באטלר לפילדלפיה: ניתוח הטרייד מכל הזוויות
פרטי הטרייד המלאים:
מינסוטה נותנת- באטלר, ג'סטין פאטון.
פילדלפיה נותנת- קובינגטון, סאריץ', ביילס, בחירת דראפט סיבוב שני 2022.
למי מכם שזוכר, בתחילת הסאגה על באטלר הצעתי טרייד שלו תמורת קובינגטון+פולץ. רובכם סירבתם מהצד של פילדלפיה. לפי דעתי סאריץ' הוא שחקן יותר טוב מפולץ, לא רק היום אלא ככל הנראה גם בעתיד. לכן נשאלת השאלה האם פילדלפיה העדיפה להעביר את סאריץ' מאשר את פולץ (האופצי ההסבירה לדעתי), או שפשוט מינסוטה סירבה לקבל את פולץ והתעקשה על סאריץ'.
נדבר קצת על Trade value. אני חושב שמינסוטה הצליחה למקסם את ערך הטרייד של באטלר, קיבלה חבילה ששווה לא פחות ממנו. בהתחשב בסיטואציה הבעייתית שבאטלר היה/יצר, זה הישג מרשים של הנהלת הוולבס.
ג'ימי הביע נכונות לחדש חוזה בפילדלפיה. אבל צריך לזכור שהוא עדיין חוזה נגמר, ועדיין קיים סיכוי (נמוך) שיבחר לעזוב בתום העונה הנוכחית והסיקסרס ידפקו מכל הכיוונים.
אפילו אם באטלר יחדש חוזה, זה תמורת המקסימום האפשרי, בסביבות 35M לעונה. הוא יחתום עליו כמעט בגיל 30 וסביר להניח שיהפוך לאוברפייד לקראת סיום החוזה.
לעומת זאת קובינגטון חתום על חוזה ששווה זהב, לעוד 4 שנים, סך הכל 47 מיליון.
לסאריץ' יש עוד שנתיים תחת חוזה רוקי במחיר אפסי.
לכן אני לא רואה בטרייד הזה החלפה של שחקן טופ 15 מול שני שחקנים שהם על גבול הטופ 50, ותו לא. לטיב החוזים יש חשיבות גדולה והיא הופכת את העסקה של מינסוטה לטובה מאוד, במונחי Trade value.
הצד של מינסוטה:
בעיני זה מהלך שעוזר לנו בנקודות שאנחנו צריכים. קובינגטון ישמור על שחקני הפרימטר הכי טובים של היריבה ויעשה את זה לא פחות טוב מבאטלר, אפילו יותר כי הוא לא צריך לשמור אנרגיות לצד השני. מבחינה התקפית הוא קלעי שלשות טוב (לא מצוין) עם יד קלה על ההדק. הוא יעמוד מעבר לקשת איפה שאנחנו צריכים אותו ויאזן קצת את הגאוגרפיה המקולקלת שיש לנו.
סאריץ' הוא PF מהסוג שיקדם אותנו לשנת 2018. הוא שחקן עם רמת skill גבוהה שקצת הלך לאיבוד בפילדלפיה, ולתחושתי המכלול הייחודי שלו יוכל להשלים את החמישייה מבחינה התקפית בצורה טובה. הוא מסוגל לקלוע כשהוא פנוי, להוריד כדור לרצפה, למסור, לקחת מיסמאצ'ים לפוסט וכו'.
סימן השאלה מהבחינה הזאת היא הגנת הצבע. סאריץ' לא ריבאונדר טוב ואין לו נוכחות של ביג מן בכלל. לטווח הרחוק הסקילסט שלו יחליף את זה של גיבסון. קובינגטון יעזור טיפה בתחומים האלה אבל האחריות על הכתפיים של טאונס תהיה גבוהה מתמיד. רואים ש-KAT שם את הדגש על הגנת צבע העונה והוא משנה יותר זריקות מבעבר. השאלה האם הוא מסוגל להיות בזה טוב מספיק, כי הגנת הפרימטר שלנו הייתה ונותרה לא טובה בסך הכל.
אם נסתכל על טווח עוד יותר רחוק, ג'וש אוקוגי הרוקי שלנו בעל פוטנציאל הגנתי טוב מאוד ויכול להיות שאם הוא יסגור דקות בכנפיים לצד וויגינס וקובינגטון, זה יוריד קצת מהנטל ההגנתי על טאונס.
עוד שחקן שאולי אולי אנחנו עשויים להרוויח בטרייד הזה הוא וויגינס. אני רגיל לקלל אותו בתקופה האחרונה כי הוא באמת השחקן הכי מטומטם שקיים, אבל יש סיכוי שהעזיבה של באטלר והריווח המשופר יעודדו אותו לחפש יותר להיכנס לסל כפי שעשה בשלבים מוקדמים יותר בקריירה שלו. כלומר אם הוא יהפוך מסקורר של 17 למשחק ביעילות נמוכה, לסקורר של 20+ למשחק ביעילות סבבה, הרי שהרווחנו כאן ממש.
