אספר את הסיפור הארוך

קושדסי

New member
המכשלה הראשונה בדרך לשינוי היא מידע.

לי מוכרים כמה מקרים של התערבות לא מוצדקת, סכסכנות לשמה, והשמה חוץ ביתית שלא לצורך, הבעיה שמדובר במידע חסוי ולכן פקידי משרד הרווחה יכולים להמציא נתונים כרצונם. יש קושי מאוד גדול להוכיח כי התסקירים שיקריים וכי מישהו העלים מידע. ועם כל זאת, בכל מאבק יצטרפו גם כמה שלא ממש צדיקים וכל אדם שפוי היה באמת לוקח מהם את הילדים, עליהם יקפצו פקידי משרד הרווחה כמוצאי שלל רב ויוכיחו כי הם אינם היוצא מהכלל, אלה דוגמא המעידה על הכלל..... מכשלה נוספת הם מלחכי פינכה למינהם, תמיד יהיה מישהו או משיהי שכדאי לו בשם ההורים, הגברים, הנשים, הילדים או הצדק העולמי לעלות על הבמה ולדבר בשיבחם של פקידות משרד הרווחה.... אכן, מלחמת דון קישוט, בחרת לך חנה..... אני מציע לך ולשותפתך לניהול הפורום, מיכל, לבדוק את עצמיכן - עד כמה אתן באמת ממוקדות ומוכנות להיות גם הוגנות (מעבר לשם הפורום...) מאחר ושהשתרבבו לכאן כמה הודעות שלכן (חנה ומיכל) שיכולות בהחלט לייצג בכבוד כל אחת מהמפלגות כגון "רעיון השיוויון", "צדק לכל", "הורות משותפת או\ו שווה ", ה"פורום למען עתיד ילדינו" וכדומה.....
 
יש לי חדשות טובות

קודם כל החליפו את השופטת .השופטת שהייתה לא הייתה מקשיבה בכלל לצד שלי . עכשיו יש שופטת ערבייה ועו"ד אמר שהיא טובה יותר. אצלי בסיפור הם חשבו כמו שעו"ד אמר שאני לא הייתי בסדר כי הייתי חייה עם ערבי כשכל הבלגן התחיל (עכשיו כבר לא) עכשיו השופטת לא תגיד שאני לא הייתי לא בסדר. אני שמחה !!! ביום חמישי יש לי וועדה אבל היא לא חשובה שלי כי מה שחשוב זה האבחון שאקבל אותו מהפסיכולוגים שלי שמאוד אוהבים אותי ומאוד תומכים בי . ואז ישר או שלבג"ץ או שלמשפט! בקיצור מאבק שלי בשיא (גם חברי כנסת מעורבים בסיפור שלי) המטרה שלי אחרי שבן שלי יהיה אצלי לשנות משהו במערכת הדפוקה הזאת. ויש לי את הכוח לשנות. שיהיה יום טוב לכולם
 

קושדסי

New member
החצי השני מואר - כמה שאלות ברשותך.

1. האם הסכמת ללכת לטיפול הדיאדי שהם בחרו ? 2. האם הבאת את כל אלו בפני שופט נוער ? ומה הייתה עמדתו ? 3. את מספרת שעבדת בשתי עבודות בכדיי לממן את הגן הפרטי - היכן היה הילד כאשר היית בעבודה ? 3. מדוע את מקשרת בין הרווחה למחלקת החינוך בעיריה ? - נראה לי לא קשור. ברור מהסיפור שאילו הכסף שהופנה למרכז החירום והמשפחה האומנת היה מועבר לאימא, הסוף היה הרבה יותר טוב. נראה כי יש בעיה בהפרדה בין הרווחה לביטוח לאומי, כלומר תקציבי הרווחה באים עם הכתובת "עם הגב לקהילה" ?
 
הסבר

אני יזמתי את הטיפול הדיאדי . ביקשתי פסיכולוגית בשביל הבן שלי ושופטת פסקה שכן יהיה טיפול , אבל בפועל אין טיפול . כשעבדתי בשתי עבודות בן שלי היה בגן כשהייתי עובדת כל יום מ7 עד 4 ובימי שישי כשעבדתי בשישי בערב ובשבת בבוקר אימא שלי עזרה לי. גם עכשיו אני עובדת ככה הרבה בשביל לשלם לעו"ד לפיסיכולוג , ואבחון וכל הדברים האחרים .
 

רון1977

New member
יש אפשרות שיש בסיפור יותר ממה שהאם,,,,,,,,,,

יש אפשרות שיש בסיפור שלך עוד צד חצי אפל?
 

קושדסי

New member
רון, האם היית כנה ולא הסתירה דבר

אני סבור שיש לפרגן לה על כך ולא לחפור עוד ועוד. היא הסבירה היטב את השתלשלות העיניינים ולא הכחישה שלילד לא הייתה יציבות בשנות חייו הראשונות, מה גם שברור כי גם היום היא עובדת קשה ולא לחלוטין פנויה לגדל ילד עם צרכים מיוחדים. הבעיה היא שבין מרכז חירום והחזרת הילד לאימו ללא פיקוח - יש עוד דרכי ביניים, ראה משפחת חביבי בה בזכות המפצים בכנסיה נמצאה עורכת הדין שהביאה לפתרון הראוי יותר, כזכור, העברת הילד לאימוץ הוחלפה בהשבתו לביתו ובתוספת מעון יום מורחב..... נראה שגם במקרה של הצד החצי מואר מישהו לא השתדל מספיק. וכנראה סיסמת משרד הרווחה "עם הפנים לקהילה" פסחה עליה. והשאלה על מי עוד פסחה סיסמא זו ?
 
לא רון.

יש הרבה קושי לחשוף סיפור כזה, והוא האופייני לסיפורים רבים כל כך, בייחוד בעצם האקט של הוצאת ילד מחזקת הורה מתפקד. יתכן וההורה - לרוב האם אולם שמעתי גם על סיפורי אבות דומים - זקוק/ה לתמיכה והדרכה, אולם היד על הדק המעשה הכוחני של הוצאת ילד מהוריו קלה ומקדימה את המעשה הנכון. אח"כ, קשה להשיב את הגלגל לאחור. כבר יש נפגעים.
 
למעלה