אשכול שאלות 17-12-18

[Assiduous]

האם קיים בתנ"ך ציווי בהוראה של תנאי?

האם קיים ציווי במשמעות של תנאי? לדוגמה: עשה במשמעות של אם תעשה?
&nbsp
בימינו קיים סוג של משפט: "לך לשם, ואז תראה מה יקרה לך". כלומר אם תלך לשם, תראה מה יקרה לך. יכול להיות שיש דוגמאות טובות יותר אבל זה מה שעלה לי כרגע.

 

[איתי שלר]

אין תנאי במשפט שכתבת.

האם כוונתך לסרקזם?

 

[Assiduous]

יכול להיות

שהדוגמה שהבאתי לא כל כך טובה. ורמזתי לכך.
בכל אופן ראיתי רשימה באתר השפה העברית של פעלים בצורה אחת עם משמעות אחרת. הוא מכנה אותם "זמנים לא שגרתיים" ומביא דוגמאות ל: עתיד במשמעות עבר: עתיד במשמעות הווה: עתיד במשמעות צווי: עתיד מהופך במשמעות עתיד: בינוני במשמעות עבר: בינוני במשמעות הווה: בינוני במשמעות עתיד: בינוני במשמעות תאור מצב: בינוני במשמעות תואר הפועל: עבר במשמעות הווה: עבר במשמעות עתיד: עבר מהופך במשמעות עתיד יחסי: עבר מהופך במשמעות צווי: מקור מוחלט בתפקיד עבר: מקור מוחלט בתפקיד צווי:

אחרי כל זה, אני תמה אם קיים ציווי בהוראה של תנאי. קיים דבר כזה?

 

[איתי שלר]

האם כוונתך

למשפטים כגון:
זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ...
...לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה כָּל יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל. שְׁאַל אֶת נְעָרֶיךָ וְיַגִּידוּ לָךְ...
וְאַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר...
וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ...
אלה משפטים שאפשר להמיר אותם לתבנית תנאי (אם תשאל את נעריך, הם יגידו לך), אבל לא הייתי מגדיר אותם כמשפטי תנאי, כי יש בהם יותר מאשר תנאי. יש בהם ציווי או המלצה, והמרה למשפט תנאי תאבד את זה.

 

[Assiduous]

כוונתי הייתה

לדוגמאות שבהן משתמע בהכרח (או לכל הפחות בסבירות גבוהה) שכך הכוונה.
&nbsp
שוב, הדוגמאות הן מחיי היום יום אבל הן לא מקבילות במאת האחוזים למה שאני שואל.
שואל: אתה יודע מה קורה שם?
משיב: "לך לשם, ותדע" (אם תלך לשם אז תדע)
&nbsp
הדוגמאות שהבאת בהחלט מכוונות לכיוון הזה שאני מעוניין בו, אם כי באופן ספציפי כמו שציינת בדוגמאות אלה ישנה יותר המלצה מאשר תנאי.

 

[Assiduous]

כיוון נוסף

קיים סוג של משפט שאין לי מושג מה שמו בז'רגון של חוקרי הלשון (יעניין אותי לדעת מה שמו אם אתה מכיר במקרה) בסגנון הבא:
&nbsp
"רק תגיע, וכבר המתנה מוכנה לך."
"רק תבוא, ונסייע לך."
"תאמר מילה אחת, ומיד אנחנו אצלך."
"אמור לי מי אתה ואומר לך מי חבריך." (זה לא ציווי)

 

[Assiduous]

מתי התחיל המקף מעל האות ג' לייצג את העיצור J?

מתי התחיל המקף מעל האות ג' לייצג את העיצור J?
ומתי התחיל המקף מעל האות ת' לייצג את העיצור th?

האם היה לעיצורים אלה ייצוג כלשהו בספרות הערבית-יהודית בעבר? (אם מסתכלים בספרות הערבית המוהדרת לאחרונה - בפרט בספרים שתורגמו של ידי הרב יוסף קאפח, אפשר לראות את הסימנים לעיצורים הנ"ל כמקובל היום. לא ברור לי על סמך מה הוא בחר את השימוש בסימנים הנ"ל ועל סמך מה הוא ידע כיצד הם הגו את המילים בזמנם)

 

[Assiduous]

השתמשתי במילה "מקף" וטעיתי כנראה, הכוונה הייתה לגרש.

לכן החליפו בבקשה את המילה מקף במילה גרש ותצליחו להבין את שאלתי.

 

[trilliane]

השאלה הייתה מובנת גם קודם, התשובה אינה ידועה לי...

ממליצה להפנות אותה לאקדמיה ללשון.

 

[Assiduous]

למה בתנ"ך קיימים פעלים המסתיימים עם נון 'מיותרת'?

ישמעון (ישמעו), תאבדון (תאבדו), יריחון (יָריחוּ), תקרבון (תקרבו). תדעין (=תדעי).
בראשית: 9 מופעים מסוג זה.
שמות: 12 מופעים.
ויקרא: לא קיים אפילו מופע אחד כזה.
במדבר: 3 מופעים.
דברים: 40 מופעים!

לפעמים אפשר למצוא במשפט אחד את שני הסגנונות וזה בכלל לא מובן לי...
לדוגמה בתהילים: הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם (נח, 2)

כמה שניסיתי לחפש מידע על הצורה הזאת באמצעות גוגל או מאמרים או ספרים לא מצאתי (אולי כי אין לי מושג איך הצורה הזאת נקראת?)

