../images/Emo41.gif טאש גם אני בלא מסכימות.
כבר פירטתי בעבר ואני אפרט שוב -
יש מחקרים שמראים קשר אמיתי, ביולוגי בין חוסר תנועתיות ובין עיכוב הלידה.
יש מחקרים שמראים מחקרים בין עודף פיטומין ובין ירידות דופק בעובר. כל שאר מה שאמרת הוא הנחות המבוססו על סטטיסטיקה שאינה אמינה ואינה מדעית כלל. המחקרים נעשים לרוב ע"י תומכי השיטה הטבעית ומוטים בהתאם. אין מחקרים אמיתיים ואובייקטיביים בתחום ובכל פעם שנעשית סטטיסטיקה כזו היא דווקא מוכיחה את ההפך - שאין קשר ישיר בין אפידורל ובין התערבות אחרת בלידה. למה בישראל דווקא הקשר הזה כל כך מודגש ? כי הגורם האנושי הוא מכריע בסוגיה. כי בבתי החולים בישראל מניחים שאפידורל = בהכרח חוסר תנועתיות. בבתי החולים בישראל שבה ממילא מי שמגיעה לבתי החולים היא "חולה" ויש "לטפל בה ולהושיע אותה למרות רצונותיה המדוייקים" וממילא הכי קל לרופאים לזרז בלי שום סיבה בבתי החולים פה אישה שלוקחת אפידורל היא "טרף קל" בדיוק לתסריט שתיארת שהוא נכון ומדוייק !! עכשיו הרשי לי להעיק אותו ולצין את הברירה בכל מקום ולהראות לך למהזה לא חייב לקרות:
הלידה לא מתקדמת (כי היולדת שוכבת על גבה ולתינוק קשה יותר לרדת לעבר תעלת הלידה)
היולדת יכולה לדרוש להיות בתנועה למרות האפידורל במגוון תנוחות שהאפידורל מאפשר, אפילו באלחוש מלא. אם האלחוש חלקי (למשל אפידורל בהליכה שאפשרי היום לקבל בליס) אפשרי גם להסתובב. אם לא - המיטות המתפרקות ושאר העזרים (בתוספת עזרה נדיבה מהמלווה לחדר לידה) מאפשרים תנועתיות יפה ם אם אלחוש אפידורלי מלא. בבית חולים מאיר אף מעודדים את זה .
ואז עובר זמן "רב מדיי" לפי הנהלים של בי"ח ואז מחליטים על מתן זירוז.
נכון, יכול לקרות. זה יכול לקרות אגב בכל לידה ראשונה - גם טבעית לגמרי וללא אפידורל (ואגב, בנינו - כמה יולדות מגיעות ללדת, מפחדות מאפידורל ולא לוקחות ובכל זאת שוכבות על הגב כל הלידה ? המון ! כי רוב היולדות לא מודעות לזה שצריך להתכונן או אפשר להתכונן ללידה טבעית ושיש דרך לעזור לעצמן ובתי החולים אל ממהרים לסייע בעיצה טובה). רק שליולדת ללא אפידורל לא יציעו זירוז כי זו טרחה רבה מדיי... ליולדת עם אפידורל יאפשרו פחות גמישות כי "היא ממילא מאולחשת, בואו נדחףלה פיטוצין". זכות כל יולדת לסרב, אם אין סיבה רפואית והדופק תקין אין שום סיבה לקבל זירוז וזכות כל יולדת לדרוש לא לגעת בה בשלב זה ולתת ללידה להתקדם..
זירוז = פיטוצין, כלומר - עוקפים את מנגנון הלידה הטבעי ומוותרים על הפרשת אוקסיטוצין ואנדורפינים. האישה לא מרגישה את הכאב בזכות האפידורל (אז למי אכפת מהאנדורפינים?) אבל הלידה עדיין מתקדמת לאט.
יש לי בעיה עם הסעיף הזה כי הוא לא נכון ביולוגית. ואם כן - אני אשמח לראות אסמכתא. לא יתכן שפיטוצין עוקף את המנגנון הביולוגי של אוקסיטוצין כי פיטוצין הוא אוקסיטוצין סינטטי. כל המעקף הוא של מנגנון ההפרשה. מכיוון שאוקסיטוצין גורם להפרשת אנדורפינים כך גם פיטוצין ואין שום סיבה שזה לא יהיה כך, אין הבדל כימי בין פיטוצין לאוקסיטוצין (פיטוצין הוא שם מסחרי). מעבר לזה לעובדה שהלידה מתקדמת לאט אין כל קשר, כנראה, לפיטוצין שכן התכווצויות חזקות של הרחם מקדמות לידה גם אם את שוכבת על הגב ולכן אם הלידה תקועה אז היא היתה תקועה בכל מקרה - גם ללא אפידורל. ולקינוח שוב יש לי בעיה עם המושג "יותר מדיי זמן" שמשום מה לעולם לא נאמר בהקשר של לידות טבעיות. למה ? ליולדת טבעית מותר כל הזמן שבעולם ואילו ליולדת עם אפידורל לא ? החומר עצמו לא מסכן את בריאות התינוק או האם אז איפה פה הבעיה מעבר ליד ה"קלה על ההדק" של הרופאים והמיילדות עקב הדיעות הקדומות שלהם נגד אפידורל ?.
