בואו לאכול אתי - ספיישל פסח

אבח"י

Well-known member
השרשור שפתחה צלליתה כבר התמלא לו, אז החלטתי לפתוח חדש. הנה הקישור לקודם -
אז אתמול משעה 2200 צפיתי בשאר שלושת פרקי התוכנית שנותרו לי.
אורלי הבת ימית ניצחה, כנראה הבישול הלא חרטאבוני שלה ניצח את הבישול "העילי" של גילי מהקיבוץ. מה לעשות, ישראלים מעדיפים טעמים עזים באוכל שלהם, ואורלי סיפקה ובשפע. אז נכון היה שמן במרק, היתה עצם עם מח עצם, אבל רק אצל אורלי ;-), הבשר שלה כנראה עלה על המנה המצולחתת של אורלי, ועל המנה של רועי עידן, והקינוח למרות השם הלא נכון "סופלה שוקולד" מצא חן בעיניהם. [בטח יותר מהקומפוט משנות ה- 50 :) ]
מבחינתי כצופה שתי דמויות עניינו אותי.
קציעה המטפלת המינית ורועי "הילד".
שתי דמויות שנתקעו ב"תדמית" שיצרו לעצמם בעונות שלהם, הקצינו אותן ולכן נכשלו חרוצות.
קציעה ה"משוחררת" בטח יותר מהתלאביביות,לדעתה, אבל חיה במושב של העשירון העליון הגזימה עם הדיבור, עם ההתנהגות של גיל ההתבגרות, עם הדיבור "האנטי אשכנזי" קיצוני, אפשר לחשוב שהבחורה עברה איזו התעללות מכוונת ע"י אשכנזים. ואז האוכל המזעזע שהכינה, שאפילו רועי הילד לא יכל לספוג ונתן לה 4 נקודות.
האישה הזו לא חשבה על האורחים אלא על עצמה, וכך היא בישלה. היא לא בישלה כדי לרצות אחרים אלא כדי שהיא תוכל לאכול. תמצית האטימות שהפגינה לכל אורך התוכנית.
ה"ילדון" שכבר אינו ילדון, שחי חיי "חופש" ו"חירות" ושזכה לשם של "בשלן" הוא פייק עוד יותר מקציעה. נכון הוא נגע לליבה של אורלי, דבר שעורר זעם אצל קציעה [מעניין למה, שהרי אורלי מזרחית בדיוק כמוה, איפה האחווה? אהה, מעמדיות היא חלק מכללי המשחק, לא לשכוח!]
בחיי הוא נראה מלוכלך
גם אני הייתי מתקשה לאכול אצלו כמו אורלי. והיא עוד היתה מנומסת יחסית [אם כי אצל קציעה ביקשה מצה עם שוקולד השחר - שיא של עלבון למארחת שבישלה], אבל ההתנהגות הפרועה, מתוזמנת היטב אם לא שמתם לב. הלבוש המזעזע בחגיגת יום ההולדת שלו ותורו בתחרות, וכמובן סבתא, זו הסבתא המיתולוגית, שלימדה אותו שיעור או שניים בניקיון.
לסיכום
גם הקריינות המלווה היתה רגועה ופחות מרושעת מהרגיל.
גם האורחים החליטו להיות נעימים עד כמה שאפשר זה לזה, למעט תקרית רועי עידן וגילי, שני השכנוזים היחידים, כשהוא סתם לה באכזריות את הפה: אני לא סופר אותך. [אורלי הגיבה בדרך אחרת, רועי השני אמר: כי ככה בא לי] משהגזימה בביקורת, בתלונות - אשה טיפשה.
חפרתי.
 

