odelmanteka
New member
בנות אתמול עברתי יום מזעזע , פיזית ונפשתי כבר כבר קרסתי
אני תמיד משתדלת לחזק בנות עם זה בפרטי ואם זה בפוסט עצמו .. עכשיו אני מרגישה שאני ממש נטולת תקווה .. אחרי היום שעברתי אתמול , יום לא פשוט בכלל וכנראה שזוהי דרכה של מסע .. רק איך אני אמורה לצאת אליו ? עם הכוחות שאין ? אם הכוחות שיהיו לי ? הלוואי אולי .. קצת ארוך .
אז מי שלא מכירה אותי אני אודל בת 22 התחתנתי לפני 7 חודש סה"כ ..
כעבור 3 חודש שניסינו ולא הלך , הלכתי לבדיקה שגרתית אצל רופא נשים .. אף פעם לא טרחו להגיד לי באף ביקור אצל רופא את הצמד הבא " שחלות פוליציסטיות " בהתחלה ? והבנות כאן עדות , לא ידעתי מזה אומר אני יצליח להכנס ? עד כדי כך שלא הפסקתי לבכות .. לקחתי את זה ממש קשה .. אבל אם הזמן הבנתי שזה סה"כ בעיה בלמצוא את יום הביוץ כי מאז שאני זוכרת את עצמי אני מקבלת מחזור כל חודש 30-35 יום .
אז התחלתי מעקב זקיקים ואיקקלומין ..
ועברתי לפרופסור פרחי המלאך ..
תמיד הוא ציין חשוב לעשות עוד החודש ב.זרע . אבל בנות ? לא יודעת למה באמתת שכל פעם הייתה סיבה אחרת ובעלי עדיין לא עשה .. חשוב לי לציין כי בעלי הוא בעל שאני מאחלת לכל אישה תומך אוהב מפרגן דואג , אבל לכל הביקורים אצל פרחי לא הרגשתי צורך שיבוא איתי כי זה להחסיר זמנים בעבודה הרבה יחסית ולא רציתי לעשות מזבוב פיל .. אבל הוא ידע שאת הבדיקת זרע הוא צריך לעשות .
אז באמת החודש הראשון עם איקקלומין כדור 1ביום עבר נפלא .. עובי רירית יפה זקיקים יפים זקיק מוביל 1 + אוביטרל .. וללא הצלחה .
סבב שני פרחי החליט להמשיך עם האיקקלומין ואוביטרל רק עם 2 כדורים ביום איקקלומין ושוב אותו דבר מעקבים ב.דם , עובי רירית יפה זקיקים טובים ב.דם מצוינות .... וללא הצלחה .
החודש הקודם הייתה לי שיחה רצינית עם בעלי ואמרתי לו חד משמעית שאני לא מתכוונת ללכת לרופא לפני שהוא עושה את הבדיקה .. אז חודש קודם נחתי קצת גם הרגשתי לא הכי טוב . וצברתי כוחות.
בעלי עשה את הב.זרע ואתמול היה לי תור לפרחי .. בעודי קמה בבוקר לא יודעת איך להסביר את זה הייתה לי תחושה לא הכי טובה .. אפילו את המעטפה עם התוצאות של הבדיקת זרע .. פחדתי לפתוח משהו כזה שעבר לי בלב שמשהו לא טוב עומד לקרות .. אני נכנסת לפרחי קצת ברעידות .. והוא מרגיע אותי פותח את המעטפה .. ואמר את המשפט נתחיל מהדברים הטובים ואח"כ לפחות טובים , וכאילו פתחו לי ברז של דמעות .. כל הבדיקה יצאה טובה ..חוץ מקריטריון מאד חשוב .. תאי זרע : 0% !! ... פהה נשברתי במשך שעה וחצי אני אצל הרופא ולא מפסיקה לבכות .. אל תשפטו אותי , העדפתי באמת שהבעיה תהיי אצלי מאשר אצל בעלי ... לא רציתי לגרום לו צער .. כ"כ הצטערתי שלא ביקשתי ממנו שיבוא איתי , פרחי ראה אותי מאד מאד נסערת וביקש הוא לדבר עם בעלי .. הוא הסביר שאנחנו הולכים לכיוון של הפריה חוץ גופית .. אין הזרעות אין נעליים .. !!
נתן לנו מלא בדיקות לבצע ..
