מקור
ר´ משה דה לאון עצמו אמנם טען בפומבי כי "מצא" את כתב היד, אולם לאשתו אשר ידעה כי כתב אותו במו ידיו אמר כי אין מעמדו איתן דיו לחתום עליו ולכן חייב היה ליחסו לרשב"י. את כל הנכבדים שהתחננו שיראה להם את כתב היד - דחה בשה"י ופה"י. כאשר נפטר ב- 1305 נסו הנכבדים לשדל את אלמנתו למכור להם את כתב היד בסכום עתק. כאשר הודתה כי מעולם לא היה קים כתב היד של הרשב"י נתקפו הלם ופשוט סרבו להאמין לה. מכיוון שר´ משה דה לאון המנוח הותיר אותה שקועה בחובות, חסרת פנסיה וחסרת-כל, עם בת רוקה חסרת נדוניא, הרי לא סביר שסתם סרבה למכור. הרי היתה יכולה לפרוע החובות לטהר את שם בעלה כלווה שאינו פורע חובותיו, ולהותיר לעצמה פנסיה הגונה ולהשיא את בתה. היא לא עשתה דבר מאלה (מקור: חקירת ר´ יצחק דמן עכו, כמתואר בספר היוחסין, פרי עטו של ר´ אברהם זכותו)