צליליתה1

Well-known member
השרשור שפתחה צלליתה כבר התמלא לו, אז החלטתי לפתוח חדש. הנה הקישור לקודם -
אז אתמול משעה 2200 צפיתי בשאר שלושת פרקי התוכנית שנותרו לי.
אורלי הבת ימית ניצחה, כנראה הבישול הלא חרטאבוני שלה ניצח את הבישול "העילי" של גילי מהקיבוץ. מה לעשות, ישראלים מעדיפים טעמים עזים באוכל שלהם, ואורלי סיפקה ובשפע. אז נכון היה שמן במרק, היתה עצם עם מח עצם, אבל רק אצל אורלי ;-), הבשר שלה כנראה עלה על המנה המצולחתת של אורלי, ועל המנה של רועי עידן, והקינוח למרות השם הלא נכון "סופלה שוקולד" מצא חן בעיניהם. [בטח יותר מהקומפוט משנות ה- 50 :) ]
מבחינתי כצופה שתי דמויות עניינו אותי.
קציעה המטפלת המינית ורועי "הילד".
שתי דמויות שנתקעו ב"תדמית" שיצרו לעצמם בעונות שלהם, הקצינו אותן ולכן נכשלו חרוצות.
קציעה ה"משוחררת" בטח יותר מהתלאביביות,לדעתה, אבל חיה במושב של העשירון העליון הגזימה עם הדיבור, עם ההתנהגות של גיל ההתבגרות, עם הדיבור "האנטי אשכנזי" קיצוני, אפשר לחשוב שהבחורה עברה איזו התעללות מכוונת ע"י אשכנזים. ואז האוכל המזעזע שהכינה, שאפילו רועי הילד לא יכל לספוג ונתן לה 4 נקודות.
האישה הזו לא חשבה על האורחים אלא על עצמה, וכך היא בישלה. היא לא בישלה כדי לרצות אחרים אלא כדי שהיא תוכל לאכול. תמצית האטימות שהפגינה לכל אורך התוכנית.
ה"ילדון" שכבר אינו ילדון, שחי חיי "חופש" ו"חירות" ושזכה לשם של "בשלן" הוא פייק עוד יותר מקציעה. נכון הוא נגע לליבה של אורלי, דבר שעורר זעם אצל קציעה [מעניין למה, שהרי אורלי מזרחית בדיוק כמוה, איפה האחווה? אהה, מעמדיות היא חלק מכללי המשחק, לא לשכוח!]
בחיי הוא נראה מלוכלך
גם אני הייתי מתקשה לאכול אצלו כמו אורלי. והיא עוד היתה מנומסת יחסית [אם כי אצל קציעה ביקשה מצה עם שוקולד השחר - שיא של עלבון למארחת שבישלה], אבל ההתנהגות הפרועה, מתוזמנת היטב אם לא שמתם לב. הלבוש המזעזע בחגיגת יום ההולדת שלו ותורו בתחרות, וכמובן סבתא, זו הסבתא המיתולוגית, שלימדה אותו שיעור או שניים בניקיון.
לסיכום
גם הקריינות המלווה היתה רגועה ופחות מרושעת מהרגיל.
גם האורחים החליטו להיות נעימים עד כמה שאפשר זה לזה, למעט תקרית רועי עידן וגילי, שני השכנוזים היחידים, כשהוא סתם לה באכזריות את הפה: אני לא סופר אותך. [אורלי הגיבה בדרך אחרת, רועי השני אמר: כי ככה בא לי] משהגזימה בביקורת, בתלונות - אשה טיפשה.
חפרתי.
הסבירו לי שאין לשטוף ביצים, יש סיבה אמיתית
(סליחה שלא זוכרת)
אבל בטוחה שסבתא של רועי יודעת יותר טוב
(לא נאמר בציניות)
 

סופהו 1

Well-known member
הסבירו לי שאין לשטוף ביצים, יש סיבה אמיתית
(סליחה שלא זוכרת)
אבל בטוחה שסבתא של רועי יודעת יותר טוב
(לא נאמר בציניות)
לא מכירה את סבתא של רועי ואני יודעת שאין לשטוף ביצים לפני איחסון.
כשהתרנגולת מטילה ביצה, הביצה מכוסה בחומר שמונע חדירת זיהום דרך הנקבוביות שבקליפה.
רחיצת הביצה מורידה את החומר והביצה בסכנה, אלא אם השתמשת בה מיד.
 