חשוב לציין שאני לא בונה מגדלים לפחות לעונה הקרובה. המערב חזק ואנחנו לא. אבל אני חושב שיצאנו טוב מבחינת trade value, קיבלנו שחקנים שהם די צעירים ומתאימים למה שאנחנו מנסים לבנות, עיבינו קצת את הספסל הרזה שלנו (בלית ברירה סאריץ' יתן דקות בעמדה 3), וכמובן זה חשוב לטהר את האוירה ולהתחיל משהו שיש לו בסיס מעניין.
הצד של פילדלפיה:
ברמה הכי בסיסית זה צעד נכון. לפילדלפיה חסר כוכב שלישי כדי להפוך לקנטנדרית אמיתית. עכשיו הם השיגו כוכב שלישי וצריכים רק למצוא מספיק רול פליירס מתאימים.
כשמסתכלים על הפרטים, כאן עולה השאלה עד כמה באטלר מתאים להם. מה שאהבתי מבחינתם בהצעת הטרייד בזמנו תמורת קובינגטון+פולץ, שהם היו שומרים על הגרעין בחמישייה שהייתה מהטובות בליגה ומשיגים net positive של באטלר במקום קובינגטון. אלא שהויתור על סאריץ' יפגע בהם לדעתי, והדקות שלהם ילכו לשחקנים נחותים ממנו כמו מוסקאלה.
החיסרון העיקרי בחמישייה של הסיקסרס יהיה קליעה. חוץ מרדיק כמובן, אף אחד משאר השחקנים לא אוהב או טוב במיוחד בקליעה בחוץ. באטלר ואמביד מסוגלים לעשות את זה אבל אני חושב שפוזשן שיסתיים כך הוא לא בהכרח רע מבחינת היריבה. שלושת הכוכבים אוהבים להחזיק את הכדור ביד ואוהבים לפעול בתוך הקשת, יקח להם זמן ללמוד לשחק ביחד.
כאן עולה השאלה האם הייתה לפילי הזדמנות בזמנו להביא את קוואי או פול ג'ורג', שחקנים מתאימים יותר על הנייר. יכול להיות שהספרס התעקשו על כוכב תמורת כוכב, ושג'ורג' מראש לא רצה בכלל לשחק בפילי, אבל בהתחשב במחיר הלא-נמוך ששילמו עבור ג'ימי זו נקודה למחשבה.
בכל זאת לא הייתי מזלזל בסיקסרס. הם יהיו מקבוצות ההגנה הטובות בליגה ומבין המובילות בהליכות לעונשין. אפילו אם היריבות שלהן בצמרת המזרח יחזיקו בשחקן הטוב ביותר בסדרה פוטנציאלית, פילדלפיה תחזיק בשחקנים מספר 2,3 ו-4. ההתאמה הזאת כנראה לא תהיה מושלמת אבל באופן פוטנציאלי יכולה לעבוד, במיוחד אם קבוצה שמאמינה בכישרון של פולץ תסכים להעביר תמורתו PG יותר בשל שמעניש אותך מבחוץ. או לחילופין תמורת בחירת דראפט שהם מחזיקים בהמשך הדרך. כאילו- יש מצב שהם במרחק טרייד על ג'ורג' היל מלהפוך לקבוצה שיכולה ללכת עד הסוף בשנים הקרובות. זה לא דבר שיכולנו לומר לפני הטרייד הזה.
הצד של מיאמי והלייקרס:
האמת, יש בי שמחה לאיד בעיקר כלפי מיאמי. אני מאוד אוהב את ג'וש ריצ'רדסון אבל ההיט החליטו שהוא דווין וויד #2 או משהו כזה, והוא לא. הפיירול שלהם זוועתי ואין להם שום אפשרויות חיזוק העונה ובעונה הבאה. לעבור את תקרת ה-luxury tax תוך שאתה מעמיד קבוצה שנלחמת על מקום בפלייאוף במזרח, מבלי שיש לה אופק ממשי הלאה- זה לא דבר רצוי. אם הם יפספסו את הפלייאוף בכלל קטסטרופה.
גם הלייקרס לא במצבו שהיו רוצים להיות בו. ג'ורג' ובאטלר שנחשבו לשניים מהשמות הכי רלוונטיים, ככל הנראה הפסיקו להיות כאלה. קוואי עושה חיל בטורונטו וגדל הסיכוי שישאר שם. קליי לא הולך לעזוב את גולדן סטייט ודיוויס לא מסיים חוזה השנה.
הלייקרס תכננו לבנות סופרטים בקיץ הבא ונראה שהחלום הזה מתרחק מהם. זה עדיין אפשרי שדוראנט או קוואי יגיעו אבל כנראה שלא. לברון בטח הבין שהוא לא רץ לאליפות בעונה שחתם בלייקרס, אבל קשה להאמין שהוא הסכים לוותר על שנתיים, שיכולות להיות האחרונות בפיק שלו.
עוד נקודה חיובית מבחינתי היא מעבר של כוכב נוסף למזרח. זה עושה טוב לליגה שיש תחרותיות בשני החופים. כרגע הצמרת במזרח הרבה יותר מעניינת, וכנראה גם יותר איכותית, מזו במערב. החצי התחתון של הפלייאוף הרבה יותר טוב במערב אבל בינינו זה רק קווי עלילה משניים למה שחשוב באמת. אם אתם מציעים לי לבחור בין צפייה בפלייאוף המזרח בלבד למערב בלבד, אני לוקח את המזרח.