ולא נתן לי לצאת מהמשרד עד שראה אותי מחייכת , וביקש מאחת האחיות לשבת איתי ולהסביר לי על כל הבדיקות והתהליך .. היא הייתה כ"כ מדהימה שבמשך שעתיים אני איתה מחבקת ומרגיעה .. ידעתי שאני חייבת בכוחות שאין לי להרים את עצמי ולחזק את בעלי ולגרום לו להבין שאין צורך בדרמות, נכון אז נשברתי ממש , וכנראה שהייתי צריכה את הפריקה הזאת .. ובעלי שולח לי הודעה .. " חיים שלי אני ממש מצטער את לא מבינה מה זה עשה לי ממש כמו סכין ללב זה החלום הכי גדול שלי יותר מכל דבר אחר בעולם את יודעת כמה ציפיתי וכמה היתי בלחץ למרות שניסיתי לא להראות את זה אבל בטוח שמת לב , לא יודע למה זה מגיע לי הדבר הזה " ישר הבנתי שאני חייבת לחזק אותו ובאמת רשמתי לו הודעה ארוכה מכל הלב .. הלכתי קניתי לו בגדים קצת לי עשיתי לנו ארוחת ערב טובה וחיזקנו אחד את השני .. לא קל לי אני עם המחשבה שילדה בת 22 תצטרך להזריק לעצמה .. הכל לטובה , בסופו של דבר . ככה או ככה .
ההדבר שאני בחיים לא ישכח מהיום הזה זזה את הדרך באוטו חזרה הבית .. בקושי הצלחתי להחזיק את ההגה , והמון ממחשבות שמתרוצצות בראש .. דמעות שלא פפוסקות , ממש כאילו מישהו שכח לסגור את הברז ..
יש לי המוני סימני שאלה .. מה אני יעשה עם הזריקות? אני הרי גרה אצל חמתי .. וממש לא בא לי לשתף אותם ..
מה אני יעשה עם העבודה .. ?
יפטרו אותי עם כל החיסורים האלה שנהיו לי ?
מה אני יעשה עם הנפש שלי ?
איך אני אמורה לחזק אותה ...
איך אני אמורה להראות לבעלי תמיד חוזק ולרק עיניים מבריקות שעוד שנייה דומעות ..
איך הולך התליך .. שאיבה ? החזרה ? זריקות ..
תודה בנות שקראתם .
מרגישה קצת הקלה שפרקתי .
אני יודעת שזה היה ארוך , אבל הייתי חייבת .
הנפש שלי שבורה , פיזית , נפשית .
בע"ה מקווה להתעלות על כל הדברים האלה .
סה"כ רוצה את התואר אמא ..
אני תמיד משתדלת לחזק בנות עם זה בפרטי ואם זה בפוסט עצמו .. עכשיו אני מרגישה שאני ממש נטולת תקווה .. אחרי היום שעברתי אתמול , יום לא פשוט בכלל וכנראה שזוהי דרכה של מסע .. רק איך אני אמורה לצאת אליו ? עם הכוחות שאין ? אם הכוחות שיהיו לי ? הלוואי אולי .. קצת ארוך .
אז מי שלא מכירה אותי אני אודל בת 22 התחתנתי לפני 7 חודש סה"כ ..
כעבור 3 חודש שניסינו ולא הלך , הלכתי לבדיקה שגרתית אצל רופא נשים .. אף פעם לא טרחו להגיד לי באף ביקור אצל רופא את הצמד הבא " שחלות פוליציסטיות " בהתחלה ? והבנות כאן עדות , לא ידעתי מזה אומר אני יצליח להכנס ? עד כדי כך שלא הפסקתי לבכות .. לקחתי את זה ממש קשה .. אבל אם הזמן הבנתי שזה סה"כ בעיה בלמצוא את יום הביוץ כי מאז שאני זוכרת את עצמי אני מקבלת מחזור כל חודש 30-35 יום .
אז התחלתי מעקב זקיקים ואיקקלומין ..
ועברתי לפרופסור פרחי המלאך ..
תמיד הוא ציין חשוב לעשות עוד החודש ב.זרע . אבל בנות ? לא יודעת למה באמתת שכל פעם הייתה סיבה אחרת ובעלי עדיין לא עשה .. חשוב לי לציין כי בעלי הוא בעל שאני מאחלת לכל אישה תומך אוהב מפרגן דואג , אבל לכל הביקורים אצל פרחי לא הרגשתי צורך שיבוא איתי כי זה להחסיר זמנים בעבודה הרבה יחסית ולא רציתי לעשות מזבוב פיל .. אבל הוא ידע שאת הבדיקת זרע הוא צריך לעשות .
אז באמת החודש הראשון עם איקקלומין כדור 1ביום עבר נפלא .. עובי רירית יפה זקיקים יפים זקיק מוביל 1 + אוביטרל .. וללא הצלחה .