קלייטון.ש

Well-known member
הסבירו לי שאין לשטוף ביצים, יש סיבה אמיתית
(סליחה שלא זוכרת)
אבל בטוחה שסבתא של רועי יודעת יותר טוב
(לא נאמר בציניות)
אני שוטף היטב את הביצים לפני שאני שובר אותן לחביתה.
הסיבה היא שאם נופלת לי חתיכת קליפה לתוך החביתה אני לא מעוניין בלכלוכים למיניהם שיש עליה שיידבקו לי לאוכל.
נופלות לי חתיכות קליפה לחביתה כי אני לא יודע לשבור ביצים.
עוזרת הבית מסתכלת עלי שובר ביצים וצוחקת. אומרת "אדון קלייטון בוא אלמד אותך לשבור ביצים"
תופסת ביד אחת נותנת מכה ומפרקת באותה תנועה ולא נופל לה קמצוץ קליפה.
אמרתי לה תראי פעם את הסרט סברינה עם אודרי הפבורן שהיא לומדת לשבור ביצים בדיוק בשיטה הזו, ותראי שאני בחברה טובה.

 

אבח"י

Well-known member
אני שוטף היטב את הביצים לפני שאני שובר אותן לחביתה.
הסיבה היא שאם נופלת לי חתיכת קליפה לתוך החביתה אני לא מעוניין בלכלוכים למיניהם שיש עליה שיידבקו לי לאוכל.
נופלות לי חתיכות קליפה לחביתה כי אני לא יודע לשבור ביצים.
עוזרת הבית מסתכלת עלי שובר ביצים וצוחקת. אומרת "אדון קלייטון בוא אלמד אותך לשבור ביצים"
תופסת ביד אחת נותנת מכה ומפרקת באותה תנועה ולא נופל לה קמצוץ קליפה.
אמרתי לה תראי פעם את הסרט סברינה עם אודרי הפבורן שהיא לומדת לשבור ביצים בדיוק בשיטה הזו, ותראי שאני בחברה טובה.

אתה צודק
אבל הרעיון של אי שטיפה אינו תקף לרגע השימוש, כי אז, למי באמת אכפת מהקרום המגן על הביצה. אי שטיפה עד רגע השימוש, לפני שאתה מכניס למקרר, למשל.
 

סופהו 1

Well-known member
אני שוטף היטב את הביצים לפני שאני שובר אותן לחביתה.
הסיבה היא שאם נופלת לי חתיכת קליפה לתוך החביתה אני לא מעוניין בלכלוכים למיניהם שיש עליה שיידבקו לי לאוכל.
נופלות לי חתיכות קליפה לחביתה כי אני לא יודע לשבור ביצים.
עוזרת הבית מסתכלת עלי שובר ביצים וצוחקת. אומרת "אדון קלייטון בוא אלמד אותך לשבור ביצים"
תופסת ביד אחת נותנת מכה ומפרקת באותה תנועה ולא נופל לה קמצוץ קליפה.
אמרתי לה תראי פעם את הסרט סברינה עם אודרי הפבורן שהיא לומדת לשבור ביצים בדיוק בשיטה הזו, ותראי שאני בחברה טובה.

אם היית לומד כמוני, בבית הספר של אמאשלי, היית יודע, בין היתר, לשבור ביצה בעזרת מכת סכין חד ואז לצלוחית או קערית. משם, אחרי בדיקה קפדנית אל המחבת/ סיר/ קערת המיקסר.
לא כמו הנ''ל ולא ישר אל שאר הביצים/ כלי ההכנה/ הבישול.
 

