ShotgunRider
New member
בית הספר משקר בציונים
שלום לכולם,
מזה כשנה אני הורה חורג לילדה בת 11 שלומדת בכיתה ד' (הילדה נשארה כיתה).
מאז ש"נכנסתי לעניינים", נפרסה לנגד עיניי תמונת מצב מדאיגה בקשר למצבה של הילדה בלימודים בפרט ורמת הלמידה שלה בכלל. בין היתר, התגלה לי שהילדה בעלת קשיי למידה חמורים, אינה מסוגלת לשבת כלל וכלל על שיעורי בית (אם אין מישהו שישב איתה/יעשה במקומה את השיעורים), לא סובלת את בית הספר ובעלת הפרעות קשב וריכוז חמורות (אמא שלה מסרבת לטפל בה באמצעות ריטלין בשל דעות קדומות).
אלא מה, שלפני יומיים היא קיבלה את תעודת החצי, ומה שהיה אמור לשמח כל הורה, העלה בי דאגה חמורה- הציונים שלה היו בסדר גמור, אפילו טובים מאוד בחלקם. ברבים מהמקצועות היא קיבלה 80, 90, 100 ובכל מקרה הציון הכי נמוך שלה היה 70- במקצוע חינוך גופני (אליהם הילדה כלל לא מגיעה בידיעתנו- היא פשוט לא סובלת לעשות ספורט ומסרבת בתוקף להשתתף בשיעורים).
חלק מכם יחשוב אולי שאני מגזים והתעודה היא ההוכחה לכך שייתכן ומצבה של הילדה אינו גרוע כפי שחשבתי, אך לא צריך לשבת איתה יותר מכמה דקות ע"מ להיווכח שאני צודק. להלן כמה דוגמאות:
באנגלית היא קיבלה 100. מהפעם היחידה (תכף תבינו למה) שישבתי איתה על שיעורי בית באנגלית התברר לי שהילדה אינה מזהה בכלל את אותיות ה-ABC ולא מבינה מה אני רוצה ממנה כשאני אומר לה A (היא חושבת שאני מתכוון לאות ה' בעברית) מבחינתה, אלו יכולות להיות אותיות ביוונית או פורטוגזית- היא כלל לא תשים לב להבדל, אז אין על מה לדבר על קריאה וכתיבה בכלל.
במתמטיקה המצב חמור אף יותר. הילדה לא סובלת כל דבר שקשור לזה. היא אינה יודעת את לוח הכפל ויתרה מכך, נכשלת בפתירת בעיות מתמטיות פשוטות כגון 5+5 (שלעיתים רחוקות מצליחה לענות תשובה נכונה תוך חשיבה מאומצת ושימוש עזר בידיים או בחפצים שמונחים לנגד עינייה). בנוסף, היא אינה מזהה צורות גיאומטריות פשוטות כמו משולש או ריבוע. כמה היא קיבלה אתם שואלים? התשובה היא 70 (!!) כאשר במבחן הבודד שהיה לה השנה היא קיבלה ציון עגול ויפה של 0.
בהבעה היא קיבלה 85. הילדה בקושי יודעת לבטא את עצמה בעל פה, שפתה מאוד דלילה ("סבבה, כאילו, וואו, נדיררר" - תודה רבה לטלוויזיה ולפלאפון), לוקח לה חצי שעה לקרוא עמוד בספר ילדים לכיתה ב' (וגם אחרי שסיימה לקרוא היא לא מבינה כמעט כלום) ומיותר לציין שהכתיבה שלה מלאה בשגיאות כתיב איומות ונוראות (להיטקלאך במקום להתקלח, רוש אשנה במקום ראש השנה, באקבוכים במקום בקבוקים וכן על זו הדרך...). עצבנה אותי במיוחד הערתה של המורה בסמוך לציון "שפתך עשירה והינך יודעת להתבטא היטב בכתב ובע"פ".
אם אתם בכל זאת חושבים שאולי אני מפספס משהו, הנה ציטוט מפיה של אמי, מחנכת ומגישה לבגרויות מזה כ-20 שנה: "אם הילדה לא תחל בשיפור דרסטי- היא אבודה מבחינה לימודית".
האמת היא שהחשד שלי כלפי בית הספר עלה כבר בחודש הראשון ללימודיה שם. מאז תחילת הלימודים היו לה 3 מבחנים/בחנים, היא קיבלה שיעורי בית רק פעמיים ועבודות לבית היא קיבלה פעם אחת בסוכות. אם אקח את כל מה שרשמה במחברות בכל המקצועות, אצליח בקלות לדחוס הכל למחברת אחת. פעם אחת שהגעתי לאסוף אותה מוקדם מבית הספר נכנסתי לכיתה והופתעתי לראות את התלמידים צופים בסדרה "שנות ה-80" שמלאה בגסויות ובטח ובטח שלא מיועדת לילדים ביסודי. ההסבר של המחנכת היה שכשהמורה לא יכולה להגיע לשיעור- כך הם מעסיקים את התלמידים.
כמובן שאין להטיל את כל האשמה על ביה"ס וברוב הפעמים אני בטוח שהילדה משקרת בנוגע לשאלות כגון "קיבלתם שיעורי בית?" "יש מבחן בקרוב?" תפסתי אותה כמה וכמה פעמים משקרת ואין לי ספק שהיא משקרת גם כאן.
שאלתי היא, מעבר למה בעצם עושים במצב הזה, היא מדוע לעזאזל ביה"ס משקר בציונים ומציג תמונת מצב שאינה משקפת את מצבה האמיתי של הילדה?
