בוקר אור ליום קשה...לדאבוני אמש נפלתי למיטה

הדסהש1

New member
בוקר אור ליום קשה...לדאבוני אמש נפלתי למיטה

ולא צפיתי בשידורים..את הטקס עוד ראיתי..לא שינו דבר...דיבורים והבטחות
וכל שנה מתים עוד שורדים שרובם בני 80-90...למה מחכים?
רואים אותם בכל מקום.רק לממונים על הדבר אולי אין לב....

 

אלאורלי

New member
בוקר טוב, באמת יום קשה ומיד אחריו באים עוד ימי עצב

של חללי צה"ל.

אתמול ראיתי בשידור בערוץ הראשון, מה ילדים עברו שם, אונס, הפלות,
משכבי זכר, היה נורא, מה שמראה שאין חדש תחת השמש, עם מלחמה , בלי מלחמה
עבירות מין תמיד היו וכנראה יהיו.

הילדות שנאנסו, נרצחו ! ! ! אתמול כמה שכן שרדו קיבלו אומץ וסיפרו.
 

אלאורלי

New member
אני אפילו לא יודעת איך הסבים שלי נראים

לא הצליחו להבריח תמונות מהתופת.

יש לי רק תמונה של סבתא אחת , סבתא מרים, זהו, לא
תמונות של דודים
לא תמונות של דודות, לאבא היו 7 אחים, אין אף תמונה,
אבא לא רצה לדבר על זה ואני יודעת מעט מאוד על המשפחה,
אבא נותר ללא אצבעות ברגליו, הם נשרו לו בסיביר בקור
כאשר ברח מהגרמנים מפולניה, אמא נשארה פגוע בנפשה
עד יום מותה, חיה כל החיים על כדורי הרגענה, הכירה את אבא
6 שבועות והתחתנו, לא היה לה מה להפסיד, והוא נשא אותה
על כפיים עד יומו האמרון, יהיי זיכרם ברוך.
 

אלאורלי

New member
סיפור על
Herr Und Frau Eisenberg


קראו להם Herr Und Frau Eisenberg, הם היו חברים של הורי, גרנו ביפו בשכנות ותמיד היו עולים זיכרונות מברלין שם נולדה אמא, גם הם היו ברלינאים, שם עברה עליהם ילדותם והיו זכרונות משותפים, היא היתה מספרת שהיתה נערת שעשועים של חיילי הגסטפו, הלבישו אותה בבגדים שיותר הגלוי היה
מהנסתר, נולד להם בן אחד בלבד, לא אכתוב את שמו כי אולי הוא יעלה על זה, וכך פראו איזנברג התלבשה גם כשעזבה את הגטו ואת התפקיד שיעדו לה שם, לימים אמא שאלה אותה, פראו איזנברג למה את מתלבשת חשוף כל כך וצובעת את שערך בצהוב כל כך, זה מוחצן מאוד ולא יאה לאשה אנטלגנטית כמוך, ענתה לה פראו איזנברג, בזכות המראה וההתנהגות הזו אני חיה וקשה להיפרד מזה, אמא הבינה.
 
למעלה