* אגב, עם גילוי דוגמה אחת לסגנון שונה בספר דברים, נזכרתי במה שלמדתי בבגרות שביקורת המקרא טוענת שיש הבדלים משמעותיים בסגנון בין ספר דברים לשאר ספרי המקרא. ולטענת ביקורת המקרא חומש זה חובר משמעותית מאוחר יותר משאר הספרות. לטענת ביקורת המקרא ספר זה משתייך לאסכולה "הדויטרונמיסטית". כעת, שאלתי היא איך למשל מיישבים המתנגדים לביקורת המקרא את הבדלי סגנונות הלשון המשמעותיים לכאורה בין ספר זה לספרים אחרים?

 

[איתי שלר]

תחפש

energic nun OR nun energicum OR nunation + hebrew
ותמצא לא מעט.
לדוגמה באתר 'אקדמיה':
http://www.academia.edu/9598290/_Nu...y_Khan._Leiden_Brill._2013._pre-pub_offprint_

 

[Assiduous]

אני כל פעם עומד נדהם ומשתהה מהידע העצום שלך במכמני השפה

לא מעט מהידע שלי -ממך...
תודה רבה!

 

[איתי שלר]

תודה

 

[Assiduous]

משתאה כמובן. (תודה למי שהעיר לי על הטעות בהודעה פרטית -כנס)

ראיתי ששלחת אליי הודעה אבל רק תוכן הכותרת בלבד ידוע לי מפני שזה מה שראיתי בתיבת הדואר הנכנס בדוא"ל:
(כתבת שם "שלום אסי, במקום משתהה צ"ל משתאה. (מתוך כוונה לעזור). ודרך אגב, שאלותיך והתשובות". מעבר לכך לא ידוע לי מה כתבת). אין לי מושג מדוע כך נראית תיבת ההודעות... ומה קורה עם האתר תפוז לאחרונה.
&nbsp
תיבת ההודעות שלי פשוט ריקה לחלוטין (למרות השיחות הרבות שהיו לי בה עם חברי הפורום) ככה שלצערי אני לא יודע מה כתבת. איני מתעלם מהודעתך.

 

[Assiduous]

מה ההבדל בין "סביב" ו"מסביב" בתנ"ך?

אני רואה את שני הפעלים האלה (לעתים אפשר למצוא את שתי הצורות באותו ספר בתנ"ך) ומנסה להבין מה ההבדל ביניהם? לכאורה זה נראה שהם מופיעים באותם הקשרים באופן נרדף.

207 מופעים ל: סביב
42 מופעים ל: מסביב

האם מדובר בנרדפות או שיש להן משמעות שונה בתנ"ך? אם נאמר שמדובר בנרדפות, אז נדמה לי שהיום המגמה הפוכה. לא כך?

 

[איתי שלר]

מסביב

מסביב = מ + סביב.
כך תוכל לקרוא:
לָבוֹא אֵלַיִךְ מִסָּבִיב = לבוא מ:סביב, אל:אלייך.
וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן הַמִּלּוֹא וְעַד הַסָּבִיב

אבל במקומות רבים היה אפשר החליף ב"סביב" ועדיין המשמעות הייתה קרובה.

 

[Assiduous]

כלומר

אתה מסכים שבהרבה מהמקומות אפשר להחליף ביניהן מבלי שנרגיש הבדל כלשהו.

 

[איתי שלר]

לא אמרתי

שלא נרגיש הבדל כלשהו, אלא שבחלק מהמשפטים ההבדל יכול להיות כלשהו.
"מסביב" כולל מ"ם המוצא, ובא במשפטים שיש בהם תנועה.
אבל לפעמים אם תחליף ב"סביב" המשמעות תהיה מאוד קרובה.
לדוגמה:
כִּי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה. מאיפה הם באו? מסביב.
אבל אילו היה כתוב "סביב" לא הייתי מתפלא, כי אז השאלה היא לא מאיפה הם היו עליה, אלא להיכן או כיצד. המשמעות לא מאוד רחוקה.

 

[Assiduous]

האם יש מקום אחד בתנ"ך שבו הכוונה במילה "לב" לאיבר לב?

מתוך מאות הרבות של האיזכורים בתנ"ך למילה "לֵב" על הטיותיה השונות, האם יש מקום אחד שבו הכוונה לאיבר לב?

(משום מה, במילון ספיר המקוון בערך "לב" מובא ציטוט לדוגמה מהתלמוד הירושלמי... אולי גם הם לא מצאו?)

 

[Assiduous]

כדאי לציין למקורות הבאים

אינציקלופדיה המקראית: "במקרא אין השם לב מכוון לאיבר הנקרא בשם זה".

https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=95901081&nTocEntryID=95912548

מתוך האינציקלופדיה התלמודית (בעריכת פרופ' אברהם שטיינברג): "בכל מקום במקרא שבו מוזכר 'לב' הכוונה למשמעויות מושאלות"

http://daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim\mishley16.htm - שיחות בספר משלי מאת יהודה איינברג. משיחות ששודרו בקול ישראל.

קיימים כמה פסוקים עם המילים כליות ולב באותו פסוק. האם גם הכליות הנזכרות שם אינן האיברים המוכרים לנו בזמנינו בשם "כליות"?
וַיקֹוָק צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. (ירמיהו יא, 20)
אֲנִי יְקֹוָק חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת (שם, יז,10)

ומה עם "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם" (תהלים לז, 15)? האם גם כאן הכוונה למשמעות מושאלת?