קלייטון.ש

Well-known member
מדוע? כשסיימת עם הביצה אתה זורק את הכוס?
זו כוס רב פעמית.
זו אי הבנה של מינימליזם. ברור שאני לא זורק את הכלי וגם ההשקעה בשטיפה שלו היא כמובן עניין של שניות.
כל העניין במינימליזם הוא לעשות דברים בשימוש במינימום אמצעים.
מיינד יו לא מינימום זמן, לא מינימום עבודה, לא מינימום כאב.
אלא מינימום חפצים, כלים, אמצעים. כמה שפחות כסף, כמה שפחות מכונות, כמה שפחות בגדים, כמה שפחות חומרים, וגם כמה שפחות כלי בישול.
זה לא בשביל היעילות אלא בשביל העיקרון. זו דרך חיים.
אני מוכן להסכים שמינימליזם הוא סוג של דת. אשתי אומרת שמינימליזם הוא סוג של מחלת נפש. אני לא מסכים אבל לא מתווכח כי הראשונה אסרה עלי להתווכח עם אשתי. ואני כמו כולם מציית לראשונה.
 

סופהו 1

Well-known member
זו אי הבנה של מינימליזם. ברור שאני לא זורק את הכלי וגם ההשקעה בשטיפה שלו היא כמובן עניין של שניות.
כל העניין במינימליזם הוא לעשות דברים בשימוש במינימום אמצעים.
מדוע אי הבנה? לא קנית מספר כלים למדידה, להפרדה, לשתיה. יש לך כוס אחת, רב פעמית, לכמה שימושים (הפרדת ביצים, מדידת כמויות וכו) באותו בישול. זה אינו מינימליזם? רק אם תשבור את הביצה לתוך הקערה זה מינימליזם?
ומה יקרה, אם חס וחליסה, בקערה כבר יש קמח וסוכר והכנסת ביצה וגילית לדאבונך שהיא סרוחה? הכל לפח...
ובחביתה? בעצם, אם המינימליזם זה עיקרון עקרוני ביותר ואין לך בעיה עם הקליפות בחביתה, אני, מכפתלי.
בתיאבון
 

קלייטון.ש

Well-known member
מדוע אי הבנה? לא קנית מספר כלים
אי הבנה. אני לא קניתי כלום וגם לא רלוונטי מה קניתי.
אני עובר בעולם. היה איזה רגע שבו באתי לעולם בלי ששאלו אם אני רוצה, ואני עובר בו עד לרגע הבלתי נמנע בו המעבר שלי ייגמר, קרוב לוודאי גם בלי שישאלו אותי אם אני רוצה.
הבעיה שלי היא איך אני עובר בעולם בין שתי הנקודות האלה. והתשובה שלי היא שאני עובר תוך שימוש פחות ככל האפשר באמצעים, בכלים, בכסף.
יש לזה מחיר, בטח. אמצעים הם דבר שיוצר יעילות, שמספק בטחון, שעוזר להצליח בדברים.
כשאתה משתמש בפחות כלים אתה פחות יעיל. דברים יותר מתקלקלים. לוקח יותר זמן ויותר עבודה להשיג אותם אם בכלל אפשר.
ואתה גם מעצבן אנשים שעדיף לך לא לעצבן.
אבל ככה זה.
 

