בוקר טוב לכולם
אז ככה אני באמת לא יודע מאיפה להתחיל
אני הייתי בפורום הזה בשנת 2005עוד שקיבלתי בתור תלמיד בן 14 התקף פניקה ראשון בחיים.
אחרי התיכון עשיתי צבא השירות עבר בסדר גמור עם מעט משברים
אחרי הצבא... לא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם עצמי כל כך
אז הלכתי לעבוד במקום זמני
מקום זמני שנישארתי בו 5 שנים
שבהן סבלתי כל כך
5 שנים מהחיים קיללתי א היום שקמתי לעבודה המחורבנת הזאת
המשבר הנפשי הלך והעצים עד שאמרתי לעצמי די
יהיה מה שיהיהי אני עם העבודה הזאת לא יכול להמשיך.
היתפטרתי לפני שנתיים
ומאז החיים שלי במפולת למטה.
אני בקושי יוצא מהבית
התתקפי החרדה התחזקו לרמה כזאת שאני בקושי יכלתי לרדת למכולת
והכי גרוע. המחשבות הרעות
הגעתי למצב שהמשפחה שלי לא יכולה לסבול אותי
אני שנתיים לא במסגרת רוב היום יישן
בלי מעש..מפחד מן העלם
ביום ראשון הזה הייתי בשלוותא אמא שלי לקחה אותי
אמרה לי או שאתה בא איתי או שאתה עף מהבית
ממש ככה לראונה בחיי שהרשגתי מושפל ככה
צוע איתה יד ביד כמו אסיר.
אמרתי לה מה את חושבת שיעשו לי שם?
יאשפזו אותי?
אבחנו אותי ומצאו שיש לי הפרעת פניקה עם דיכאון קל
ובאמת חרדה באה עם דיכאון
דיכאון שאין כוח להתחיל דברים מחדש
ואני מעדיך כל היום לישון
אני לא עובד שנתיים ולא מכניס כסף וזה לא מזיז
דברים שעבר היו מזיזים לי כיום לא
נהייתי אפטיבזה כמו שצריך ולא מזניח
כי כל עם שבאתי לטפל.. הרגשתי קצת יותר טוב ויתרתי על הטיפול
הפעם אני שלם עם עצמי
לא אכפת לי מכלום.
נירשמתי לסדנה של cbt
אני רק חושב איך אני יגיע לשם אני מקבל התקף חרדה
אבל החלטתי עם עצמי שהפעם אני עושה לזה סוף
הפעם אני מטפל שאני הולך עם זה עד הסוף
אז ככה אני באמת לא יודע מאיפה להתחיל
אני הייתי בפורום הזה בשנת 2005עוד שקיבלתי בתור תלמיד בן 14 התקף פניקה ראשון בחיים.
אחרי התיכון עשיתי צבא השירות עבר בסדר גמור עם מעט משברים
אחרי הצבא... לא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם עצמי כל כך
אז הלכתי לעבוד במקום זמני
מקום זמני שנישארתי בו 5 שנים
שבהן סבלתי כל כך
5 שנים מהחיים קיללתי א היום שקמתי לעבודה המחורבנת הזאת
המשבר הנפשי הלך והעצים עד שאמרתי לעצמי די
יהיה מה שיהיהי אני עם העבודה הזאת לא יכול להמשיך.
היתפטרתי לפני שנתיים
ומאז החיים שלי במפולת למטה.
אני בקושי יוצא מהבית
התתקפי החרדה התחזקו לרמה כזאת שאני בקושי יכלתי לרדת למכולת
והכי גרוע. המחשבות הרעות
הגעתי למצב שהמשפחה שלי לא יכולה לסבול אותי
אני שנתיים לא במסגרת רוב היום יישן
בלי מעש..מפחד מן העלם
ביום ראשון הזה הייתי בשלוותא אמא שלי לקחה אותי
אמרה לי או שאתה בא איתי או שאתה עף מהבית
ממש ככה לראונה בחיי שהרשגתי מושפל ככה
צוע איתה יד ביד כמו אסיר.
אמרתי לה מה את חושבת שיעשו לי שם?
יאשפזו אותי?
אבחנו אותי ומצאו שיש לי הפרעת פניקה עם דיכאון קל
ובאמת חרדה באה עם דיכאון
דיכאון שאין כוח להתחיל דברים מחדש
ואני מעדיך כל היום לישון
אני לא עובד שנתיים ולא מכניס כסף וזה לא מזיז
דברים שעבר היו מזיזים לי כיום לא
נהייתי אפטיבזה כמו שצריך ולא מזניח
כי כל עם שבאתי לטפל.. הרגשתי קצת יותר טוב ויתרתי על הטיפול
הפעם אני שלם עם עצמי
לא אכפת לי מכלום.
נירשמתי לסדנה של cbt
אני רק חושב איך אני יגיע לשם אני מקבל התקף חרדה
אבל החלטתי עם עצמי שהפעם אני עושה לזה סוף
הפעם אני מטפל שאני הולך עם זה עד הסוף