ayb1
Well-known member
אתם באמת לא מבינים מה קורה כאן?
קריאת זן
נתניהו בטקס יום השואה בכנסת, השבוע. אם רפיח היא סלע קיומנו, מדוע לא נכנסו אליה עד עכשיו?צילום: אורן בן חקון
אורי משגב
התראות במייל
06:00 • 09 במאי 2024
אני מבקש רק דבר אחד: שיפסיקו לבלבל לנו את המוח.
אם רפיח היא סלע קיומנו, מדוע לא נכנסו אליה עד עכשיו?
אם לא ניתן להבטיח את קיום הנגב המערבי בלי לשלוט במעבר הגבול ברפיח, למה רק השבוע צה"ל השתלט עליו.?
אם לא ניתן להחזיר את תושבי העוטף לבתיהם בלי להשמיד את ארבעת גדודי חמאס שלכאורה מחכים בסבלנות להשמדתם ברפיח, כיצד זה לא קרה עד עכשיו ?
בממשלה ובאולפנים סבורים כנראה שכולנו מטומטמים. אולי הם צודקים.
שאם לא כן, איך בכלל מעזים לדבר איתנו על חיוניות הכניסה לרפיח, ודרישות הביטחון של ישראל, והקווים האדומים שגם מבחינת "השרים המתונים" לא יעלה על הדעת לוותר עליהם.
הרי מינואר צה"ל אינו עושה ברצועה מהלכים משמעותיים ("מתמרן"), פרט לכמה ימי לחימה שנוהלו במרחב "שיפא". חיל האוויר מפציץ, צבא היבשה סטטי. מדי פעם נהרגים חיילים. לפעמים מאש כוחותינו. הם מקבלים תמונה ושורה בעיתון, ונשכחים.
הכוחות דוללו עד למינימום. ארבעה חודשים!
בינתיים היה לחמאס זמן להתארגן, לחזור למרכז הרצועה ולצפונה, להתארגן ברפיח (או לצאת ממנה).
זה ניהול מלחמה פושע ומזעזע. הרמטכ"ל, הרצי הלוי, אשם בכך לא פחות מבנימין נתניהו. חובתו לחיילי ואזרחי ישראל איננה רק למלא פקודות, אלא גם לדפוק על השולחן ולהגיד לדרג המדיני: עד כאן.
האמת הפשוטה היא, שנהיה דחוף להיכנס לרפיח רק כשהתקרבה עסקת חטופים.
וכפי שמיכאל האוזר טוב פירסם ("הארץ", אתמול), עוד בעת הדיון עליה דרש נתניהו להתחיל בפעולה.
המטרה היא להכשיל כל עסקה ולהימנע מהשלכותיה (הפסקת אש, הפוגה, סיום הלחימה). כולם יודעים את זה, רואים את זה, וממשיכים לקשקש.
נתניהו המטורלל הפך את תפישת הביטחון של ישראל על ראשה.
בן־גוריון וממשיכיו התוו עקרונות פשוטים:
- העברת המלחמה לשטח האויב,
- הכרעתו במהירות
- מינוף ההישג הצבאי לטובת המטרות המדיניות.
הרציונל נחשב עם השנים למובן מאליו: ישראל היא מדינה חזקה אך קטנה, שעיקר כוחה הצבאי מושתת על מערך המילואים. אסור לה
- להכיל לחימה ונפגעים בשטחה;
- להחזיק כוחות מילואים גדולים מגויסים לתקופה ארוכה;
- להעמיס על הכלכלה והעורף מלחמה ממושכת,
- להתעלם מהמעצמות הזרות וכוחות בינלאומיים.
להיפך, עליה להיעזר בהם כדי לסיים את הלחימה בהישגים שיבטיחו את ביטחונה והאינטרסים שלה.
במלחמת נתניהו הכל הפוך.
- פלשו לישראל,
- יישובים ובסיסים נכבשו,
- אזרחים וחיילים נטבחו ונחטפו נאנסו ונבזזו במספרים מחרידים.
- עוטף עזה הוחרב וננטש.
- המלחמה נמשכת כבר שבעה חודשים (יותר מקרב סטלינגרד).
- במתכוון לא הוגדרו לה יעדים ריאליים ומדידים לסיום.
"ניצחון מוחלט" איננו יעד, ו"סיום שלטון חמאס" אינו אפשרי בלא תוכנית להחלפתו במעורבות אזורית ובינלאומית.
ואילו הצפון מותקף, וישראל פינתה בו מרצונה רצועת ביטחון תוך כדי נטישת יישובים, לראשונה מקום המדינה.
נתניהו המנותק
שאל השבוע ברוגזה בקבינט, מה הקטע עם התעקשות על שיבת התושבים לבתיהם עד 1 בספטמבר.
"מה יקרה אם הם יחזרו כמה חודשים יותר מאוחר?", השתומם.
וכל זה כשאנחנו רק בתחילת חודש מאי, והגליל מפונה ומופגז בפראות מאז אוקטובר.
פעם היה מוסכם בישראל, שמלחמה היא דבר רע וצריך לחתור לסיים אותה.
אצל נתניהו ונאמניו מהמחנה המשיחי — ומתברר שגם אצל גנרליו ומשת"פיו — מלחמה היא דבר טוב, ואסור לסיים אותה.
מה לא ברור כאן, ומתי יימצאו מי שיקומו ויסרבו להמשיך להשתתף בהקרבתנו על מזבח הטירוף הזה?