צליליתה1

Well-known member
אי הבנה. אני לא קניתי כלום וגם לא רלוונטי מה קניתי.
אני עובר בעולם. היה איזה רגע שבו באתי לעולם בלי ששאלו אם אני רוצה, ואני עובר בו עד לרגע הבלתי נמנע בו המעבר שלי ייגמר, קרוב לוודאי גם בלי שישאלו אותי אם אני רוצה.
הבעיה שלי היא איך אני עובר בעולם בין שתי הנקודות האלה. והתשובה שלי היא שאני עובר תוך שימוש פחות ככל האפשר באמצעים, בכלים, בכסף.
יש לזה מחיר, בטח. אמצעים הם דבר שיוצר יעילות, שמספק בטחון, שעוזר להצליח בדברים.
כשאתה משתמש בפחות כלים אתה פחות יעיל. דברים יותר מתקלקלים. לוקח יותר זמן ויותר עבודה להשיג אותם אם בכלל אפשר.
ואתה גם מעצבן אנשים שעדיף לך לא לעצבן.
אבל ככה זה.
כשהייתי צעירה היתה לי מלתחה ממש מצומצמת. בקושי 2 מדפים בארון המצוקמק בדירה השכורה. באיזו שיחת בנות עלה נושא הלנג׳רי. לי, כמו לכולן, היו כמה עליונים כמה תחתונים. אחת הגברות הסבירה שעדיף לרכוש כמות גדולה. וזה אפילו חסכני וגם אקולוגי. אם יש לי 3 זוגות ואני מחליפה כל יום, הבלאי יהיה הרבה יותר גדול מאשר אם יש לי 30, ולובשת כל תחתון פעם בחודש. בשורה התחתונה ההוצאה שלי על תחתונים זהה, אבל הרבה יותר נוח לא לכבס כל לילה בהיסטריה (יתייבש עד מחר? יהיה גשם? מה עם הטל? וכו)

מאז יש לי מגירת תחתונים מצוידת היטב. לא שהארון שלי לא מפוצץ. בטח מפוצץ. הרוב זבל. אבל כשמדובר על תחתונים זו אידיאולוגיה.
 

אבח"י

Well-known member
כשהייתי צעירה היתה לי מלתחה ממש מצומצמת. בקושי 2 מדפים בארון המצוקמק בדירה השכורה. באיזו שיחת בנות עלה נושא הלנג׳רי. לי, כמו לכולן, היו כמה עליונים כמה תחתונים. אחת הגברות הסבירה שעדיף לרכוש כמות גדולה. וזה אפילו חסכני וגם אקולוגי. אם יש לי 3 זוגות ואני מחליפה כל יום, הבלאי יהיה הרבה יותר גדול מאשר אם יש לי 30, ולובשת כל תחתון פעם בחודש. בשורה התחתונה ההוצאה שלי על תחתונים זהה, אבל הרבה יותר נוח לא לכבס כל לילה בהיסטריה (יתייבש עד מחר? יהיה גשם? מה עם הטל? וכו)

מאז יש לי מגירת תחתונים מצוידת היטב. לא שהארון שלי לא מפוצץ. בטח מפוצץ. הרוב זבל. אבל כשמדובר על תחתונים זו אידיאולוגיה.
חחחחחחח
אצל אמי - הרבה תחתונים, שלא יקרה אסון וימצאו אותך עם תחתונים מלוכלכים.
מאז שאני ילדון ועד היום יש לי תחתונים שיספיקו לחודשיים, ללא כביסה.
 

אבח"י

Well-known member
זו אי הבנה של מינימליזם. ברור שאני לא זורק את הכלי וגם ההשקעה בשטיפה שלו היא כמובן עניין של שניות.
כל העניין במינימליזם הוא לעשות דברים בשימוש במינימום אמצעים.
מיינד יו לא מינימום זמן, לא מינימום עבודה, לא מינימום כאב.
אלא מינימום חפצים, כלים, אמצעים. כמה שפחות כסף, כמה שפחות מכונות, כמה שפחות בגדים, כמה שפחות חומרים, וגם כמה שפחות כלי בישול.
זה לא בשביל היעילות אלא בשביל העיקרון. זו דרך חיים.
אני מוכן להסכים שמינימליזם הוא סוג של דת. אשתי אומרת שמינימליזם הוא סוג של מחלת נפש. אני לא מסכים אבל לא מתווכח כי הראשונה אסרה עלי להתווכח עם אשתי. ואני כמו כולם מציית לראשונה.
אני אתך - זו התשובה לבזבוז משאבי הכדור עליו אנחנו חיים.
 
למעלה