סבב שני פרחי החליט להמשיך עם האיקקלומין ואוביטרל רק עם 2 כדורים ביום איקקלומין ושוב אותו דבר מעקבים ב.דם , עובי רירית יפה זקיקים טובים ב.דם מצוינות .... וללא הצלחה .
החודש הקודם הייתה לי שיחה רצינית עם בעלי ואמרתי לו חד משמעית שאני לא מתכוונת ללכת לרופא לפני שהוא עושה את הבדיקה .. אז חודש קודם נחתי קצת גם הרגשתי לא הכי טוב . וצברתי כוחות.
בעלי עשה את הב.זרע ואתמול היה לי תור לפרחי .. בעודי קמה בבוקר לא יודעת איך להסביר את זה הייתה לי תחושה לא הכי טובה .. אפילו את המעטפה עם התוצאות של הבדיקת זרע .. פחדתי לפתוח משהו כזה שעבר לי בלב שמשהו לא טוב עומד לקרות .. אני נכנסת לפרחי קצת ברעידות .. והוא מרגיע אותי פותח את המעטפה .. ואמר את המשפט נתחיל מהדברים הטובים ואח"כ לפחות טובים , וכאילו פתחו לי ברז של דמעות .. כל הבדיקה יצאה טובה ..חוץ מקריטריון מאד חשוב .. תאי זרע : 0% !! ... פהה נשברתי במשך שעה וחצי אני אצל הרופא ולא מפסיקה לבכות .. אל תשפטו אותי , העדפתי באמת שהבעיה תהיי אצלי מאשר אצל בעלי ... לא רציתי לגרום לו צער .. כ"כ הצטערתי שלא ביקשתי ממנו שיבוא איתי , פרחי ראה אותי מאד מאד נסערת וביקש הוא לדבר עם בעלי .. הוא הסביר שאנחנו הולכים לכיוון של הפריה חוץ גופית .. אין הזרעות אין נעליים .. !!
נתן לנו מלא בדיקות לבצע ..
ולא נתן לי לצאת מהמשרד עד שראה אותי מחייכת , וביקש מאחת האחיות לשבת איתי ולהסביר לי על כל הבדיקות והתהליך .. היא הייתה כ"כ מדהימה שבמשך שעתיים אני איתה מחבקת ומרגיעה .. ידעתי שאני חייבת בכוחות שאין לי להרים את עצמי ולחזק את בעלי ולגרום לו להבין שאין צורך בדרמות, נכון אז נשברתי ממש , וכנראה שהייתי צריכה את הפריקה הזאת .. ובעלי שולח לי הודעה .. " חיים שלי אני ממש מצטער את לא מבינה מה זה עשה לי ממש כמו סכין ללב זה החלום הכי גדול שלי יותר מכל דבר אחר בעולם את יודעת כמה ציפיתי וכמה היתי בלחץ למרות שניסיתי לא להראות את זה אבל בטוח שמת לב , לא יודע למה זה מגיע לי הדבר הזה " ישר הבנתי שאני חייבת לחזק אותו ובאמת רשמתי לו הודעה ארוכה מכל הלב .. הלכתי קניתי לו בגדים קצת לי עשיתי לנו ארוחת ערב טובה וחיזקנו אחד את השני .. לא קל לי אני עם המחשבה שילדה בת 22 תצטרך להזריק לעצמה .. הכל לטובה , בסופו של דבר . ככה או ככה .
ההדבר שאני בחיים לא ישכח מהיום הזה זזה את הדרך באוטו חזרה הבית .. בקושי הצלחתי להחזיק את ההגה , והמון ממחשבות שמתרוצצות בראש .. דמעות שלא פפוסקות , ממש כאילו מישהו שכח לסגור את הברז ..
יש לי המוני סימני שאלה .. מה אני יעשה עם הזריקות? אני הרי גרה אצל חמתי .. וממש לא בא לי לשתף אותם ..
מה אני יעשה עם העבודה .. ?
יפטרו אותי עם כל החיסורים האלה שנהיו לי ?
מה אני יעשה עם הנפש שלי ?
איך אני אמורה לחזק אותה ...
איך אני אמורה להראות לבעלי תמיד חוזק ולרק עיניים מבריקות שעוד שנייה דומעות ..
איך הולך התליך .. שאיבה ? החזרה ? זריקות ..
תודה בנות שקראתם .
מרגישה קצת הקלה שפרקתי .
אני יודעת שזה היה ארוך , אבל הייתי חייבת .
הנפש שלי שבורה , פיזית , נפשית .
בע"ה מקווה להתעלות על כל הדברים האלה .
סה"כ רוצה את התואר אמא ..