תודה רבה
שלום לכולם,
מזה כשנה אני הורה חורג לילדה בת 11 שלומדת בכיתה ד' (הילדה נשארה כיתה).
מאז ש"נכנסתי לעניינים", נפרסה לנגד עיניי תמונת מצב מדאיגה בקשר למצבה של הילדה בלימודים בפרט ורמת הלמידה שלה בכלל. בין היתר, התגלה לי שהילדה בעלת קשיי למידה חמורים, אינה מסוגלת לשבת כלל וכלל על שיעורי בית (אם אין מישהו שישב איתה/יעשה במקומה את השיעורים), לא סובלת את בית הספר ובעלת הפרעות קשב וריכוז חמורות (אמא שלה מסרבת לטפל בה באמצעות ריטלין בשל דעות קדומות).
אלא מה, שלפני יומיים היא קיבלה את תעודת החצי, ומה שהיה אמור לשמח כל הורה, העלה בי דאגה חמורה- הציונים שלה היו בסדר גמור, אפילו טובים מאוד בחלקם. ברבים מהמקצועות היא קיבלה 80, 90, 100 ובכל מקרה הציון הכי נמוך שלה היה 70- במקצוע חינוך גופני (אליהם הילדה כלל לא מגיעה בידיעתנו- היא פשוט לא סובלת לעשות ספורט ומסרבת בתוקף להשתתף בשיעורים).
חלק מכם יחשוב אולי שאני מגזים והתעודה היא ההוכחה לכך שייתכן ומצבה של הילדה אינו גרוע כפי שחשבתי, אך לא צריך לשבת איתה יותר מכמה דקות ע"מ להיווכח שאני צודק. להלן כמה דוגמאות:
באנגלית היא קיבלה 100. מהפעם היחידה (תכף תבינו למה) שישבתי איתה על שיעורי בית באנגלית התברר לי שהילדה אינה מזהה בכלל את אותיות ה-ABC ולא מבינה מה אני רוצה ממנה כשאני אומר לה A (היא חושבת שאני מתכוון לאות ה' בעברית) מבחינתה, אלו יכולות להיות אותיות ביוונית או פורטוגזית- היא כלל לא תשים לב להבדל, אז אין על מה לדבר על קריאה וכתיבה בכלל.
במתמטיקה המצב חמור אף יותר. הילדה לא סובלת כל דבר שקשור לזה. היא אינה יודעת את לוח הכפל ויתרה מכך, נכשלת בפתירת בעיות מתמטיות פשוטות כגון 5+5 (שלעיתים רחוקות מצליחה לענות תשובה נכונה תוך חשיבה מאומצת ושימוש עזר בידיים או בחפצים שמונחים לנגד עינייה). בנוסף, היא אינה מזהה צורות גיאומטריות פשוטות כמו משולש או ריבוע. כמה היא קיבלה אתם שואלים? התשובה היא 70 (!!) כאשר במבחן הבודד שהיה לה השנה היא קיבלה ציון עגול ויפה של 0.
בהבעה היא קיבלה 85. הילדה בקושי יודעת לבטא את עצמה בעל פה, שפתה מאוד דלילה ("סבבה, כאילו, וואו, נדיררר" - תודה רבה לטלוויזיה ולפלאפון), לוקח לה חצי שעה לקרוא עמוד בספר ילדים לכיתה ב' (וגם אחרי שסיימה לקרוא היא לא מבינה כמעט כלום) ומיותר לציין שהכתיבה שלה מלאה בשגיאות כתיב איומות ונוראות (להיטקלאך במקום להתקלח, רוש אשנה במקום ראש השנה, באקבוכים במקום בקבוקים וכן על זו הדרך...). עצבנה אותי במיוחד הערתה של המורה בסמוך לציון "שפתך עשירה והינך יודעת להתבטא היטב בכתב ובע"פ".
אם אתם בכל זאת חושבים שאולי אני מפספס משהו, הנה ציטוט מפיה של אמי, מחנכת ומגישה לבגרויות מזה כ-20 שנה: "אם הילדה לא תחל בשיפור דרסטי- היא אבודה מבחינה לימודית".
האמת היא שהחשד שלי כלפי בית הספר עלה כבר בחודש הראשון ללימודיה שם. מאז תחילת הלימודים היו לה 3 מבחנים/בחנים, היא קיבלה שיעורי בית רק פעמיים ועבודות לבית היא קיבלה פעם אחת בסוכות. אם אקח את כל מה שרשמה במחברות בכל המקצועות, אצליח בקלות לדחוס הכל למחברת אחת. פעם אחת שהגעתי לאסוף אותה מוקדם מבית הספר נכנסתי לכיתה והופתעתי לראות את התלמידים צופים בסדרה "שנות ה-80" שמלאה בגסויות ובטח ובטח שלא מיועדת לילדים ביסודי. ההסבר של המחנכת היה שכשהמורה לא יכולה להגיע לשיעור- כך הם מעסיקים את התלמידים.
כמובן שאין להטיל את כל האשמה על ביה"ס וברוב הפעמים אני בטוח שהילדה משקרת בנוגע לשאלות כגון "קיבלתם שיעורי בית?" "יש מבחן בקרוב?" תפסתי אותה כמה וכמה פעמים משקרת ואין לי ספק שהיא משקרת גם כאן.
שאלתי היא, מעבר למה בעצם עושים במצב הזה, היא מדוע לעזאזל ביה"ס משקר בציונים ומציג תמונת מצב שאינה משקפת את מצבה האמיתי של הילדה?
תודה רבה