לתינוק קשה יותר לצאת כי : האישה עדיין שוכבת על הגב, עבר עוד זמן, התינוק גם מתעייף. והנה - עם כל הזירוז הסינתטי - התינוק הגיע עם הראש לקצה תעלת הלידה.
ושוב יש לי בעיה עם המשפט הזה כי מכל מה שאמרנו עד עכשיו - יכול להיות שחוסר התנועתיות האטה את הלידה. האפידורל לא מאריך לידות בכל כך הרבה זמן, חוסר התנועה מאריכה. כבר הבאתי פה בעבר קישורים שמראים שאפידורל בתנאים זהים מאריך לידה במשהו זניח ביותר כמו 20 דקות... כך שיתכן שיגיע המצב שהלידה לוקחת זמן רב, התינוק בקצה התעלה וכך או אחרת זה לקח 48 שעות עם או בלי אפידורל. המצב הזה הוא אף פעם לא טוב אבל לדעתי דווקא עם אפידורל המצב טוב יותר. אישית יש לי שתי חברות שזה קרה להן בלי אפידורל (אחת ברמב"ם, אחת בבלינסון) ואת יודעת מה היתה התוצאה ? אמא מאד מאד כואבת ועייפה אחרי 48 שעות של צירים כואבים ללא אלחוש שברגע שהרגישה את כאבי צירי הלחץ ביקשה קיסרי - וקיבלה באחת הפעמים (זו מרמב"ם) ולא קיבלה בפעם השניה (אלא במקום זה הביאו לה ואקום כי היא לא היתה מסוגלת ללחוץ). מי שהיתה לוקחת אפידורל בתסריט דומה היתה ישנה באמצע ומגיעה לשלב הזה עם יותר כוח.
(ובדרך גם הגיוני שהיו לו האטות דופק בגלל הפיטוצין, ואז מפסיקים קצת את הפיטוצין, ואז מחדש צריך לבנות ריכוז גדל של פיטוצין ושוב ירידת דופק וכו')
נכון, מסכנות הפיטוצין שחשוב לדעת אותן. חשוב לי להדגיש שפיטוצין הוא חומר חשוב מאד. הוא מציל חיים לפעמים (גם אחרי הלידה בזריקות לכיווץ הרחם) אבל באמת חבל לקחת אותו אםהוא מיותר וכל אחת חייבת לעמוד על המשמר לפני שהיא מסכימה לזירוז. זירוז, בניגוד לאפידורל בתרחישה זה, עלול בהחלט להעלות את הסיכון לקיסרי או כל התערבות אחרת בגלל הסיכון בירידות דופק. וזו - עובדה אכן ביולוגית ולא סברה או אמונה טפלה. מעבר לזה - צריך לדעת לתת פיטוצין, שימו לב שכאשר נותנים לכן פיטוצין מקפידים על "בניית מינון" כל פעם בלי קפיצות גדולות מדיי כי בדרך כלל זה מה שגורם לירידות הדופק
ואז - בגלל שהאישה שכבה על הגב סיכוי גבוה יותר שהתינוק במצג ראש לא הכי מתאים (מצח לפנים ו/או עורף לאחור, במקום עורף לפנים ומציג קודקוד) ובינתיים גם עבר עוד זמן (שהצוות הרפואי סופר) וגם התינוק עוד יותר התעייף, ועדיין האישה שוכבת על גבה.
אני לא אחזור על מה שכבר אמרתי כבר אז בואי ננקה מפה את הגורמים כגון "האישה שוכבת על גבה" ו"עבר עוד זמן"... קראתי דברים על זה ששכיבה על הגב יכולה להשפיע על מצג התינוק והמסקנה שלי היא אחת - תנועתיות עם אפידורל היא דבר חיובי. שינוי תנוחה לפחות עם אפידורל היא דבר חיובי. אין שום השפעה לאפידורל על העניין הזה, רק לתנוחה בה מצויה היולדת. ואגב, חשוב לילצין כדי לא להפחיד - זה לא מחוייב המציאות שתנוחת היולדת (על הגב) תשנה את מצג התינוק. זה יכול לקרות, בסיכוי מסויים, כאשר היולדת מתחילה את הלידה כשהראש חופשי בתעלה ודווקא אני חושבת שלרוב זה לא המצב.
אז כבר אין ברירה - וחייבים לנסות לעזור לתינוק לצאת - אז....ואקום (כולל חיתוך פירנאום די גדול) ואם זה לא מצליח (או שכבר יש ממש חשש לחיי התינוק - מים מקוניאליים למשל) אז .... קיסרי
והבעיה היחידה שלי פה היא מה המשמעות של "חייבים לעזור לתינוק לצאת" ולמה זה כל כך מודגש ומורגש בלידות אפידורל ע"י הצוות הרפואי ולא מוצא באותה תדירות ליולדות היולדות טבעי. שוב מתבטא פה הגורם האנושי - האמונות הטפלות של הצוות כנגד האפידורל והעובדה שנוח להם כי היולדת ממילא מאולחשת ועייפה ומותשת. מים מקוניאלים, אגב, יובילו להצעה דומה גם עבור מי שיולדת טבעי