה ואין את זה... וזה כואב... ומרגיש לי כמו לבד ובודד עם התחושות והכאבים.. וכמו לבד בעולם.. מוקף באנשים קרובים שטוב לי איתם אבל עדיין זה שונה, זה אחרת, זה לא מספיק. ופה בפרט. קשה לי.
אופירה כתבה משהו מדהים באחד השרשורים כתגובה לפוסט בנושא אחר של מישהי.
"ועצוב עוד יותר, להרגיש לבד בין אנשים, ולא להיות מובן על ידם.
להרגיש שהם לא מזדהים עם רגשותיך, ולא נותנים לך מקום וכוח לבטא אותם.
להרגיש שהם לא יודעים על מה אתה מדבר. לא חושבים כמוך. לא אוהבים אותך.
השאלה אם אפשר להסביר למישהו הקרוב שדיברת איתו, שזה לא מתאים לזלזל במה שאת מרגישה. וגם להסביר לו את עניין הפגישה עם המשפחה באזכרה, ואיך זה עוזר לבטא את הרגשות."
אמנם מדובר על אדם שלא בחיים אבל אני יכול לקשר את זה לרגשות שלי. בתחושה שלי אנשים לא מספיק מבינים או מכילים אותי, לא רוצים להבין או מנסים להבין, אני מרגיש לבד עם הכאבים שלי, הבלבולים שלי, הפחדים שלי וזה קשה לי עם זה.
אני ממש זקוק לחום, הבנה, עיצה טובה ונכונה שאני (דגש על המילה 'אני') ארגיש שאוכל להתחבר אליה ואין את זה... וזה כואב... ומרגיש לי כמו לבד ובודד עם התחושות והכאבים.. וכמו לבד בעולם.. מוקף באנשים קרובים שטוב לי איתם אבל עדיין זה שונה, זה אחרת, זה לא מספיק. ופה בפרט. קשה לי.